ForYou בשבילך

ועדות ובירוקרטיהעודכן: 14.08.2026

אי סימטריה בגוף (המיהיפרפלזיה) בתסמונת בקוויט-ווידמן: קיצור גפה ועקמת בבגרות

כשההמיהיפרפלזיה של בקוויט-ווידמן משאירה הפרש אורך רגליים או עקמת גם בבגרות: השפעה על ההליכה והמפרקים, וזכויות נכות וניידות.

עובדות מהירות

  • חלק מהאנשים עם תסמונת בקוויט-ווידמן נולדים עם אי סימטריה בין צדי הגוף, הנקראת המיהיפרפלזיה, שיכולה להתבטא בהפרש אורך בין הרגליים ולעיתים גם בעקמת משנית של עמוד השדרה.
  • כשההפרש באורך הרגליים גדול מכ-1 עד 2 סנטימטרים, מקובל להפנות למעקב אורתופדי מסודר, ולעיתים לניתוח תיקון בילדות, לפני שלוחיות הגדילה בעצמות נסגרות.
  • אצל חלק מהמבוגרים שבהם התיקון לא הושלם או שנותר הפרש שיורי, ההפרש עלול להוביל עם השנים לכאבי גב ומפרקים ולבלאי מוגבר במפרקי הירך והברך.
  • אחוזי הנכות בביטוח הלאומי בגין מגבלות אלה נקבעים לפי המגבלה התפקודית בפועל, כלומר הגבלת התנועה במפרקים והשפעתה על ההליכה, ולא לפי שם התסמונת.
  • מי שהפרש אורך הרגליים או העקמת פוגעים משמעותית ביכולת ההליכה עשוי להיות זכאי גם לבדיקת זכאות לקצבת ניידות מהביטוח הלאומי.

אחד המאפיינים הפחות מוכרים של תסמונת בקוויט-ווידמן הוא המיהיפרפלזיה: אי סימטריה בין צדי הגוף, שגורמת לכך שרגל אחת, יד אחת או צד שלם בגוף גדולים מעט יותר מהצד השני. אצל חלק מהילדים זה מתגלה מוקדם ומתוקן במידה רבה עד סוף הגדילה. אצל אחרים נשאר הפרש שיורי שממשיך ללוות אותם גם בבגרות, ומשפיע על ההליכה, על הגב ועל המפרקים.

איך זה מתבטא

המיהיפרפלזיה יכולה להתבטא בהפרש אורך בין הרגליים, ולעיתים גם בעקמת משנית של עמוד השדרה, כתוצאה מהאופן שבו הגוף מפצה על אי הסימטריה. כשההפרש באורך הרגליים גדול מכ-1 עד 2 סנטימטרים, הגישה הרפואית המקובלת היא מעקב אורתופדי מסודר, ולעיתים ניתוח תיקון עוד בילדות, לפני שלוחיות הגדילה בעצמות נסגרות. זו הסיבה שהטיפול העיקרי מתרכז בגיל הצעיר.

מה קורה כשהתיקון לא הושלם

לא תמיד ניתן להשלים תיקון מלא בילדות, ולעיתים נשאר הפרש שיורי. עם השנים, הפרש אורך רגליים שלא טופל יכול להוביל לכאבי גב כרוניים, לשינוי בדפוס ההליכה, ולבלאי מוגבר במפרקי הירך והברך בצד הפגוע. אלה תופעות שמתפתחות בהדרגה, ולכן חשוב לא להתעלם מכאב חדש או מהחמרה בהליכה בטענה שזו סתם עייפות, אלא לפנות לאורתופד ולבדוק את המצב מחדש.

אחוזי הנכות והוועדה הרפואית

הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי אינה קובעת אחוזים לפי שם התסמונת או לפי מספר הסנטימטרים בהפרש, אלא לפי המגבלה התפקודית בפועל: הגבלת התנועה במפרקים, הכאב, וההשפעה על ההליכה והיציבה, בהתאם לרשימת הליקויים הרלוונטית ולתקנות. חשוב להגיע עם תיעוד אורתופדי עדכני, ולא רק עם האבחנה הגנטית מהילדות, כדי שהוועדה תראה את התמונה המלאה של המצב היום.

זכאות לקצבת ניידות

מי שהפרש אורך הרגליים או העקמת פוגעים משמעותית ביכולת ההליכה, לא רק בנוחות אלא במרחק ובקצב ההליכה בפועל, עשוי להיות זכאי לבדיקת זכאות לקצבת ניידות, בנפרד משאלת אחוזי הנכות הכללית. כדאי לברר את שני המסלולים ולא להניח שהם זהים.

המסמכים שכדאי להביא

מומלץ להגיע עם מכתב מהאורתופד המטפל שמתאר את הפרש האורך הנוכחי ואת מצב עמוד השדרה, צילומים עדכניים אם קיימים, ותיאור מפורט של ההשפעה על היומיום: כמה זמן אפשר ללכת או לעמוד ברצף, אילו פעולות קשות, והאם יש שימוש בנעל בונה או במדרסים. תיאור תפקודי מדויק הוא זה שמאפשר לוועדה לקבוע את האחוזים המתאימים.

איך פונים ומקבלים עזרה

מיצוי הזכויות דורש הבנה של כמה מסלולים במקביל: נכות כללית, ניידות, ולעיתים גם אמצעי עזר אורתופדיים דרך קופת החולים. אם קשה להתמצא בתהליך, מוקד "בשבילך" עומד לרשותכם בחינם וללא התחייבות בטלפון 03-382-5888.

שאלות נפוצות

מה זה בעצם המיהיפרפלזיה?

אי סימטריה מולדת בין צדי הגוף, כך שצד אחד או גפה אחת גדלים מעט יותר מהצד השני. בתסמונת בקוויט-ווידמן זו תופעה שכיחה יחסית, שיכולה להתבטא בהפרש אורך רגליים, ולעיתים גם בעקמת של עמוד השדרה.

עברתי בילדות ניתוח לתיקון אורך הרגליים, אבל נשאר הפרש, זה תקין?

כן, לפעמים נשאר הפרש שיורי גם אחרי ניתוח בילדות. אם ההפרש גורם לכאב או להגבלה בבגרות, כדאי לפנות לאורתופד ולבדוק אם יש מקום להתאמת נעל בונה, מדרסים או המשך מעקב.

מגיעים לי אחוזי נכות בגלל זה?

תלוי במידת הפגיעה התפקודית. הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי בוחנת את הגבלת התנועה במפרקים, את הכאב ואת ההשפעה על ההליכה, בהתאם לרשימת הליקויים ולתקנות, ולא את שם התסמונת בלבד.

יש לי קושי משמעותי בהליכה בגלל הפרש הרגליים, מגיעה לי קצבת ניידות?

ייתכן. קצבת ניידות נבחנת לפי המגבלה בהליכה בפועל, ומי שהפרש אורך הרגליים או העקמת פוגעים משמעותית ביכולת ההליכה יכול להגיש בקשה ולעבור הערכה מתאימה.

מה עושים אם הבקשה נדחית?

אפשר להגיש ערר לוועדה לעררים בתוך 60 יום מקבלת ההחלטה בנכות כללית. מומלץ לצרף תיעוד אורתופדי עדכני שמתאר את הפרש האורך ואת ההשפעה התפקודית.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888