התקן תוך-פומי (סד להזזת הלסת) כתחליף למכשיר CPAP: מה המצב מבחינת מימון
מי שלא סובל מסכת CPAP ועובר להתקן תוך-פומי להזזת הלסת: מה קובע הביטוח הלאומי לגבי אחוזי נכות, ומה לא ממומן בסל הבריאות.
עובדות מהירות
- לפי חוזר נכות כללית 420/05/2025 של הביטוח הלאומי (מיום 21.5.2025), הטיפולים המוכרים לתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה הם ירידה במשקל, ניתוח, ושימוש בהנשמה לא פולשנית מסוג CPAP או BPAP. התקן תוך-פומי להזזת הלסת (הידוע גם כסד דנטלי) אינו מוזכר ברשימה זו.
- בבדיקה שנערכה לצורך הכנת מדריך זה מול פרסומי הביטוח הלאומי, לא אותר מסלול ייעודי במסגרת סל הבריאות הציבורי למימון התקן תוך-פומי כתחליף למכשיר CPAP; ההתקן נרכש כיום באופן פרטי אצל רופא שיניים המתמחה ברפואת שינה.
- החוזר קובע כי אם קיים שיפור קליני בעקבות טיפול (מכל סוג) והמבוטח אינו סובל מישנוניות בשעות היום, רשאי הרופא בוועדה לקבוע אחוז נכות של 0%.
- אחוזי הנכות שקובעת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי מבוססים על מדד AHI (מספר הפסקות הנשימה בשעה) ועל מדד מסת הגוף (BMI) של הנבדק, ולא על סוג הטיפול שבו הוא משתמש בפועל.
- בדיקת השינה לצורך הוועדה יכולה להתבצע במעבדת שינה או בבדיקה ביתית עם צמיד המאמת את זהות הנבדק; במקרה של הפרעה קשה אצל אדם עם BMI מתחת ל-35, הרופא בוועדה רשאי לדרוש בדיקה במעבדת שינה דווקא.
מכשיר ה-CPAP הוא הטיפול הראשון שמוצע לרוב האנשים המתמודדים עם דום נשימה חסימתי בשינה, אבל לא כולם מצליחים להסתגל אליו. מסכה שלא נוחה, תחושת חנק, קשיים בהירדמות עם המכשיר או פשוט אי סבילות ממושכת גורמים לחלק מהמטופלים לפנות לחלופה אחרת: התקן תוך-פומי המוזז את הלסת התחתונה קדימה במהלך השינה, ובכך פותח את דרכי הנשימה העליונות בלי צורך במסכה ובמשאבת אוויר.
מה אומר הביטוח הלאומי על ההתקן הזה
חוזר נכות כללית 420/05/2025 של הביטוח הלאומי, שפורסם ב-21.5.2025 ומחליף את כל ההנחיות הקודמות בנושא, מגדיר את הטיפולים המוכרים לתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה: ירידה במשקל, ניתוח, ושימוש בהנשמה לא פולשנית מסוג CPAP או BPAP. התקן תוך-פומי להזזת הלסת אינו מוזכר ברשימה הזו במפורש. זה לא אומר שהוא טיפול לא לגיטימי, אלא שהוועדה הרפואית לא מתייחסת אליו כאל קטגוריה נפרדת בעת קביעת אחוזי הנכות.
בבדיקה שנערכה במסגרת הכנת מדריך זה, לא אותר מסלול ייעודי בסל הבריאות הציבורי המממן רכישה של התקן תוך-פומי כתחליף למכשיר CPAP. בפועל, ההתקן נרכש היום באופן פרטי אצל רופא שיניים המתמחה ברפואת שינה, שמבצע התאמה אישית לפה של המטופל.
איך זה משפיע על אחוזי הנכות
הנקודה החשובה למי שעובר לטיפול חלופי: קביעת אחוזי הנכות אינה תלויה בסוג הטיפול שבו אתם משתמשים בפועל. הוועדה קובעת את החומרה לפי מדד AHI, כלומר מספר הפסקות הנשימה בשעה, ולפי מדד מסת הגוף (BMI) של הנבדק. בדיקת השינה שעליה מתבססת הקביעה יכולה להתבצע במעבדת שינה או בבדיקה ביתית עם צמיד ייחודי המוודא שהנבדק הוא אכן זה שביצע את הבדיקה, אלא אם מדובר בהפרעה קשה אצל אדם עם BMI מתחת ל-35, ואז הרופא בוועדה רשאי לדרוש בדיקה במעבדת שינה דווקא.
עם זאת, החוזר קובע גם כי אם הטיפול שבחרתם, כולל התקן תוך-פומי, הביא לשיפור קליני ואינכם סובלים עוד מישנוניות בשעות היום, הרופא בוועדה רשאי לקבוע 0% נכות, בדיוק כפי שהיה קורה למי שמשתמש ב-CPAP בהצלחה. אם נותרת ישנוניות שיורית למרות הטיפול, יש לדווח על כך בפני הוועדה, וזה עשוי להשפיע על הקביעה.
מה חשוב לבדוק לפני הרכישה
מכיוון שלא אותר בסל הבריאות הבסיסי סעיף ייעודי המכסה את ההתקן, מדובר כיום ברכישה פרטית שעלותה משתנה בהתאם למרפאה ולסוג ההתקן. חלק מתוכניות הביטוח המשלים (שב"ן) של קופות החולים מציעות השתתפות בעלות טיפולים דנטליים מסוימים, ולכן מומלץ לבדוק מול קופת החולים הספציפית שלכם, לפני הרכישה, האם קיימת השתתפות כלשהי בעלות ההתקן או בתהליך ההתאמה.
חשוב גם לזכור שדום נשימה חסימתי היא תסמונת שיכולה להשתפר עם הזמן, בעקבות ירידה במשקל או ניתוח, ולכן הוועדה עשויה לקבוע החלטה זמנית ולא קביעה לצמיתות, ללא קשר לסוג הטיפול שבו אתם משתמשים.
שאלות נפוצות
האם מכשיר CPAP הוא הטיפול היחיד שהביטוח הלאומי מכיר בו לדום נשימה חסימתי?
לא. לפי החוזר הרשמי, הטיפולים המוכרים הם ירידה במשקל, ניתוח ושימוש ב-CPAP או BPAP. התקן תוך-פומי להזזת הלסת אינו מופיע ברשימה, ולא אותר עבורו מסלול מימון ציבורי ייעודי, אך גם לא נשלל השימוש בו כטיפול.
אם אני לא סובל מסכת CPAP ועובר להתקן תוך-פומי, האם זה פוגע באחוזי הנכות שלי?
קביעת אחוזי הנכות מבוססת על תוצאות בדיקת השינה (מדד AHI) ועל מדד מסת הגוף, ולא על סוג הטיפול שבחר המבוטח. עם זאת, אם הטיפול שבחרתם הביא לשיפור קליני ואינכם סובלים מישנוניות, הוועדה רשאית לקבוע 0% נכות, בדיוק כפי שהיא רשאית לעשות זאת גם למי שמשתמש ב-CPAP בהצלחה.
מי מתאים ומתקין את ההתקן תוך-פומי?
רופא שיניים המתמחה ברפואת שינה, בדרך כלל לאחר אבחון דום נשימה חסימתי במעבדת שינה או בבדיקה ביתית מאושרת, ולעיתים בשיתוף עם רופא אף אוזן גרון או רופא ריאות.
האם ביטוח משלים (שב"ן) מכסה את עלות ההתקן?
זה משתנה בין קופות החולים ותוכניות הביטוח המשלים, ואינו סעיף אחיד. מכיוון שלא אותר בסל הבריאות הבסיסי סעיף ייעודי המכסה את ההתקן, מומלץ לבדוק מול קופת החולים הספציפית שלכם מה בדיוק כלול בתוכנית הביטוח המשלים שלכם לפני הרכישה.
אם המצב שלי משתפר עם הזמן, מה קורה לאחוזי הנכות שכבר נקבעו?
החוזר מציין כי דום נשימה חסימתי היא תסמונת שיכולה להשתפר עם ירידה במשקל או ניתוח, ולכן הרופא בוועדה רשאי, בהתאם לנסיבות המקרה, לקבוע החלטה זמנית ולא קביעה לצמיתות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 13.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888