המעבר ל-DSM-5: איך משתנה אבחון הרצף האוטיסטי לגמלת ילד נכה
חוזר ילד נכה 1952 של הביטוח הלאומי מסביר איך אבחון לפי DSM-5 משפיע על הזכאות לגמלת ילד נכה בגין אוטיזם, ומה השתנה לעומת ההגדרות הישנות.
עובדות מהירות
- לפי החוזר, בחודש נובמבר 2013 פרסם משרד הבריאות הנחיות עדכניות לאבחון ילדים בספקטרום האוטיסטי לפי הקריטריונים של ה-DSM-5, וההערכה הרשמית של משרד הבריאות היא ששכיחות התופעה עומדת על כ-10 מקרים לכל אלף לידות (עמוד 3 במסמך).
- מאז המעבר ל-DSM-5, כל הילדים העונים לקריטריונים מוגדרים כלוקים ב-Autistic Spectrum Disorder, ולא נעשה עוד שימוש במושגים שהיו נהוגים בעבר כגון אוטיזם, תסמונת אספרגר, PDD או PDD-NOS (עמוד 3 במסמך).
- הקריטריונים הישנים כללו שלושה תחומים נפרדים, חברה, תקשורת והתנהגות חזרתית, ואילו לפי ה-DSM-5 שני התחומים הראשונים אוחדו כך שנותרו רק שני תחומי קריטריונים בלבד (עמוד 5 במסמך).
- התחום הראשון, תקשורת ואינטראקציה חברתית, כולל שלושה קריטריונים שיש למלא את כולם, והתחום השני, התנהגות חזרתית, כולל ארבעה קריטריונים שמהם יש למלא לפחות שניים, כאשר לגבי כל קריטריון נקבעת רמת חומרה של קל, בינוני או קשה (עמוד 6 במסמך).
- החוזר מבהיר כי הסימפטומים חייבים לגרום לקושי משמעותי בתפקוד חברתי או תעסוקתי, וכי ההפרעות אינן מוסברות בליקוי באינטליגנציה או בפיגור כללי (עמודים 6 עד 7 במסמך).
הורים שמגישים תביעה לגמלת ילד נכה בגין אוטיזם נתקלים לרוב בקיצור DSM-5, בלי שתמיד מסבירים להם למה זה בעצם נוגע. מדובר בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שקבע בשנת 2013 שינוי מהותי באופן שבו מאובחן הרצף האוטיסטי, ומאז אימץ אותו גם משרד הבריאות בישראל. חוזר ילד נכה 1952 של הביטוח הלאומי, שמופנה לרופאים ולפקידי התביעות, מרכז את כל ההנחיות לטיפול בתביעות של ילדים על הרצף האוטיסטי לאור השינוי הזה.
למה בכלל השתנו הכללים
לפי החוזר, בנובמבר 2013 פרסם משרד הבריאות הנחיות עדכניות לאבחון ילדים בספקטרום האוטיסטי, וזאת על רקע עלייה מתמשכת במספר הילדים המאובחנים. משרד הבריאות מעריך את שכיחות התופעה בכ-10 מקרים לכל אלף לידות. השינוי המרכזי הוא שכל הילדים העונים לקריטריונים החדשים מוגדרים כלוקים ב-Autistic Spectrum Disorder, ולא נעשה עוד שימוש במונחים שהיו מוכרים בעבר כמו אוטיזם, תסמונת אספרגר, PDD או PDD-NOS.
משלושה תחומים לשניים
עד לשינוי, אבחון הרצף האוטיסטי התבסס על שלושה תחומים נפרדים: קשיים חברתיים, קשיי תקשורת והתנהגות חזרתית. לפי ה-DSM-5, תחום החברה ותחום התקשורת אוחדו לתחום אחד, כך שנותרו שני תחומי קריטריונים בלבד. התחום הראשון, תקשורת ואינטראקציה חברתית, כולל שלושה קריטריונים שכולם צריכים להתקיים. התחום השני, חזרתיות והצמדות לדפוסי התנהגות, כולל ארבעה קריטריונים שמהם צריך להתקיים לפחות שניים.
מה עוד בודקים מלבד הרשימה עצמה
החוזר לא מסתפק בסימון וי ליד קריטריונים. לגבי כל קריטריון שמתקיים יש לקבוע רמת חומרה: קל, בינוני או קשה, בהתאם למידת ההשפעה על תפקודו היומיומי של הילד. בנוסף, כדי שהאבחנה תוכר, הסימפטומים צריכים היו קיימים כבר בשלב מוקדם של ההתפתחות, גם אם עוצמתם התבטאה רק מאוחר יותר, והם חייבים לגרום לקושי משמעותי בתפקוד החברתי או התעסוקתי של הילד. תנאי נוסף הוא שההפרעות לא יוסברו רק בליקוי באינטליגנציה או בפיגור כללי, ובמקרה שיש לילד גם פיגור, על הכושר החברתי שלו להיות נמוך יותר מזה הצפוי מרמת הפיגור עצמה.
ההבנה של המבנה הזה חשובה במיוחד להורים שמלווים תביעה, כי היא מסבירה מדוע חוות דעת שאינה מפרטת רמת חומרה לכל קריטריון, או שאינה מתייחסת למועד הופעת הסימפטומים, עלולה שלא להספיק לבדה לצורך קביעת הזכאות.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין הקריטריונים לאבחון אוטיזם לפי DSM-4 לבין DSM-5?
לפי DSM-4 נבדקו שלושה תחומים נפרדים: חברה, תקשורת והתנהגות חזרתית. לפי DSM-5 תחומי החברה והתקשורת אוחדו לתחום אחד של תקשורת ואינטראקציה חברתית, כך שנותרו שני תחומי קריטריונים בלבד (עמוד 5 במסמך).
האם עדיין אפשר להשתמש במונח תסמונת אספרגר בתביעה לגמלת ילד נכה?
לא. החוזר קובע שמאז המעבר ל-DSM-5 כל הילדים העונים לקריטריונים מוגדרים כלוקים ב-ASD, ולא נעשה עוד שימוש במונחים הישנים כגון אוטיזם, תסמונת אספרגר, PDD ו-PDD-NOS (עמוד 3 במסמך).
האם צריך למלא את כל הקריטריונים בשני התחומים כדי לקבל אבחנה?
לא באותה מידה: בתחום התקשורת והאינטראקציה החברתית נדרש למלא את כל שלושת הקריטריונים, ואילו בתחום ההתנהגות החזרתית מספיק למלא לפחות שניים מתוך ארבעה קריטריונים (עמוד 6 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888