סקר מול מרשם: למה יש שני נתונים שונים על מוגבלות באותה הודעה של הלמ"ס
נתוני הלמ"ס לקראת ראש השנה תשפ"ז מציגים גם 1.384 מיליון במרשם המוגבלות וגם 16.7% בסקר החברתי: ההבדל בין שתי שיטות המדידה.
עובדות מהירות
- הודעת הלמ"ס לקראת ראש השנה תשפ"ז מציגה שני נתונים שונים על מוגבלות באותו עמוד: 16.7% מבני 20 ומעלה (ו-35.4% מבני 65 ומעלה) לפי הסקר החברתי, לעומת 1.384 מיליון איש לפי מרשם אנשים עם מוגבלות (עמוד 17).
- הסקר החברתי מודד מוגבלות תפקודית חמורה על בסיס דיווח של הנדגם על קושי לבצע פעולות כמו ראייה, שמיעה, הליכה, התלבשות, זיכרון וריכוז (עמוד 17).
- מרשם אנשים עם מוגבלות, לעומת זאת, מבוסס על הכרה מנהלית רשמית: תושבי ישראל שעברו ועדת אבחון או ועדה רפואית, ומוסדות המדינה מכירים במוגבלותם (עמוד 17).
- 16.7%-35.4% מודדים קושי תפקודי בפועל כפי שהנבדק מדווח עליו, ואילו 1.384 מיליון מודד הכרה רשמית בזכאות לשירותים או לקצבאות, כך ששני הנתונים אינם אמורים להיות זהים (עמוד 17).
מי שקורא בעיון את הודעת הלמ"ס "ישראל במספרים" לקראת ראש השנה תשפ"ז עלול להתבלבל: באותו עמוד ממש מופיעים שני נתונים שונים לגמרי על מוגבלות בישראל. פעם אחת נאמר ש-16.7% מבני 20 ומעלה (ו-35.4% מבני 65 ומעלה) חיים עם מוגבלות תפקודית חמורה, ומיד לאחר מכן נאמר שלפי מרשם אנשים עם מוגבלות, 1.384 מיליון איש הוכרו כבעלי מוגבלות. איך שני המספרים האלה מתיישבים זה עם זה?
שתי שיטות מדידה שונות לגמרי
התשובה: הם לא אמורים להתיישב, כי מדובר בשתי שיטות מדידה שונות בתכלית. האחוזים, 16.7% ו-35.4%, מגיעים מהסקר החברתי, סקר שבו רואיינו אנשים בבתיהם ונשאלו באיזו מידה הם מתקשים לבצע פעולות כמו ראייה, שמיעה, הליכה, התלבשות, זיכרון וריכוז. זהו דיווח של הנדגם עצמו על הקושי התפקודי שלו, ללא קשר לשאלה אם הוא הוכר רשמית כבעל מוגבלות.
לעומת זאת, המספר 1.384 מיליון מגיע ממרשם אנשים עם מוגבלות, מסד נתונים מנהלי שכולל רק מי שעבר ועדת אבחון או ועדה רפואית, ומוסדות המדינה הכירו במוגבלותו, בין אם הכרה זמנית ובין אם קבועה, או שניתנים לו בגינה שירותים או קצבאות.
למה זה חשוב
ההבדל הזה אינו טכני בלבד. אדם יכול לדווח בסקר על קושי תפקודי חמור, ועדיין לא להופיע במרשם אנשים עם מוגבלות, פשוט כי לא עבר את ההליך הרשמי. ולהפך: מי שמחפש מידע על זכאות בפועל לגמלאות ולהטבות, צריך להתמקד בשאלת ההכרה הרשמית, לא בנתוני הסקר. מי שמתמודד עם קושי תפקודי ועדיין לא בדק אם הוא זכאי להכרה רשמית, כדאי שיפנה למשרד הרווחה או לביטוח הלאומי לבירור.
לליווי אישי וחינם בבירור הזכויות אפשר לפנות בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי.
שאלות נפוצות
למה יש שני נתונים שונים לגמרי על מוגבלות באותה הודעה של הלמ"ס?
כי מדובר בשתי שיטות מדידה שונות: הסקר החברתי מודד דיווח של הנדגם על קושי תפקודי (16.7% מבני 20 ומעלה), ואילו מרשם אנשים עם מוגבלות מודד הכרה מנהלית רשמית (1.384 מיליון איש) (עמוד 17).
איזה מהנתונים רלוונטי יותר למי שבודק זכאות לקצבה או הטבה?
מרשם אנשים עם מוגבלות, כי הוא משקף הכרה רשמית שמקנה בפועל גישה לשירותים ולקצבאות, בעוד הסקר החברתי משקף קושי תפקודי כפי שהנבדק תופס אותו, ללא קשר להכרה רשמית (עמוד 17).
האם מישהו יכול לדווח על קושי תפקודי חמור בסקר ועדיין לא להיות רשום במרשם?
כן, זה אפשרי: הסקר מבוסס על דיווח הנדגם עצמו, ואילו המרשם דורש הכרה רשמית של ועדת אבחון או ועדה רפואית; מי שלא עבר הליך כזה לא ייכלל במרשם גם אם הוא מתמודד בפועל עם קושי תפקודי משמעותי (עמוד 17).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888