כשירות נהיגה בתסמונת אלפורט: כשמעורבת העדשה בעין
לנטיקונוס קדמי בתסמונת אלפורט עלול להוביל לניתוח עדשה. איך תקני מרב"ד בוחנים חסר עדשה או עדשה מושתלת לצורך רישיון נהיגה, ומה חובת הדיווח.
עובדות מהירות
- לנטיקונוס קדמי (עיוות חרוטי של העדשה) הוא ממצא אופייני בתסמונת אלפורט ולעיתים מחייב ניתוח להסרת העדשה. לפי תקני המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) של משרד הבריאות, מצב של חסר עדשה (אפאקיה) אינו עומד בדרישות הרפואיות לרישיון נהיגה, אלא אם משקפיים או עדשות מגע משיגים את חדות הראייה ושדה הראייה הנדרשים בתקנות התעבורה, ואז ניתן לקבל רישיון עם הגבלה של חובת שימוש במשקפיים או עדשות מגע.
- מי שעברה עדשתו הוחלפה בעדשה תותבת (פסאודופאקיה), כפי שקורה לעיתים קרובות אחרי ניתוח לנטיקונוס או ניתוח קטרקט, נבדק לפי אותו תקן חדות ראייה שחל על כל נהג אחר, ואינו נפסל אוטומטית בשל ההשתלה עצמה.
- התקן הבסיסי לרישיון נהיגה פרטי דורש חדות ראייה של לפחות 6/12 בשתי העיניים יחד (או תיקון לרמה זו במשקפיים או עדשות מגע), וכן שדה ראייה אופקי של לא פחות מ-120 מעלות. לרישיון לרכב מקצועי הדרישות מחמירות יותר.
- לפי תקנה 12(ב) לפקודת התעבורה, רופא המטפל באדם מעל גיל 16 ומאבחן אצלו מחלה שעלולה לסכן אותו או את זולתו בנהיגה, מחויב לדווח על כך לרשות שקבע שר הבריאות. במקביל, לפי תקנה 13(ב) לתקנות התעבורה, בעל רישיון נהיגה שגילה אצלו שינוי בראייה או בשמיעה חייב להודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי.
תסמונת אלפורט ידועה בעיקר כמחלת כליות תורשתית עם ירידה בשמיעה, אבל אצל חלק ממתמודדים עם המחלה יש גם מעורבות בעיניים, ובראשה לנטיקונוס קדמי: עיוות חרוטי של העדשה שיכול לפגוע בחדות הראייה ולעיתים מחייב ניתוח. כשהניתוח כרוך בהסרת העדשה או בהחלפתה בעדשה תותבת, עולה שאלה מעשית שלא תמיד מדברים עליה: מה קורה לרישיון הנהיגה.
מי בודק את זה, ולפי מה
הגורם שקובע כשירות רפואית לנהיגה בישראל הוא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), הפועל מטעם משרד הבריאות. המכון עובד לפי תקנים כתובים שמתייחסים בין היתר במפורש למצבי עדשה: היעדר עדשה (Aphakia) ועדשה תותבת לאחר ניתוח (Pseudophakia), לצד תקנים לחדות ראייה, שדה ראייה, עיוורון לילה וראיה כפולה.
חסר עדשה (אפאקיה)
לפי התקן, מצב שבו אין עדשה בעין (למשל לאחר הסרה כירורגית ללא השתלת עדשה תותבת) אינו עומד כשלעצמו בדרישות הרפואיות לרישיון נהיגה, לא לרכב פרטי ולא לרכב מקצועי. עם זאת, אם באמצעות משקפיים או עדשות מגע ניתן להתאים את כושר הראייה לנדרש בתקנות התעבורה (חדות ראייה ושדה ראייה), ניתן לקבל המלצה רפואית לרישיון נהיגה עם הגבלה: חובת שימוש במשקפיים או עדשות מגע בזמן נהיגה.
עדשה תותבת (פסאודופאקיה)
מצב שבו העדשה הטבעית הוחלפה בניתוח בעדשה תותבת נבדק אחרת: הוא נמדד לפי אותו תקן חדות ראייה שחל על כל נהג, בלי פסילה אוטומטית בשל ההשתלה עצמה. במילים אחרות, ניתוח שמסתיים בהשתלת עדשה תותבת נבחן קודם כל כשאלה של חדות ראייה בפועל, לא כשאלה של סוג הניתוח.
הדרישות הבסיסיות לחדות ראייה ושדה ראייה
לרישיון פרטי נדרשת חדות ראייה של לפחות 6/12 בשתי העיניים יחד, במידת הצורך בעזרת משקפיים או עדשות מגע, וכן שדה ראייה אופקי של לא פחות מ-120 מעלות. לרכב מקצועי הדרישות מחמירות יותר. אלה התקנים שעל בסיסם המכון בוחן גם מצבי חסר עדשה ועדשה תותבת.
חובת הדיווח, גם שלכם וגם של הרופא
החוק לא משאיר את הדיווח רק לרופא. תקנה 13(ב) לתקנות התעבורה מחייבת בעל רישיון נהיגה שגילה אצלו שינוי במחלות לב, במערכת העצבים, בעצמות, בראייה או בשמיעה, להודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי. במקביל, תקנה 12(ב) לפקודת התעבורה מחייבת רופא המטפל באדם מעל גיל 16 שמאבחן מחלה שעלולה לסכן אותו או את זולתו בנהיגה, לדווח עליה לרשות שקבע שר הבריאות. כלומר, אחרי ניתוח עדשה משמעותי עדיף לא לחכות לחידוש הרישיון הבא כדי לברר את הכשירות מול מרב"ד.
מה עושים בפועל
אם עברתם או עתידים לעבור ניתוח עדשה בעקבות לנטיקונוס, כדאי לבקש מהרופא המטפל (אופתלמולוג) מסמך המפרט את התוצאה הצפויה: האם הוחזרה עדשה תותבת, ומהי חדות הראייה הנמדדת אחרי הניתוח והתיקון האופטי. מסמך כזה מייעל את הבדיקה במרב"ד ומקצר את הדרך לרישיון תקין, עם או בלי הגבלה של משקפיים או עדשות מגע.
שאלות נפוצות
עברתי ניתוח להסרת עדשה בעין בעקבות אלפורט ולא הושתלה עדשה חלופית, מה זה אומר לגבי רישיון הנהיגה שלי?
לפי תקני מרב"ד, מצב של חסר עדשה (אפאקיה) אינו עומד כשלעצמו בדרישות הרפואיות לרישיון נהיגה. אם משקפיים או עדשות מגע משיגים את חדות הראייה ושדה הראייה הנדרשים, ניתן לקבל המלצה לרישיון עם הגבלה של חובת שימוש במשקפיים או עדשות מגע בזמן נהיגה.
האם השתלת עדשה תותבת (פסאודופאקיה) פוסלת אוטומטית מנהיגה?
לא. במצב זה נבדקת חדות הראייה כמו אצל כל נהג אחר, לפי אותם תקנים, ואין פסילה אוטומטית בשל ההשתלה עצמה.
מי קובע בפועל אם אני כשיר לנהוג?
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), הפועל מטעם משרד הבריאות ובשיתוף אגף השיקום, הוא הגוף שמבצע את הבדיקה וממליץ לרשות הרישוי אם הנהג כשיר, כשיר בהגבלה, או אינו כשיר.
האם אני חייב לדווח בעצמי אם הראייה שלי השתנתה בעקבות התקדמות המחלה?
כן. תקנה 13(ב) לתקנות התעבורה מחייבת בעל רישיון נהיגה שגילה אצלו שינוי בראייה או בשמיעה להודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי, בנוסף לחובת הדיווח החלה על הרופא המטפל.
האם התקנים האלה זהים לרישיון פרטי ולרישיון מקצועי?
לא בהכרח. הדרישות לרכב מקצועי מחמירות יותר, וברוב המקרים חסר עדשה שאינו מתוקן במלואו יביא לאי עמידה בדרישות גם לרכב פרטי וגם לרכב מקצועי, בעוד שמצבים גבוליים עשויים להיבחן בנפרד לכל סוג רישיון.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 13.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888