בדיקת ראייה אחת במקום שתיים: הרפורמה המשותפת של ביטוח לאומי והשירות לעיוור
מאז 2015 מי שנבדק לזכאות לקצבת נכות בגין ליקוי ראייה ורוצה גם תעודת עיוור, לא צריך לעבור שתי בדיקות ראייה נפרדות אלא רק אחת.
עובדות מהירות
- לפי חוזר נכות 1964 (16.2.2015, עודכן 29.10.2015), עד לפני הרפורמה נדרש בעל ליקוי ראייה לעבור שתי בדיקות ראייה שונות בשני גופים נפרדים - הן במוסד לביטוח לאומי והן בשירות לעיוור במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
- החל מ-15.2.2015, מבוטח שיצטרך לעבור בדיקה בשני הגופים, הגופים יכירו בבדיקה שביצע בגוף אחד זה בזה - כלומר יש לו לעבור בדיקה אחת בלבד.
- לפי הגדרות החוזר, זכאות לתעודת עיוור מבוססת על שלוש עילות חלופיות: העדר גמור של ראייה, חדות ראייה שאינה עולה על 3/60 מטר בעין הטובה יותר גם בעזרת תיקון, או צמצום שדה הראייה כך שזווית הראייה המרבית אינה עולה על 20 מעלות בעין הטובה יותר גם בעזרת תיקון.
- בבדיקה מבצע 'רופא אמון' שהוסמך על ידי השירות לעיוור, ובו זמנית מוסמך גם על ידי הלשכה הרפואית של ביטוח לאומי לקבוע נכות בתחום העיניים, בהתאם לכל סעיפי ליקויי הראייה בספר המבחנים (סעיפים 52-68), כולל הטווחים הקיימים מ-0% ועד 100% וגם דרגת אי כושר.
- לפי החוזר, כשמבוטח פונה תחילה לביטוח הלאומי, פקיד התביעות מעביר מידע לשירות לעיוור רק במקרה שבו נקבעו למבוטח 90% נכות ומעלה בגין ליקוי ראייה (לפי סעיפים 52-58 בספר המבחנים) - במקרים שבהם נקבעו פחות מ-90%, המידע כלל לא מועבר לצורך זכאות לתעודת עיוור.
מי שיש לו ליקוי ראייה משמעותי, ורוצה גם קצבת נכות מביטוח לאומי וגם תעודת עיוור מהשירות לעיוור במשרד הרווחה, נהג עד 2015 לעבור שתי בדיקות ראייה נפרדות בשני גופים שונים - טרחה כפולה עבור אנשים שממילא מתמודדים עם קושי ראייה משמעותי. ביטוח לאומי והשירות לעיוור תיקנו את זה בחוזר נכות 1964, מיום 16 בפברואר 2015, שעודכן ב-29 באוקטובר 2015.
המצב הקודם והחדש
לפי החוזר, המצב הקיים עד אז חייב בעלי ליקויי ראייה שנדרשו לעבור בדיקת ראייה, לעבור שתי בדיקות בשני גופים שונים - הן במוסד לביטוח לאומי והן בשירות לעיוור במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. לפי החוזר, החל מ-15.2.2015 מבוטח לא יצטרך לעבור בדיקה בשני הגופים - הגופים יכירו בבדיקה שביצע בגוף אחד זה בזה.
מטרת החוזר, כלשונו, היא להגדיר ולעגן נוהל עבודה חדש עם השירות לעיוור להכרה הדדית בבדיקות הראייה, כך שמבוטח לא יצטרך להיבדק פעמיים - הן בביטוח הלאומי והן בשירות לעיוור.
מי מבצע את הבדיקה ומה הוא מוסמך לקבוע
לפי החוזר, את הבדיקה מבצע "רופא אמון" שהוסמך על ידי השירות לעיוור. אותו רופא הוסמך גם על ידי הלשכה הרפואית של הביטוח הלאומי לקבוע נכות בתחום העיניים, בהתאם לכל סעיפי הליקויים בספר המבחנים (סעיפים 52 עד 68), כולל הטווחים הקיימים - מ-0% ועד 100% - וגם לגבי דרגת אי כושר.
שלוש העילות לזכאות לתעודת עיוור
לפי ההגדרות בחוזר, זכאות לתעודת עיוור מבוססת על אחת משלוש עילות חלופיות: העדר גמור של ראייה; חדות ראייה שאינה עולה על 3/60 מטר בעין הטובה יותר גם בעזרת תיקון; או צמצום שדה הראייה כך שזווית הראייה המרבית אינה עולה על 20 מעלות בעין הטובה יותר גם בעזרת תיקון.
איך זה עובד בפועל
לפי הוראות הביצוע בחוזר, כל מבוטח שמגיש בקשה לתעודת עיוור בשירות לעיוור מקבל, במעמד הבדיקה אצל רופא האמון, איגרת מודעה על האפשרות להעביר מידע לביטוח הלאומי ולקבעת זכאות ראייה ללא בדיקה נוספת. תהליך הטיפול נקבע לפי מי מהגופים אליו פנה המבוטח תחילה - הגוף הראשון שנפנה אליו מטפל בבקשות לבדיקות עיניים נוספות, גם אם ייוותר צורך בעיון נוסף על ידי הגוף השני, למשל ועדת עררים.
נקודה חשובה שכדאי להכיר: לפי החוזר, כשמבוטח פונה תחילה לביטוח הלאומי, פקיד התביעות מעביר מידע לשירות לעיוור על זכאות לגמלה בגין ליקוי ראייה רק במקרים שבהם נקבעו למבוטח 90% נכות ומעלה בגין ליקוי ראייה, לפי סעיפים 52-58 בספר המבחנים. במקרים שבהם נקבעו פחות מ-90% נכות, המידע כלל לא מועבר באופן אוטומטי לצורך בדיקת זכאות לתעודת עיוור.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם עומדים בפני בדיקת ראייה בביטוח הלאומי או בשירות לעיוור, ומתעניינים גם בזכאות אצל הגוף השני, כדאי לציין זאת מראש בפני הרופא הבודק ולבקש שהבדיקה תוכר גם אצל הגוף השני - כדי לחסוך בדיקה כפולה ומיותרת. חשוב לזכור שההכרה ההדדית מותנית בתוצאות ספציפיות (90% נכות לפי סעיפים מסוימים), ולא כל בדיקת ראייה שנעשית בביטוח הלאומי מובילה אוטומטית להעברת מידע לבדיקת זכאות לתעודת עיוור.
לשאלות על התהליך ניתן לפנות לקו החינמי של עמותת "בשבילך" בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אני צריך גם קצבת נכות מביטוח לאומי בגין ליקוי ראייה וגם תעודת עיוור מהשירות לעיוור, אצטרך שתי בדיקות ראייה?
לא, מאז 15.2.2015 מספיקה בדיקה אחת. לפי חוזר 1964 של ביטוח לאומי, שני הגופים - ביטוח לאומי והשירות לעיוור במשרד הרווחה - מכירים בבדיקת ראייה שבוצעה על ידי 'רופא אמון' המוסמך משני הצדדים, כך שאין צורך בבדיקה כפולה.
מי הגוף שאליו אני פונה קודם קובע מה קורה בהמשך?
כן, לפי החוזר, נוהל הטיפול נקבע כך שהגוף שאליו פנה המבוטח ראשון הוא זה שמטפל בבקשות לבדיקות עיניים נוספות, גם אם בהמשך יידרש עיון גם על ידי הגוף השני, למשל ועדת עררים.
מה קובעת הזכאות לתעודת עיוור בפועל?
לפי הגדרות החוזר יש שלוש עילות חלופיות: העדר גמור של ראייה, חדות ראייה שאינה עולה על 3/60 מטר בעין הטובה יותר גם בעזרת תיקון, או צמצום שדה הראייה כך שזווית הראייה המרבית אינה עולה על 20 מעלות בעין הטובה יותר גם בעזרת תיקון.
אם קיבלתי מביטוח לאומי פחות מ-90% נכות בגין ליקוי ראייה, המידע יעבור אוטומטית לשירות לעיוור לבדיקת זכאות לתעודה?
לא. לפי החוזר, פקיד התביעות מעביר מידע לשירות לעיוור רק כאשר נקבעו למבוטח 90% נכות ומעלה בגין ליקוי ראייה (לפי סעיפים 52-58 בספר המבחנים). מתחת ל-90%, המידע לא מועבר באופן אוטומטי לצורך קביעת זכאות לתעודת עיוור.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888