ForYou בשבילך

קצבאות וגמלאותעודכן: 17.08.2026

CMTX1: נשים נשאיות של שרקו-מארי-טות' על כרומוזום X שמפתחות נוירופתיה משל עצמן

נשים נשאיות של CMTX1 אינן רק מעבירות את הגן: רבות מהן מפתחות בעצמן נוירופתיה תפקודית. הזכויות שלא תמיד מגיעות למי שמוגדרת 'רק נשאית'.

עובדות מהירות

  • CMTX1, הצורה השנייה בשכיחותה של מחלת שרקו-מארי-טות', עוברת בתורשה על כרומוזום X עקב מוטציה בגן GJB1, בשונה מרוב צורות ה-CMT האחרות שעוברות בתורשה אוטוזומלית, ולכן דפוס ההורשה שלה ומי נחשב 'חולה' לעומת 'נשאית' שונה לגמרי.
  • בניגוד להנחה הרווחת, נשים נשאיות של CMTX1 אינן רק מעבירות את הגן: מחקרים מראים שרבות מהן מפתחות בעצמן תסמינים תפקודיים אמיתיים, בדרך כלל בגיל מאוחר יותר ובעוצמה מתונה יותר מאשר גברים, אך אצל חלק ניכר מהנשים החומרה דומה ממש לזו שאצל גברים באותו גיל.
  • אצל חלק מהנשאים והנשאיות של CMTX1 מתועדים גם אירועים נוירולוגיים חולפים, כמו אפיזודות דמויות שבץ עם דיבור מטושטש, חולשה זמנית או אטקסיה, שעלולים להיות מוסברים בטעות כשבץ מוחי או כהתקף של טרשת נפוצה לפני שמזהים את הקשר ל-CMTX1.
  • מבחינה גנטית, לגבר עם CMTX1 לא יכולים להיות בנים שיורשים ממנו את המחלה, כי הוא מעביר לבניו את כרומוזום ה-Y, אבל כל בנותיו יהיו נשאיות ודאיות, מידע חשוב לייעוץ גנטי ולתכנון משפחה.
  • אבחנה גנטית חד-משמעית (מוטציה בגן GJB1) היא הדרך המוצקה ביותר להוכיח מול ועדה רפואית שמדובר במחלה תורשתית מתועדת ולא רק בתלונות תפקודיות כלליות, במיוחד כשהתמונה הקלינית אצל אישה מתונה יותר מאשר אצל קרוב משפחה גבר.

CMTX1 היא צורה של שרקו-מארי-טות' שעוברת בתורשה על כרומוזום X. נשים נשאיות אינן רק מעבירות את הגן: רבות מהן מפתחות בעצמן נוירופתיה תפקודית, לעיתים בעוצמה משמעותית.

מחלת שרקו-מארי-טות' (CMT) היא קבוצה גדולה ומגוונת מאוד של נוירופתיות תורשתיות, ורוב הצורות שלה עוברות בתורשה אוטוזומלית, כלומר גברים ונשים באותה משפחה נפגעים בשיעור דומה. CMTX1, שהיא הצורה השנייה בשכיחותה מבין כל צורות ה-CMT, שונה בדיוק בנקודה הזו: היא נגרמת ממוטציה בגן GJB1 שנמצא על כרומוזום X, ולכן דפוס ההורשה שלה ומי נחשב 'חולה' לעומת 'נשאית' מורכב יותר, ולעיתים קרובות מובן לא נכון גם על ידי המשפחה וגם על ידי גורמים רפואיים שאינם מתמחים בתחום.

מ'רק נשאית' לאישה עם נוירופתיה תפקודית אמיתית

ההנחה המקובלת בעבר הייתה שגברים עם CMTX1 חולים באופן מלא, ואילו נשים שנושאות את אותה מוטציה הן 'נשאיות' בריאות שרק עלולות להעביר את הגן הלאה. ההנחה הזו התבררה כלא מדויקת: מחקרים על נשים נושאות מוטציה ב-GJB1 מראים שחלק גדול מהן מפתחות בעצמן תסמינים תפקודיים אמיתיים, לרוב בגיל מאוחר יותר מהגברים במשפחה ובעוצמה מתונה יותר, אך אצל קבוצה משמעותית מהן החומרה דומה ממש לזו שאצל גברים באותו גיל. התמונה הקלינית כוללת חולשה מתקדמת בכפות הרגליים והידיים, קהות תחושתית, ירידה ברפלקסים, ולעיתים כף רגל נפולה או עיוות בכפות הרגליים.

מעבר לעצבים ההיקפיים: מעורבות חולפת של מערכת העצבים המרכזית

ממצא חשוב פחות מוכר הוא שאצל חלק מהנשאים והנשאיות של CMTX1 מתועדים גם אירועים נוירולוגיים חולפים, שאינם קשורים לעצבים ההיקפיים אלא למערכת העצבים המרכזית: דיבור מטושטש זמני, חולשה חד-צדדית חולפת, או חוסר יציבות פתאומי, לעיתים מוסבר בהקשר של מאמץ, מחלה חמה, או שינוי גובה. אירועים כאלה עלולים להיראות כמו שבץ מוחי או כמו התקף של מחלה אוטואימונית כמו טרשת נפוצה, ורק זיהוי הקשר ל-CMTX1 מסביר אותם נכון.

למה זה חשוב לזכויות בישראל

התווית 'רק נשאית' יכולה לגרום לנשים רבות שלא לפנות כלל לביטוח הלאומי, גם כשיש להן ירידה תפקודית של ממש בהליכה, בייצוב כפות הרגליים או בשימוש בידיים, כי הן תופסות את עצמן כמי שרק נושאות גן ולא כחולות בפועל. הזכאות לקצבת נכות כללית ולזכויות נלוות, כמו מימון מכשירי אורתופדיה או ציוד ניידות, נקבעת לפי הליקוי התפקודי בפועל, בלי קשר לאיך שהמצב תויג בעבר במשפחה. אבחנה גנטית מבוססת של מוטציה בגן GJB1, יחד עם בדיקת הולכה עצבית ותיעוד תפקודי, היא הבסיס המוצק ביותר להצגה מול הוועדה.

מה עושים בפועל

שאלות נפוצות

תמיד אמרו לי שאני 'רק נשאית' של CMT כי אבא שלי חולה, אבל בשנים האחרונות יש לי חולשה וקהות ברגליים. האם זה בכלל יכול להיות קשור?

כן, בהחלט ייתכן. אם המחלה במשפחה היא CMTX1 (עוברת בתורשה על כרומוזום X, בגן GJB1), נשים נשאיות אינן רק 'מעבירות' את הגן: חלק גדול מהן מפתחות בעצמן נוירופתיה תפקודית אמיתית, בדרך כלל בגיל מאוחר יותר ובעוצמה מתונה יותר מהגברים במשפחה, אך לא תמיד. כדאי לברר עם נוירולוג אם המחלה במשפחה היא אכן CMTX1 ולא צורה אוטוזומלית אחרת.

אם יש לי אבחנה גנטית של CMTX1 אבל התסמינים שלי קלים בהשוואה לאבא שלי, האם אני בכלל זכאית להגיש בקשה לקצבת נכות?

כן. הזכאות לקצבת נכות כללית נקבעת לפי הליקוי התפקודי בפועל שלך, כלומר עוצמת החולשה, הקהות או הפגיעה בהליכה שיש לך, ולא לפי חומרת המחלה אצל קרוב משפחה או לפי התווית 'נשאית' שהוצמדה לך בעבר. אם יש ירידה תפקודית ממשית, אפשר ורצוי להגיש בקשה.

יש לי גם קהות וחולשה ברגליים וגם אירועים חולפים של דיבור מטושטש וחוסר יציבות. האם זה קשור לאותה מחלה?

אצל חלק מהנשאים והנשאיות של CMTX1 מתועדים בספרות הרפואית גם אירועים נוירולוגיים חולפים במערכת העצבים המרכזית, לצד הפגיעה בעצבים ההיקפיים. אם יש לך תסמינים כאלה, כדאי להעלות אותם מול הנוירולוג המטפל ולוודא שהם מתועדים כחלק מהתמונה הכוללת, כדי שהוועדה הרפואית תוכל להביא בחשבון גם אותם.

יש לי בת קטנה. מה הסיכוי שהיא תפתח את המחלה?

אם האב הוא זה שנושא את המוטציה בגן GJB1, כל בנותיו יהיו נשאיות ודאיות של הגן, ולפי מה שידוע כיום חלק גדול מהנשאיות מפתחות בעצמן תסמינים כלשהם עם הגיל, לרוב מאוחר יותר ובעוצמה משתנה. אם האם היא הנשאית, לכל ילד יש סיכוי של כחמישים אחוז לרשת את המוטציה, בלי קשר למין הילד. מומלץ ייעוץ גנטי פרטני למשפחה.

קיבלתי בעבר החלטה שדחתה בקשה לקצבת נכות כי הוגדרתי כ'נשאית בלבד' בלי בדיקה מספקת של התפקוד. מה אפשר לעשות?

אפשר להגיש ערר על ההחלטה לוועדה הרפואית לעררים, ולצרף תיעוד עדכני של הליקוי התפקודי בפועל, כולל בדיקת הולכה עצבית ואבחנה גנטית מבוססת, כדי להראות שהתווית 'נשאית בלבד' אינה משקפת את המצב הרפואי הנוכחי.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 17.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888