המסלול הכי 'בטוח' הוא גם המפסיד הכי גדול: מה מלמד המחקר על תשואות חיסכון לכל ילד
מחקר ביטוח לאומי מגלה שמסלול ברירת המחדל בחיסכון לכל ילד הניב את התשואה הנמוכה ביותר, גם אחרי התחשבות בסיכון, על פני 19 שנה.
עובדות מהירות
- על פני תקופה של 19 שנה, התשואה הריאלית הממוצעת במסלול הסיכון הגבוה עמדה על 9.7% בשנה, לעומת 3.1% בלבד במסלול הסיכון המועט, שהוא מסלול ברירת המחדל הנוכחי לילדים מתחת לגיל 15 (עמוד 8 במחקר).
- גם כשמודדים תשואה מותאמת סיכון, לפי מדד שארפ, מסלול הסיכון הגבוה קיבל ציון 2.94, לעומת 0.48 בלבד במסלול ברירת המחדל הנוכחי, כלומר המסלול ה'בטוח' לא היה עדיף גם בהתחשב ברמת הסיכון (עמוד 16 במחקר).
- תכנית חיסכון המבוססת רק על הפקדת המדינה במסלול הסולידי צפויה להניב לילד כ-20 אלף ש\"ח בגיל 21 (עמוד 4 במחקר).
- הוספת 50 ש\"ח נוספים מההורים צפויה לפחות להכפיל את הסכום הסופי, ובחירה במסלול עם סיכון גבוה יותר עשויה לשלש אותו, לעומת מסלול בנקאי חסר סיכון (עמוד 5 במחקר).
- לפי חישובי המחקר, שינוי מסלול ברירת המחדל לילדים מתחת לגיל 15 למסלול עם התשואה הגבוהה יותר לא צפוי לעלות למדינה תוספת תקציבית כלל, ועדיין צפוי להיטיב עם כ-32,690 ילדים בכל שנתון (עמוד 21 במחקר).
כשהורים לא בוחרים מסלול חיסכון בעצמם, המדינה בוחרת בשבילם, ובוחרת דווקא במסלול עם רמת הסיכון הנמוכה ביותר. הכוונה מאחורי זה מובנת, זהירות עם כסף של ילדים. אבל מחקר שהוגש למוסד לביטוח לאומי מראה שדווקא הבחירה ה'זהירה' הזו עלולה לעלות לילד עשרות אלפי שקלים.
ההבדל בתשואה לאורך זמן
החוקרים בדקו את התשואה הריאלית הממוצעת של כל אחד ממסלולי ההשקעה על פני תקופות שונות, כולל 19 שנה אחורה. התוצאה: מסלול הסיכון הגבוה, המשקיע כ-75% מהכסף במניות, הניב תשואה שנתית ממוצעת של 9.7%. מסלול הסיכון המועט, שהוא בדיוק מסלול ברירת המחדל שנבחר כיום לילדים מתחת לגיל 15, הניב רק 3.1% בשנה. הפער הזה, לאורך 18 שנות חיסכון, מצטבר להבדל ענק בסכום הסופי.
גם אחרי שמתחשבים בסיכון
אפשר לחשוב שהתשואה הגבוהה יותר פשוט 'משלמת' על סיכון גבוה יותר, וזה הוגן. אבל החוקרים בדקו גם מדד שנקרא מדד שארפ, שמודד תשואה ביחס לרמת הסיכון שנלקח כדי להשיג אותה. גם לפי המדד הזה, מסלול הסיכון הגבוה יצא עדיף בבירור, עם ציון של 2.94, לעומת 0.48 בלבד במסלול ברירת המחדל. במילים אחרות, גם כשמנטרלים את שאלת הסיכון, המסלול ה'בטוח' לא היה הבחירה החכמה יותר על פני תקופה כה ארוכה.
כמה זה שווה בכסף אמיתי
תכנית חיסכון המבוססת רק על הפקדת המדינה, במסלול הסולידי, צפויה להניב לילד כ-20 אלף ש"ח עד גיל 21. אבל שני שינויים פשוטים יכולים לשנות את התמונה לגמרי: הוספת 50 ש"ח נוספים מההורים צפויה לפחות להכפיל את הסכום, ובחירה במסלול עם סיכון גבוה יותר עשויה לשלש אותו, בהשוואה למסלול הבנקאי חסר הסיכון.
שינוי בלי עלות למדינה
אחד הממצאים המעניינים במחקר הוא שהצעה לשנות את מסלול ברירת המחדל לילדים מתחת לגיל 15, למסלול עם התשואה ההיסטורית הגבוהה יותר, לא צפויה לעלות למדינה שום תוספת תקציבית. התמורה הנוספת מגיעה משוק ההון, לא מקופת המדינה. ולמרות זאת, שינוי כזה צפוי להיטיב עם כ-32,690 ילדים בכל שנתון.
אם החיסכון של הילד שלכם נמצא כרגע בברירת מחדל ואתם רוצים לבדוק אפשרויות אחרות, אפשר לפנות לעמותת For You בטלפון 03-382-5888 לליווי בהבנת האפשרויות שלכם.
שאלות נפוצות
האם מסלול ברירת המחדל הוא באמת הבחירה ה'בטוחה' ביותר לילד?
לפי הנתונים ההיסטוריים שבמחקר, לא בהכרח: על פני אופק השקעה ארוך של 18 עד 21 שנה, גם מסלולים עם חשיפה גבוהה יותר למניות הניבו תשואה גבוהה יותר, ואף ציון גבוה יותר במדד המותאם לסיכון, בהשוואה למסלול שנבחר כברירת מחדל.
אפשר לצאת ממסלול ברירת המחדל אחרי שהוא כבר הופעל?
כן. ברירת המחדל מופעלת רק אם ההורים לא בחרו מסלול בעצמם בתוך חצי שנה, אבל אפשר לפנות בכל שלב לגוף המנהל את החיסכון ולבחור מסלול אחר מתוך המסלולים הקיימים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888