בניגוד לישראל: באנגליה ובבלגיה מוגדר במפורש אחוז קבוע מהתקציב לצמצום פערים
דוח מבקר המדינה השווה בין שיטות תקצוב בתי ספר בישראל, אנגליה, בלגיה, קנדה וניו יורק, וחשף הבדלים משמעותיים באופן שבו מדינות מתמודדות עם פערים.
עובדות מהירות
- בתי הספר בישראל מתוקצבים בעיקר משלושה מקורות: משרד החינוך (כ-78%), הרשויות המקומיות (כ-14%), ומקורות אחרים (כ-8%); מרבית התוספת התקציבית הדיפרנציאלית מאוגמת בישראל במודל אחד, מודל התקצוב הדיפרנציאלי (עמוד 1297).
- באנגלייה, לעומת זאת, 27% מהתקציב הבסיסי שמקבל כל בית ספר הוא רכיב דיפרנציאלי ייעודי לצמצום פערים, לצד 73% תקציב בסיסי שווה לכל תלמיד. בבלגיה הרכיב הדיפרנציאלי עומד על 20% מהתקציב, לצד 80% תקציב חובה בסיסי (עמוד 1297).
- בשונה מישראל, באנגלייה, בבלגיה, במחוז אונטריו שבקנדה ובעיר ניו יורק הרכיב הדיפרנציאלי מחולק למספר תוכניות ומענקים נפרדים, לפי מאפיינים כמו מצב כלכלי ועוני, פריפריאליות גיאוגרפית, ושייכות למשפחות מהגרים שאינן שולטות בשפה הרשמית של המדינה (עמוד 1297).
- מהשוואה בין מערכות החינוך השונות עולה כי השימוש בתקציבי המדינה, לרבות תקציבי הרשויות המקומיות, הוא כלי דיפרנציאלי חיוני לצמצום פערים בין תלמידים בכל המדינות שנבדקו (עמוד 1298).
כדי להבין אם שיטת התקצוב הדיפרנציאלי בישראל טובה, סבירה, או דורשת שיפור, כדאי לבדוק גם איך מדינות אחרות מתמודדות עם אותה בעיה בדיוק. דוח מבקר המדינה ממאי 2023 עשה בדיוק את זה, והשווה בין ישראל לארבע מערכות חינוך נוספות בעולם.
איך מתוקצב בית ספר בישראל
בתי הספר בישראל מתוקצבים בעיקר משלושה מקורות: משרד החינוך, שמספק כ-78% מהתקציב, הרשויות המקומיות, שמספקות כ-14%, ומקורות אחרים, כ-8% נוספים. בניגוד למדינות אחרות שנבדקו, מרבית התוספת התקציבית הדיפרנציאלית בישראל מאוגמת במודל אחד בלבד, מודל התקצוב הדיפרנציאלי, שחל על החינוך היסודי ועל חטיבות הביניים.
אנגלייה ובלגיה: אחוז קבוע ומוגדר מראש
באנגלייה, 27% מהתקציב הבסיסי שמקבל כל בית ספר הוא רכיב דיפרנציאלי ייעודי לצמצום פערים, לצד 73% תקציב בסיסי שווה לכל תלמיד. בבלגיה הרכיב הדיפרנציאלי עומד על 20% מהתקציב, לצד 80% תקציב חובה בסיסי. בשתי המדינות האלה, בניגוד לישראל, האחוז הדיפרנציאלי מוגדר במפורש כחלק קבוע ושקוף מהתקציב הכולל.
קנדה וניו יורק: מגוון תוכניות נפרדות
במחוז אונטריו שבקנדה ובעיר ניו יורק הרכיב הדיפרנציאלי מחולק למספר תוכניות ומענקים נפרדים, כל אחד מכוון למאפיין ספציפי: מצב כלכלי ועוני, פריפריאליות גיאוגרפית, או שייכות למשפחות מהגרים שאינן שולטות בשפה הרשמית. גישה זו שונה מהגישה הישראלית, שמרכזת את מרבית התוספת במודל אחד.
מסקנה משותפת לכל המדינות
למרות ההבדלים במבנה, המסקנה המשותפת לכל חמש מערכות החינוך שנבדקו זהה: שימוש בתקציבי המדינה, לרבות תקציבי הרשויות המקומיות, הוא כלי חיוני לצמצום פערים בין תלמידים ממגזרים ורקעים חברתיים-כלכליים שונים.
מה זה אומר עבורכם
הורים ופעילי זכויות שרוצים לדעת האם שיטת התקצוב בישראל עומדת בסטנדרט בין-לאומי יכולים להיעזר בנתונים האלה. השוואה בין-לאומית שקופה כמו זו יכולה לשמש גם ככלי לדרוש ממשרד החינוך יתר שקיפות ובהירות לגבי האחוז המדויק שמופנה בפועל לצמצום פערים בתקציב בית הספר.
לליווי חינם בבירור זכויות ילדכם במערכת החינוך, אפשר לפנות בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי ואינו ייעוץ משפטי אישי.
שאלות נפוצות
האם ישראל היא היחידה שמנסה לתת יותר תקציב לבתי ספר חלשים?
לא. לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2023, שבדק גם ארבע מערכות חינוך נוספות, אנגלייה, בלגיה, מחוז אונטריו בקנדה ועיר ניו יורק, בכל המדינות האלה קיימים מרכיבי תקצוב דיפרנציאליים שמעניקים משאבים נוספים לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש (עמוד 1297, עמוד 1298).
מה ההבדל העיקרי בין איך שישראל עושה את זה לבין מדינות אחרות?
ההבדל המרכזי הוא במבנה: בישראל מרבית התוספת הדיפרנציאלית מאוגמת במודל אחד בלבד, מודל התקצוב הדיפרנציאלי. באנגלייה, בבלגיה, באונטריו ובניו יורק הרכיב הדיפרנציאלי מפוצל למספר תוכניות ומענקים נפרדים, לכל מאפיין בנפרד, כמו עוני, פריפריאליות או הגירה (עמוד 1297).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888