אוטיזם וגמלת ילד נכה: איך עתירה לבג"ץ שינתה את הזכאות
עתירת אלו"ט לבג"ץ וועדת שטינברג שינו את הזכאות לגמלת ילד נכה בעבור ילדים על הרצף האוטיסטי. הרקע והמסקנות לפי סקר ביטוח לאומי.
עובדות מהירות
- עד שנת 2006 חלק מהילדים עם אוטיזם קיבלו גמלת ילד נכה רק אם הוכח שהם תלויים בעזרת הזולת; בעתירה לבג"ץ 7879/06 שהגישו בספטמבר 2006 האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים (אלו"ט) והעמותה לילדים בסיכון, נדרש הביטוח הלאומי להעניק גמלה בשיעור 100% לכלל הילדים עם אוטיזם, בטענה שתקנות הביטוח הלאומי אינן מבחינות בין ילדים עם אוטיזם ברמות תפקוד שונות (עמוד 29 במסמך).
- בעקבות העתירה ניתן בשנת 2006 צו ביניים, שלפיו כל ילד שאובחן כסובל מליקוי על הרצף האוטיסטי זכאי לגמלה בשיעור 100% מתוקף תקנות הביטוח הלאומי (עמוד 29 במסמך).
- במאי 2008 מינה שר הרווחה דאז יצחק הרצוג ועדת מומחים בראשות פרופ' אברהם שטינברג, כדי לבחון אם כלל הילדים הסובלים מלקות ברצף האוטיסטי, לרבות PDD NOS ותסמונת אספרגר, נמצאים במצב פסיכיאטרי-התנהגותי דומה, ואם אפשר להעניק להם גמלה באופן מדורג לפי ממצאי בדיקה (עמוד 29 במסמך).
- ועדת שטינברג קבעה שהתקנות כוללות בצורה ברורה את כל הרצף האוטיסטי, והמליצה שלכלל הילדים עד גיל 7 שאובחנו כאוטיסטים תוענק גמלה מלאה, ואילו לילדים בני 7 ומעלה תוענק גמלה באופן מדורג לפי חומרת הפרעת התפקוד, ללא קשר לאבחנה הספציפית בתוך הרצף (עמוד 29 במסמך).
- הביטוח הלאומי אימץ בשנת 2009 את דוח ועדת שטינברג ואת מסקנותיה, אך עד מועד פרסום הסקר עדיין לא הוסכם על שיטות אבחון שיאפשרו להבחין הלכה למעשה בין ילדים בתוך הרצף האוטיסטי (עמוד 30 במסמך).
עד 2006 היו ילדים עם אוטיזם שנדרשו להוכיח תלות מלאה בזולת כדי לקבל גמלת ילד נכה. עתירה לבג"ץ וועדת מומחים בראשות פרופ' אברהם שטינברג שינו את זה.
הפרק העוסק בנושאי דיון בסקר תקופתי 260 של הביטוח הלאומי מתעד את ההיסטוריה המשפטית והמקצועית שהובילה לזכאות הרחבה יותר לגמלת ילד נכה בעבור ילדים על הרצף האוטיסטי. זהו סיפור על עתירה לבג"ץ, ועדת מומחים, ומדיניות שהשתנתה בעקבותיהן.
המצב עד 2006: הוכחת תלות בזולת
עד שנת 2006, חלק מהילדים עם אוטיזם קיבלו גמלת ילד נכה רק אם הוכח שהם תלויים בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום, כמו כל ילד אחר שמבקש את הגמלה מכוח התנאי הזה. במילים אחרות, האבחנה של אוטיזם כשלעצמה לא הבטיחה זכאות: היה צריך להראות תלות ממשית בעזרה חיצונית.
העתירה לבג"ץ
בספטמבר 2006 הגישו האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים (אלו"ט) והעמותה לילדים בסיכון עתירה לבג"ץ (בג"ץ 7879/06) נגד הביטוח הלאומי. העותרות דרשו שהמוסד יעניק גמלה בשיעור 100% לכלל הילדים עם אוטיזם, בטענה שתקנות הביטוח הלאומי אינן מבחינות בין ילדים עם אוטיזם ברמות תפקוד שונות, ולכן פוגעות בילדים שתפקודם קשה אך לא הוכח כתלות מלאה בזולת. הביטוח הלאומי מצידו טען שלא כל הילדים המאובחנים כלוקים בליקוי על הרצף האוטיסטי הם בעלי נכות דומה, ולכן הכרה אוטומטית וגורפת בזכאותם אינה במקומה.
צו הביניים וועדת שטינברג
בשנת 2006 ניתן צו ביניים, שלפיו כל ילד שאובחן כסובל מליקוי על הרצף האוטיסטי יהיה זכאי לגמלה בשיעור 100% מתוקף תקנות הביטוח הלאומי, וזאת עד שהסוגיה תיבחן לעומק. במאי 2008 מינה שר הרווחה דאז, יצחק הרצוג, ועדת מומחים בראשות פרופ' אברהם שטינברג, כדי לדון בפן המקצועי של הסוגיות שהועלו בעתירה. כתב המינוי הסמיך את הוועדה לבחון אם כל הילדים הסובלים מלקות ברצף האוטיסטי, לרבות אבחנות כמו PDD NOS ותסמונת אספרגר, נמצאים במצב פסיכיאטרי-התנהגותי דומה, ולחוות דעה על מבחנים לאבחון ועל האפשרות להעניק גמלה מדורגת לפי ממצאיהם.
המסקנות: גמלה מלאה עד גיל 7, גמלה מדורגת אחר כך
ועדת שטינברג קבעה שהתקנות הקיימות כוללות בצורה ברורה את כל הרצף האוטיסטי, לרבות PDD NOS ותסמונת אספרגר. עם זאת, היא המליצה על הבחנה לפי גיל: לכלל הילדים עד גיל 7 שאובחנו כאוטיסטים תוענק גמלה מלאה ללא צורך בבדיקת תפקוד נוספת, ואילו לילדים בני 7 ומעלה תוענק גמלה באופן מדורג, בהתאם לחומרת הפרעת התפקוד שלהם, וללא קשר לאבחנה הספציפית בתוך הרצף האוטיסטי. הביטוח הלאומי אימץ בשנת 2009 את דוח הוועדה ואת מסקנותיה, כולל קביעתה בדבר האופן הנכון לאבחן ילדים עם אוטיזם.
מה עדיין פתוח
למרות אימוץ המסקנות, נכון למועד פרסום הסקר עדיין לא הוסכם על שיטות אבחון מוסכמות שמאפשרות להבחין הלכה למעשה בין ילדים שונים בתוך הרצף האוטיסטי, כפי שהוועדה המליצה שייעשה לגבי ילדים בני 7 ומעלה. הפער הזה משמעותי: הוא קובע בפועל כמה ילדים מבוגרים יותר מקבלים גמלה מלאה וכמה מקבלים גמלה מדורגת ונמוכה יותר.
למה זה חשוב להורים
הורה לילד שאובחן על הרצף האוטיסטי כדאי שיידע שגיל האבחון וגיל הילד בעת הגשת התביעה עשויים להשפיע על שיעור הגמלה שייקבע לו, במיוחד אם הילד מעל גיל 7. אם התקבלה קביעה על גמלה מדורגת שנראית לא מוצדקת לאור התפקוד בפועל של הילד, אפשר לערער עליה בפני ועדה רפואית לעררים.
שאלות נפוצות
למה הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא אוטיזם וגמלת ילד נכה?
מפני שעד 2006 חלק מהילדים עם אוטיזם קיבלו את הגמלה רק אם הוכח שהם תלויים בעזרת הזולת, ואלו"ט והעמותה לילדים בסיכון טענו שתקנות הביטוח הלאומי אינן מבחינות בין רמות תפקוד שונות בתוך הרצף האוטיסטי (עמוד 29 במסמך).
מה קבעה ועדת שטינברג לגבי ילדים עם אוטיזם?
שהתקנות כוללות בבירור את כל הרצף האוטיסטי, לרבות PDD NOS ותסמונת אספרגר, והמליצה על גמלה מלאה לילדים עד גיל 7, ועל גמלה מדורגת לפי חומרת הפרעת התפקוד לילדים בני 7 ומעלה (עמוד 29 במסמך).
האם קיימת כיום שיטת אבחון מוסכמת להבחנה בין ילדים על הרצף האוטיסטי?
לפי הסקר, נכון למועד פרסומו, על אף שהביטוח הלאומי אימץ את מסקנות ועדת שטינברג עדיין לא הוסכם על שיטות אבחון שמאפשרות להבחין בפועל בין ילדים בתוך הרצף (עמוד 30 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888