ForYou בשבילך

ניידות ורכבעודכן: 07.08.2026

דרכון ביומטרי כשאי אפשר לתת טביעות אצבע: מה קורה בפועל

למי שחסרות אצבעות, יש רעד או שיש קושי פיזי אחר בנטילת טביעות אצבע יש נוהל מסודר. איך זה עובד בלשכת רשות האוכלוסין.

עובדות מהירות

  • לפי נספח נטילת טביעות אצבע בנוהל רשות האוכלוסין וההגירה מספר 2.18.0013, כאשר לא ניתן לסרוק את טביעות האצבעות המורות מסיבות בריאותיות של התושב, נסרקות טביעות אצבע חלופיות (אגודל, ולאחר מכן אמה).
  • אם למבקש חסרה אצבע או שנמחקה טביעת האצבע שלה, נוהל 2.18.0013 קובע מפורשות שיש לעבור לאצבע אחרת, ואם צריך גם לשנות את "ברירת המחדל" הרשומה במערכת.
  • במקרה שבו לא ניתן לסרוק אף טביעת אצבע מהמבקש מכל סיבה שהיא, לא ייטלו ממנו טביעות אצבע כלל, וניתן להשלים את הבקשה לתעודה ביומטרית או לדרכון ללא טביעות אצבע.
  • נוהל הדרכונים מספר 3.1.0001 מפנה במפורש לסעיף המקביל בנוהל תעודת הזהות הביומטרית (2.18.0013) כשמדובר באדם המנוע מטעמים רפואיים מלהגיע ללשכה.
  • תושב שנשמרות במאגר הביומטרי רק תמונות שתי טביעות האצבע שלו (בהסכמתו) מקבל מסמך זיהוי בתוקף עד עשר שנים, ומי שרק תמונת הפנים שלו נשמרת מקבל מסמך זיהוי בתוקף עד חמש שנים.

דרכון ביומטרי כרוך, בין השאר, בסריקת טביעות אצבע. מי שחסרה לו אצבע, מי שיש לו רעד שמקשה על סריקה, או מי שמכל סיבה פיזית אחרת מתקשה לתת טביעת אצבע תקינה, שואל בצדק מה קורה במקרה כזה בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה. התשובה מוסדרת בנוהל מקצועי מפורט, שחל הן על תעודת זהות ביומטרית והן, לפי הפניה מפורשת בנוהל הדרכונים, על בקשה לדרכון. המדריך הזה מרוכז בשלב טביעת האצבע בלבד, ולא עוסק בנגישות הפיזית של הלשכה או בצילום התמונה, שני נושאים שיש להם מדריכים נפרדים באתר.

מהי בכלל ההליך הרגיל, ומה קורה כשהוא לא מתאפשר

בהליך הרגיל נסרקות טביעות אצבע של שתי האצבעות המורות. הנוהל קובע סדר פעולות מפורט למקרה שבו זה לא ניתן: אם לא ניתן לסרוק את טביעת האצבע המורה של יד ימין, למשל כי הטביעה נמחקה או כי חסרה האצבע, נלקחת טביעת האגודל של אותה יד במקומה, ואם גם זה לא ניתן, נלקחת טביעת האמה. אותו סדר חל בנפרד על יד שמאל. במילים אחרות, המערכת בנויה מראש לספק חלופות, ולא מסתמכת רק על שתי האצבעות המורות.

הנוהל מציין גם, בהקשר הזה, סיבות בריאותיות של התושב כעילה לגיטימית למעבר לאצבע חלופית, לצד סיבות טכניות אחרות. כלומר, זו אינה סיטואציה שדורשת ויכוח או הסבר ארוך בלשכה, אלא נוהל עבודה מוכר וברור לעובדי הרשות.

ומה אם אף אצבע לא ניתנת לסריקה?

הנוהל מתייחס גם למקרה הקיצוני: אם לאחר ניסיון סדור באצבעות החלופיות עדיין לא ניתן ליטול טביעת אצבע מהמבקש מכל סיבה שהיא, לא ייטלו ממנו טביעות אצבע כלל. זה כולל התייחסות מפורשת למספר הניסיונות המרבי המותר בכל אצבע. חשוב להדגיש: היעדר טביעות אצבע לא עוצר את הבקשה לתעודה ביומטרית או לדרכון. התהליך ממשיך בלעדיהן, ועובד הרשות מציין בגיליון הרישום מהי הסיבה שבגללה לא ניטלה טביעת אצבע.

ההשפעה על תוקף הדרכון או התעודה

יש נקודה מעשית שכדאי להכיר מראש: תוקף מסמך הזיהוי (תעודת זהות או דרכון) קשור לשאלה אילו נתונים ביומטריים נשמרים במאגר הביומטרי. תושב שבמאגר נשמרות תמונות שתי טביעות האצבע שלו, בהסכמתו, מקבל מסמך זיהוי בתוקף עד עשר שנים. מי שרק תמונת הפנים שלו נשמרת, למשל משום שלא ניתן היה ליטול ממנו טביעות אצבע או משום שבחר שלא להסכים לשמירתן, מקבל מסמך זיהוי בתוקף עד חמש שנים בלבד. כלומר, מי שמראש יודע שלא יוכל לתת טביעות אצבע כדאי שיביא בחשבון שהדרכון או התעודה שיקבל יהיו בתוקף לתקופה קצרה יותר, ושיצטרך לחדש מוקדם יותר.

כשגם ההגעה הפיזית ללשכה קשה

נוהל הדרכונים מפנה במפורש לסעיף המקביל בנוהל תעודת הזהות הביומטרית עבור מי שמנוע מטעמים רפואיים מלהגיע ללשכה בכלל. במקרה כזה בן משפחה מקרבה ראשונה יכול להגיע ללשכה במקום המבקש, בצירוף טופס בקשה חתום, אישור רופא מומחה שמאשר את חוסר היכולת להגיע באופן אישי, תעודת הזהות של בן המשפחה ותצהיר שלו על נכונות הבקשה. גם כאן, מדובר במסלול מוגדר בנוהל ולא בפתרון אד־הוק שתלוי ברצון הטוב של פקיד מסוים.

נקודות מעשיות לסיכום

שאלות נפוצות

מה קורה בלשכה אם למישהו חסרה אצבע, יש לו רעד או שקשה לו פיזית לתת טביעת אצבע?

לפי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה לקבלת בקשה וניפוק תעודת זהות ביומטרית (הרלוונטי גם לדרכון), אם לא ניתן לסרוק את טביעת האצבע המורה מסיבות בריאותיות, עוברים לאצבע חלופית: קודם אגודל, ואם גם זה לא ניתן, אצבע האמה. אם אף אצבע לא ניתנת לסריקה, לא נוטלים טביעות אצבע כלל וממשיכים בתהליך בלעדיהן.

אם לא נלקחות טביעות אצבע בכלל, זה חוסם קבלת דרכון או תעודת זהות?

לא. הנוהל קובע מפורשות שבמקרה שלא ניתן ליטול טביעות אצבע מהמבקש, פשוט לא ייטלו ממנו טביעות אצבע כלל, ותהליך הוצאת התעודה או הדרכון ממשיך בלעדיהן. מדובר בהיעדר נתון אחד מתוך כמה נתונים ביומטריים, ולא בעילה לעיכוב או דחייה של הבקשה.

האם היעדר טביעות אצבע משפיע על תוקף הדרכון או התעודה?

כן, בעקיפין. תושב שנשמרות במאגר הביומטרי תמונות שתי טביעות האצבע שלו (בהסכמתו) מקבל מסמך זיהוי בתוקף עד עשר שנים, בעוד שמי שרק תמונת הפנים שלו נשמרת (למשל כי לא ניתן היה ליטול טביעות אצבע, או כי בחר שלא להסכים לשמירתן) מקבל מסמך בתוקף עד חמש שנים. שווה לדעת זאת מראש כדי לא להתפתע כשהדרכון החדש מגיע עם תוקף קצר יותר.

מה לגבי צילום תמונת הפנים לדרכון, אם קשה לצלם בגלל מוגבלות?

סוגיית התמונה הביומטרית (למשל אצל אדם עיוור או מי שמכסה את עיניו במשקפיים או ברטייה בשל מום) מוסדרת בנוהל בנפרד מסוגיית טביעות האצבע, והיא נדונה במדריך ייעודי באתר על תמונה לתעודת זהות ולדרכון. המדריך הזה מתמקד בשלב טביעות האצבע בלבד.

למי כדאי לפנות אם צפוי קושי מיוחד בלשכה בגלל מוגבלות שאינה שכיחה?

מומלץ ליצור קשר מראש עם הלשכה שבה נקבע התור, או עם מוקד השירות הארצי של רשות האוכלוסין וההגירה (3450*), ולתאר את הקושי הצפוי. כך אפשר לוודא שהעובד שיקבל את הבקשה מודע מראש למצב ולנוהל הרלוונטי, ולצמצם את הזמן שמושקע בלשכה עצמה.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 07.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888