היפראלדוסטרוניזם ראשוני (תסמונת קון): הזכויות ביתר לחץ דם על רקע הורמונלי
היפראלדוסטרוניזם ראשוני גורם ליתר לחץ דם עמיד לטיפול ולאשלגן נמוך. אילו בדיקות, טיפול תרופתי או ניתוחי, וזכויות מגיעים.
עובדות מהירות
- היפראלדוסטרוניזם ראשוני, המכונה גם תסמונת קון, נגרם מהפרשת יתר של הורמון האלדוסטרון מבלוטת יותרת הכליה, ומהווה גורם נפוץ ליתר לחץ דם משני שאינו מגיב לטיפול הרגיל
- המצב עלול לגרום לרמות אשלגן נמוכות בדם, לחולשת שרירים, לעוויתות ולעייפות, ולעיתים מאובחן רק לאחר שנים של יתר לחץ דם עמיד לטיפול
- האבחון כולל בדיקות דם הורמונליות ולעיתים בדיקת דימות של בלוטות יותרת הכליה כדי לאתר גידול שפיר או הגדלה של הבלוטה
- כאשר הגורם הוא גידול שפיר בצד אחד, ניתוח להסרת הבלוטה הפגועה עשוי לרפא את יתר לחץ הדם, ואילו במקרים דו צדדיים הטיפול הוא תרופתי מתמשך
- כשמדובר ביתר לחץ דם קשה לאיזון עם סיבוכים לבביים, כלייתיים או נוירולוגיים, ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לבחינת אחוזי נכות
היפראלדוסטרוניזם ראשוני, המוכר גם בשם תסמונת קון, הוא מצב שבו בלוטת יותרת הכליה מפרישה כמות עודפת של ההורמון אלדוסטרון, האחראי על ויסות מלח ומים בגוף. עודף זה גורם ליתר לחץ דם, לעיתים קרובות עמיד לטיפול התרופתי הרגיל, ולירידה ברמות האשלגן בדם. מדובר בגורם נפוץ יותר משחשבו בעבר ליתר לחץ דם משני, ולעיתים הוא מתגלה רק לאחר שנים של טיפול לא מספק ביתר לחץ דם.
איך מאבחנים את המצב
האבחון מתחיל בבדיקות דם הבודקות את היחס בין הורמון האלדוסטרון לרנין, ובמקרה של חשד מבוצעות בדיקות אישור נוספות. כאשר האבחנה מתאשרת, נדרשת בדיקת דימות של בלוטות יותרת הכליה כדי לברר אם מדובר בגידול שפיר קטן בבלוטה אחת, או בהגדלה כללית של שתי הבלוטות, שכן הטיפול שונה בהתאם.
הטיפול האפשרי
כאשר מזוהה גידול שפיר בבלוטה אחת, ניתוח להסרתה יכול להביא לריפוי מלא או לשיפור משמעותי ביתר לחץ הדם. במקרים של הגדלה דו צדדית של הבלוטות, הטיפול הוא תרופתי מתמשך, בעיקר באמצעות תרופות החוסמות את פעולת האלדוסטרון, לצד תרופות נוספות לאיזון לחץ הדם והאשלגן.
סיבוכים ואחוזי נכות
יתר לחץ דם ממושך שאינו מאובחן בזמן עלול לגרום נזק לב, כליות וכלי דם. כאשר קיימים סיבוכים כאלה, כמו אי ספיקת לב, פגיעה כלייתית או אירוע מוחי, ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקביעת אחוזי נכות בגין הפגיעה התפקודית שנגרמה. חשוב להביא לוועדה הרפואית את מלוא התיעוד הרפואי, כולל תוצאות בדיקות לב וכליות והמלצות הרופאים המטפלים.
מול מקום העבודה
עייפות, סחרחורות וחולשת שרירים על רקע רמות אשלגן לא מאוזנות עלולות להשפיע על התפקוד בעבודה, במיוחד בתפקידים פיזיים. מומלץ לתעד את התסמינים ולפנות למעסיק לבחינת התאמות בהתאם למצב, וכן לברר את הזכויות במסגרת דמי המחלה בתקופות של איזון תרופתי מחדש.
לליווי בהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי ניתן לפנות לעמותת "בשבילך" בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אובחנתי עם תסמונת קון, האם זה אומר שאני זכאי לנכות?
לא באופן אוטומטי. אחוזי הנכות נקבעים לפי הפגיעה התפקודית בפועל, כמו סיבוכים לבביים או כליים על רקע יתר לחץ דם ממושך, ולא לפי האבחנה עצמה. מומלץ לפנות לוועדה רפואית עם תיעוד מלא של הסיבוכים.
עברתי ניתוח להסרת בלוטת יותרת כליה, מה קורה עכשיו?
אצל חלק גדול מהמנותחים לחץ הדם משתפר משמעותית או מתנרמל, אך יש מעקב נדרש אחרי תפקוד הבלוטה הנותרת ואיזון לחץ הדם. אם נותרה פגיעה תפקודית, ניתן לבחון זכאות מול הביטוח הלאומי.
יש לי חולשת שרירים חוזרת בגלל אשלגן נמוך, זה נחשב?
עוויתות וחולשת שרירים על רקע רמות אשלגן נמוכות חוזרות הן חלק מהתמונה הרפואית שניתן להביא לוועדה, יחד עם תיעוד של האנדוקרינולוג או הנפרולוג המטפל.
לוקח לי תרופות רבות לאיזון לחץ הדם, יש התאמות אפשריות בעבודה?
כן, אם המצב גורם לתופעות לוואי כמו עייפות או סחרחורות, ניתן לפנות למעסיק לבחינת התאמות שעות עבודה או תפקיד, וכן לברר זכאות להנחות ולסיוע דרך המוסד לביטוח לאומי בהתאם למצב הרפואי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888