כמה עולה לבטל את הפחתת קצבת הנכות, ומה מוצע לשנות בחוק
מרכז המחקר של הכנסת אמד את עלות ביטול הפחתת קצבת הנכות בכ 611 מיליון שקל בשנה, והציג הצעות לתיקון חוק לרון.
עובדות מהירות
- על פי אומדן שערך מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, על בסיס נתוני 2014, העלות השנתית של ביטול הפחתת קצבאות הנכות (כולל עידוד) בשל הכנסה מעבודה היא כ 611 מיליון שקל, מתוכם כ 550 מיליון שקל בגין ביטול ההפחתה מקצבת הנכות לכ 30,000 נכים שקצבתם מופחתת, ויתרת כ 61 מיליון שקל בגין ביטול ההפחתה מקצבת העידוד לכ 5,000 מקבלי קצבה זו (עמוד 11 במסמך).
- האומדן של כ 611 מיליון שקל מבוסס רק על נתוני מי שכבר מקבל קצבה בפועל בשנת 2014, ואינו כולל נכים שאינם מקבלים כיום קצבה כלל משום שהכנסתם גבוהה מרף הזכאות; לפי מחקר של מכון ברוקדייל בשיתוף המוסד לביטוח לאומי, יש בישראל כ 480,000 איש עם נכות המפריעה בתפקוד שעובדים ואינם מקבלים קצבת נכות, וכשליש מהם עשויים להיות זכאים לקצבה אילו בוטלו מבחן ההכנסה ומנגנון ההפחתה, כך שהעלות בפועל של ביטול מלא עשויה להיות גבוהה יותר מ 611 מיליון שקל (עמוד 11 במסמך).
- בבחינה שערך המוסד לביטוח לאומי כעבור שבע שנים מיישום חוק לרון נמצא כי כ 21 אחוז ממקבלי קצבת הנכות מועסקים, וכי שיעור המועסקים גדל בכ 1 אחוז בכל שנה, אך מגמת הגידול הזו לא השתנתה בעקבות התיקון לחוק, שכן מגמת גידול דומה התקיימה גם לפני יישומו (עמוד 11 במסמך).
- מנהלת אגף גמלאות נכות במוסד לביטוח לאומי, הגברת לימור לוריא, ציינה בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ביום 5 ביולי 2016 כי החוק אינו מתמרץ די את הנכים לצאת לעבודה, בין היתר בשל תחילת ההפחתה מגובה שכר נמוך של 1,987 שקל, שלילת קצבת הנכות מעל 60 או 45 אחוז מהשכר הממוצע, והצורך לשמור על הכנסה נמוכה במשך שנה כדי לזכות ברשת הביטחון, וכן בשל מורכבות החוק וחששות הנכים מבדיקת זכאות מחדש בתום שלוש שנים (עמודים 11 עד 12 במסמך).
- במסגרת הצעת חוק ההסדרים לשנים 2017 ו 2018 הוצע, בין היתר, לבטל את קצבת העידוד ולכלול אותה בתוך קצבת הנכות, להעלות את סף תחילת ההפחתה מ 1,987 שקל ל 2,745 שקל, לבטל את הגבלת רשת הביטחון לשלוש שנים, ולהרחיב את הזכאות לקצבה החודשית הנוספת גם לבעלי דרגת אי כושר מלאה עם נכות רפואית של 40 אחוז לפחות (עמוד 12 במסמך).
אומדן העלות הישירה
לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חישב מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי מהי העלות השנתית של ביטול מוחלט של מנגנון ההפחתה, כך שכל נכה יקבל את מלוא הקצבה בכל רמת הכנסה. על בסיס נתוני מקבלי הקצבאות בפועל בשנת 2014, האומדן עומד על כ 611 מיליון שקל בשנה. מתוך סכום זה, כ 550 מיליון שקל מיוחסים לביטול ההפחתה מקצבת הנכות הרגילה עבור כ 30,000 נכים שקצבתם מופחתת כיום, ויתרת כ 61 מיליון שקל מיוחסת לביטול ההפחתה מקצבת העידוד עבור כ 5,000 מקבלי קצבה זו (עמוד 11 במסמך).
הסתייגות חשובה, האומדן חלקי
המסמך מדגיש הסתייגות מהותית: האומדן של 611 מיליון שקל מתייחס רק לנכים שכבר מקבלים היום קצבה כלשהי. הוא אינו כולל נכים שאינם מקבלים כיום שום קצבה, מפני שהכנסתם מעבודה גבוהה מרף ההכנסה המזכה. חוקרי המוסד לביטוח לאומי מפנים בהקשר זה למחקר של מכון ברוקדייל בשיתוף המוסד לביטוח לאומי, שמצא כי יש בישראל כ 480,000 איש עם נכות המפריעה בתפקוד שעובדים ואינם מקבלים קצבת נכות. לפי הערכה, כשליש מהם עשויים להיות זכאים לקצבה אילו בוטלו מבחן ההכנסה ומנגנון ההפחתה, כלומר העלות האמיתית של ביטול מלא של המנגנון עשויה להיות גבוהה משמעותית מ 611 מיליון שקל, וגם אינה כוללת את הערך של הטבות נלוות שצפויות לגדול בהתאם (עמוד 11 במסמך).
האם החוק באמת עודד תעסוקה
שבע שנים לאחר יישום חוק לרון בחן המוסד לביטוח לאומי את השפעתו בפועל. נמצא כי כ 21 אחוז ממקבלי קצבת הנכות מועסקים, ושיעור זה גדל בכ 1 אחוז מדי שנה. אולם ממצא מרכזי, ואולי מפתיע, הוא שמגמת הגידול הזו לא השתנתה בעקבות התיקון לחוק, מאחר שמגמת גידול דומה בשיעור התעסוקה התקיימה גם בשנים שקדמו ליישומו (עמוד 11 במסמך).
הבעיות שאותרו והתיקונים שהוצעו
בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ביום 5 ביולי 2016, פירטה מנהלת אגף גמלאות נכות במוסד לביטוח לאומי, הגברת לימור לוריא, את הבעיות המרכזיות בחוק: ההפחתה מתחילה כבר מרמת שכר נמוכה של 1,987 שקל, קיימת שלילה מוחלטת של הקצבה מעל 60 או 45 אחוז מהשכר הממוצע, והנכה נדרש לשמור על הכנסה נמוכה במשך שנה שלמה כדי לזכות ברשת ביטחון. נוספו לכך מורכבות החוק וחששם של נכים מבדיקת זכאות מחדש בתום שלוש שנות רשת הביטחון (עמודים 11 עד 12 במסמך). בעקבות ממצאים אלה, הוצע במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017 ו 2018 לבטל את קצבת העידוד ולכלול אותה בתוך קצבת הנכות עצמה, להעלות את סף תחילת ההפחתה מ 1,987 ל 2,745 שקל, לבטל את הגבלת הזמן של שלוש שנים ברשת הביטחון, ולהרחיב את הזכאות לקצבה החודשית הנוספת גם לנכים בדרגת אי כושר מלאה עם נכות רפואית של 40 אחוז לפחות (עמוד 12 במסמך).
שאלות נפוצות
כמה עולה למדינה לבטל את הפחתת קצבת הנכות?
לפי אומדן על בסיס נתוני 2014, העלות השנתית הישירה היא כ 611 מיליון שקל, אך אומדן זה מבוסס רק על מי שכבר מקבל קצבה, ואינו כולל נכים עובדים שאינם מקבלים היום קצבה כלל בשל רף הכנסה, כ 480,000 איש לפי מחקר מכון ברוקדייל, כך שהעלות בפועל עשויה להיות גבוהה יותר (עמוד 11 במסמך).
האם חוק לרון אכן הגדיל את שיעור התעסוקה של נכים?
שיעור התעסוקה עומד על כ 21 אחוז וגדל כ 1 אחוז בשנה, אך לפי בחינת המוסד לביטוח לאומי מגמת הגידול הזו לא השתנתה בעקבות החוק, שכן גידול דומה התקיים גם לפניו (עמוד 11 במסמך).
אילו שינויים הוצעו בחוק בעקבות הקשיים שאותרו?
הוצע לבטל את קצבת העידוד ולשלב אותה בקצבת הנכות, להעלות את סף תחילת ההפחתה מ 1,987 ל 2,745 שקל, לבטל את הגבלת שלוש השנים ברשת הביטחון, ולהרחיב את הזכאות לקצבה החודשית הנוספת (עמוד 12 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888