בחירת מצבה בשיתוף בן משפחה עם מוגבלות שכלית או אזרח ותיק עם ירידה קוגניטיבית: קבלת החלטות נתמכת
איך לשתף בכבוד בן משפחה עם מוגבלות שכלית או אזרח ותיק עם ירידה קוגניטיבית בבחירת מצבה, וגם מה זה תומך החלטות בחוק.
עובדות מהירות
- מאז תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אדם מעל גיל 18 המתקשה בקבלת החלטות יכול לבקש מבית המשפט למנות לו תומך החלטות, שמסייע לו להבין מידע ולקבל את ההחלטה בעצמו, ואינו מחליט במקומו.
- לפי המדריך הרשמי בנושא, תומך ההחלטות יכול להיות בן משפחה קרוב, חבר או אדם אחר שהאדם סומך עליו, ורק אם אין מועמד מתאים בסביבתו הקרובה ניתן לבקש תומך החלטות מקצועי מטעם משרד המשפטים.
- אחד התנאים לקבלת השירות הוא שהאדם מעוניין בכך מרצונו וכי הוא יכול לבטא את רצונו, גם אם יש לו צורך בהתאמות נגישות להשגת המידע או להבעת העמדה.
- לפי המדריך הרשמי להנגשת עסק קטן, על נותן שירות לתת ללקוח עם מוגבלות קוגניטיבית או שכלית את הזמן הדרוש לו כדי להבין ולגבש עמדה, בקצב שמתאים לו, ולא למהר אותו.
בחירת מצבה היא החלטה משפחתית רגישה, ולעיתים קרובות גם החלטה שרוצים לקבל יחד, כולל עם בן משפחה שיש לו מוגבלות שכלית התפתחותית, או עם אזרח ותיק שחווה ירידה קוגניטיבית ומתקשה יותר בעיבוד מידע מורכב. הפיתוי הטבעי, מתוך כוונה טובה, הוא "לחסוך" ממנו את ההחלטה ולהחליט במקומו. אבל שיתוף אמיתי, גם אם הוא דורש יותר זמן וסבלנות, הוא דרך לכבד את הקשר של אותו אדם עם יקירו שנפטר, ולא רק פרט טכני בתהליך ההזמנה.
איך משתפים בהחלטה בפועל
- להציג בכל פעם רק שתיים או שלוש אפשרויות, ולא את כל הקטלוג בבת אחת, כדי לא להציף.
- להשתמש בדוגמאות מוחשיות של אבן וגופן כיתוב, ולא רק בהסבר מילולי מופשט.
- לשאול שאלות פשוטות וישירות ("איזו אבן יותר יפה בעיניך, הזאת או הזאת") ולתת זמן אמיתי לתשובה, בלי למהר.
- לחזור על המידע החשוב יותר מפעם אחת, ולוודא בשאלה נוספת שההחלטה שהתקבלה אכן משקפת את מה שהאדם רצה.
מה החוק אומר על תמיכה בקבלת החלטות
מאז תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אדם מעל גיל 18 שמתקשה בקבלת החלטות יכול לבקש מבית המשפט למנות לו תומך החלטות: בן משפחה, חבר או אדם אחר שהוא סומך עליו, שמסייע לו להבין מידע ולגבש עמדה, אך אינו מחליט במקומו. אם אין מועמד מתאים בסביבתו הקרובה, אפשר לבקש תומך החלטות מקצועי מטעם משרד המשפטים. אחד התנאים לקבלת השירות הוא שהאדם עצמו מעוניין בכך ויכול לבטא את רצונו, גם אם דרוש לו סיוע או התאמת נגישות כדי לעשות זאת. חשוב לומר בבירור: רוב המשפחות שרוצות לשתף בן משפחה בבחירת מצבה לא זקוקות למינוי רשמי כזה, הוא מיועד בעיקר למצבים שבהם כבר יש צורך במסגרת תמיכה קבועה ומוגדרת בחיי היום יום.
מה מדריכים רשמיים ממליצים על סבלנות ועל קצב
לפי המדריך הרשמי להנגשת עסק קטן של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, על נותן שירות לתת ללקוח עם מוגבלות קוגניטיבית או שכלית את הזמן הדרוש לו כדי להבין ולגבש עמדה, בקצב שמתאים לו, ולא למהר אותו. אותה עצה נכונה בדיוק לבני המשפחה עצמם: כדאי לתאם עם בית המלאכה מראש שהביקור לא יהיה תחת לחץ זמן, ואם צריך, לפצל אותו לשתי פגישות קצרות במקום פגישה אחת ארוכה ומעייפת.
כשיש חילוקי דעות במשפחה
לא פעם יש בני משפחה שונים שחושבים אחרת לגבי כמה נכון לערב את קרוב המשפחה עם המוגבלות השכלית או הירידה הקוגניטיבית. שיחה פתוחה על כך מראש, לפני הביקור בבית המלאכה, יכולה למנוע מתח ברגע הרגיש עצמו, ולוודא שהמטרה המשותפת היא לכבד את רצונו של אותו אדם ככל האפשר, לא רק להחליט במקומו מתוך כוונה טובה.
שאלות נפוצות
מה זה בעצם תומך החלטות, ואיך זה שונה מאפוטרופוס?
תומך החלטות מסייע לאדם להבין מידע ולגבש את דעתו, אבל ההחלטה הסופית נשארת בידי האדם עצמו. אפוטרופוס, לעומת זאת, מקבל החלטות במקום האדם. תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נועד לעודד דווקא את המסלול הראשון כשהוא מתאים.
האם צריך מינוי רשמי של תומך החלטות רק כדי לערב בן משפחה בבחירת המצבה?
ברוב המקרים לא. מדובר בכלי משפטי פורמלי המיועד למי שכבר זקוק למסגרת קבועה לתמיכה בהחלטות. עבור בחירת מצבה, אפשר וכדאי לשתף בן משפחה עם מוגבלות שכלית או אזרח ותיק עם ירידה קוגניטיבית בהחלטה עצמה, בלי צורך בהליך משפטי, פשוט על ידי הסבר סבלני ומתן זמן.
איך משתפים בהחלטה בן משפחה שמתקשה להבין הסברים מורכבים?
כדאי לצמצם את מספר האפשרויות המוצגות בכל פעם לשתיים או שלוש, להשתמש בדוגמאות מוחשיות של אבן וכיתוב, ולשאול שאלות פשוטות וישירות שמאפשרות לו לבטא העדפה, ולא רק לאשר או לדחות הצעה שהוכנה מראש בלעדיו.
מה עושים אם בני המשפחה חלוקים בדעתם על מידת המעורבות שנכון לתת?
שווה לזכור שהמטרה היא לכבד את רצונו ותחושותיו של בן המשפחה עצמו ככל האפשר, גם אם יש לו מוגבלות שכלית או ירידה קוגניטיבית, ולא רק להחליט עבורו מתוך כוונה טובה. שיחה משפחתית פתוחה על כך, לפני הביקור בבית המלאכה, יכולה למנוע מתחים ברגע הרגיש.
לאן פונים אם כבר יש צורך במסגרת תמיכה רשמית בהחלטות?
הפנייה היא לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה למינוי תומך החלטות, כפי שמוסבר במדריך הרשמי של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888