67% מנכי צה"ל מעולם לא נשאלו איזה תרופות הם מקבלים בקופת החולים
פער מידע בין קופות החולים לאגף שיקום נכים חושף נכי צה"ל לסיכון של תגובות בין תרופתיות ומינון כפול, מצא מבקר המדינה.
עובדות מהירות
- לפי ניתוח שביצע משרד מבקר המדינה לנתוני אגף שיקום נכים לשנים 2016 ו-2017, האגף עומד באמנת השירות שלו: משך הטיפול הממוצע בכ-150,000 הפניות בשנה לבדיקות ולטיפולים הוא פחות מיומיים, ומשך הטיפול הממוצע בהנפקת עשרות אלפי מרשמים בשנה הוא פחות מיום (עמודים 2242 עד 2243 במסמך).
- על אף העמידה הממוצעת ביעדים, בביקורת עלו עיכובים נקודתיים חמורים: בנובמבר 2017 פנה מנהל מחוז חיפה לרופא הראשי בבקשת סיוע בנוגע ל-273 מרשמים שלא טופלו (עמודים 2243 עד 2244 במסמך), ובינואר 2018 העבירה מנהלת המוקד הטלפוני של האגף לרופא הראשי ולסגנו רשימה של 204 מרשמים שלא נחתמו במשך יותר משבועיים (עמוד 2244 במסמך).
- בסקר שבוצע עבור משרד מבקר המדינה השיבו רק 16% מהנשאלים כי התבקשו למסור לרופא המחוזי את רשימת התרופות שהם מקבלים בקופת החולים, 67% השיבו כי לא התבקשו למסור רשימה כזו, ו-17% השיבו כי אינם זוכרים (עמוד 2275 במסמך).
- כבר ביולי 2011 הזהיר הרופא הראשי דאז את הרופאים המחוזיים מפני תגובות בין תרופתיות העלולות להיווצר בהיעדר מידע מלא, אך משרד מבקר המדינה מצא כי משנת 2011 האגף לא שב ופעל לכך שקופות החולים ימסרו לו מידע על הטיפול הרפואי שהן נותנות לנכי צה"ל, ורק בשנת 2017, שש שנים לאחר ההנחיה, הוחל בפיילוט מצומצם בנושא (עמוד 2275 במסמך).
- נכי צה"ל המקבלים מרופא מומחה המלצה לתרופה חדשה מעבירים אותה ישירות לרופא המחוזי לצורך קבלת מרשם, ולא דרך מוקד הרוקחים של האגף, כך שבפועל אינם באים במגע עם רוקח שאמור לספק להם מידע על תופעות לוואי ועל האופן המיטבי לנטילת התרופה (עמוד 2277 במסמך).
נכי צה"ל מקבלים טיפול רפואי משני מקורות מקבילים: אגף שיקום נכים, האחראי על הטיפול בנכותם המוכרת, וקופות החולים, האחראיות על כל טיפול רפואי אחר. דוח מבקר המדינה 69ב מצא כי הפער במידע בין שני המקורות הללו עלול לחשוף נכי צה"ל לסיכון בריאותי ממשי.
עומדים ביעד הממוצע, אך לא תמיד בפועל
אגף שיקום נכים התחייב באמנת השירות שלו להשיב לפניות בנוגע למרשמים, הפניות וציוד רפואי בתוך שבעה ימים לכל היותר. ניתוח שביצע משרד מבקר המדינה לנתוני 2016 ו-2017 מצא שבממוצע האגף עומד ביעד: משך הטיפול הממוצע בכ-150,000 הפניות בשנה הוא פחות מיומיים, ומשך הטיפול הממוצע בהנפקת עשרות אלפי מרשמים בשנה הוא פחות מיום. אבל מאחורי הממוצע הזה הסתתרו גם מקרים נקודתיים חמורים בהרבה: בנובמבר 2017 נאלץ מנהל מחוז חיפה לפנות לרופא הראשי בבקשת סיוע בעניין 273 מרשמים שלא טופלו, ובינואר 2018 דיווחה מנהלת המוקד הטלפוני על רשימה של 204 מרשמים שלא נחתמו במשך יותר משבועיים.
שני שלישים מעולם לא נשאלו
מעבר לעיכובים הנקודתיים, הבעיה העמוקה יותר היא פער מידע מבני. בסקר שבוצע עבור מבקר המדינה השיבו רק 16% מהנשאלים כי התבקשו אי פעם למסור לרופא המחוזי את רשימת התרופות שהם מקבלים בקופת החולים. 67%, כלומר שני שלישים מהנשאלים, השיבו שמעולם לא התבקשו למסור רשימה כזו, ו-17% נוספים לא זכרו. גם שאלון שהופץ לרופאים המחוזיים עצמם חשף את אותה תמונה: מבין שישה רופאים שהשיבו, שלושה ציינו שאינם שואלים את נכי צה"ל אילו תרופות הם נוטלים בקופת החולים, וחמישה ציינו שאינם בודקים אילו בדיקות הנכה כבר עבר שם לפני שהם מוציאים הפניה חדשה.
אזהרה משנת 2011 שלא טופלה
הבעיה הזו אינה חדשה. כבר ביולי 2011 הזהיר הרופא הראשי דאז את הרופאים המחוזיים מפני תגובות בין תרופתיות שעלולות להיווצר בהיעדר מידע מלא, והנחה אותם לדרוש מנכי צה"ל דף ריכוז אבחנות ותרופות חתום בידי רופא המשפחה. אולם משרד מבקר המדינה מצא כי מאז שנת 2011 האגף לא שב ופעל מול קופות החולים להסדרת קבלת מידע שוטף, ורק בשנת 2017, שש שנים לאחר ההנחיה, החל פיילוט מצומצם שבמסגרתו נדרשו הרופאים לבקש מנכי צה"ל בעצמם את רשימת התרופות.
תרופה חדשה בלי רוקח
פער נוסף נוגע לתרופות חדשות. כאשר רופא מומחה ממליץ לנכה צה"ל על תרופה חדשה, ההמלצה מועברת ישירות לרופא המחוזי לצורך קבלת מרשם, ולא דרך מוקד הרוקחים של האגף. המשמעות בפועל: נכי צה"ל המקבלים תרופה חדשה לביתם אינם באים כלל במגע עם רוקח שאמור להסביר להם על תופעות לוואי אפשריות ועל האופן הנכון לקחת את התרופה. מבקר המדינה ציין כי אין זה ראוי להעביר לנכה צה"ל את מלוא האחריות לברר בעצמו מידע כזה, במיוחד כשמדובר בתרופה שהוא נוטל לראשונה.
שאלות נפוצות
האם לרופא המחוזי יש תמונה מלאה של כל התרופות שנכה צה"ל מקבל?
לרוב לא. בסקר שבוצע עבור מבקר המדינה השיבו רק 16% מהנשאלים שהתבקשו למסור לרופא המחוזי את רשימת התרופות שהם מקבלים בקופת החולים, כך שלרופא המחוזי חסר לרוב מידע על טיפולים ותרופות שהנכה מקבל מקופת החולים (עמוד 2275 במסמך).
מי מסביר לנכה צה"ל על תופעות לוואי כשהוא מתחיל לקחת תרופה חדשה?
בפועל, לרוב אף אחד: מרשם לתרופה חדשה מועבר ישירות מהרופא המומחה לרופא המחוזי בלי לעבור דרך מוקד הרוקחים של האגף, כך שנכי צה"ל המקבלים תרופה חדשה לביתם אינם באים במגע עם רוקח שאמור לתת להם מידע על תופעות לוואי ועל אופן הנטילה הנכון (עמוד 2277 במסמך).
האם אגף שיקום נכים עומד ביעדי הזמן שהוא קבע לעצמו לטיפול בפניות?
בממוצע כן: ניתוח נתוני 2016 ו-2017 מצא שמשך הטיפול הממוצע בכ-150,000 הפניות השנתיות הוא פחות מיומיים, ובהנפקת מרשמים פחות מיום (עמודים 2242 עד 2243 במסמך). עם זאת, היו גם מקרים נקודתיים חמורים של עיכוב, כמו רשימה של 204 מרשמים שלא נחתמו במשך יותר משבועיים שדווחה בינואר 2018 (עמוד 2244 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888