פרדוקס חיסכון לכל ילד: מחקר ביטוח לאומי מוצא שהתוכנית עלולה להגדיל את הפערים בין ילדים
מחקר ביטוח לאומי מוצא שתכנית שנועדה לצמצם פערים בין ילדים עלולה דווקא להגדיל אותם, עם עלייה חזויה של כ-8.5% באי השוויון.
עובדות מהירות
- תכנית 'חיסכון לכל ילד' הוקמה כדי לצמצם אי שוויון בין דורי בהזדמנויות של ילדים, אך המחקר מצא שהתוצאה הצפויה הפוכה: אי השוויון נטו בין הכנסות הילדים בעת הבשלת התכנית צפוי לגדול בהשוואה לזה שהיה בין הוריהם ערב יישום התכנית (עמוד 1 במחקר).
- לפי מדד ג'יני, אי השוויון הכלכלי הצפוי בין הילדים עולה מ-52.78% היום, לפי הכנסות ההורים, ל-57.27% בעת הבשלת החיסכון, עלייה של כ-4.5 נקודות אחוז, כלומר כ-8.5% (עמוד 19 במחקר).
- נמצא מתאם של 28.26% בין הדירוג הכלכלי הצפוי של הילד בעת פדיון החיסכון לבין דירוג הכנסת ההורים כיום, כך שהמצב הכלכלי של ההורים עדיין משפיע במידה ניכרת על התוצאה של הילד (עמוד 18 במחקר).
- מחקר קודם שבחן את השנה הראשונה לתכנית מצא שהורים ממעמד כלכלי והשכלתי גבוהים יותר בחרו בשיעורים גבוהים יותר באופן פעיל מסלולי השקעה, ולעיתים קרובות דווקא במסלולים שצפויים להניב תשואות גבוהות יותר (עמוד 5 במחקר).
תכנית 'חיסכון לכל ילד' נועדה, בין השאר, לצמצם את הפער בין הזדמנויות הילדים לבין ההזדמנויות שהיו לדור ההורים שלהם. אבל מחקר שהוגש למוסד לביטוח לאומי מגיע למסקנה מטרידה: במתכונתה הנוכחית, התכנית עלולה להשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה.
המטרה מול התוצאה בפועל
הרעיון מאחורי תכניות מסוג 'חיסכון לכל ילד' הוא לנתק את הקשר בין המצב הכלכלי של ההורים לבין העתיד הכלכלי של הילד, כלי להגברת הניעות הבין דורית. אבל לפי המחקר, אי השוויון נטו בין הכנסות הילדים בעת הבשלת התכנית צפוי דווקא לגדול, בהשוואה לאי השוויון שהיה בין הוריהם ערב הפעלת התכנית.
המספרים מאחורי המסקנה
החוקרים חישבו את מדד ג'יני, המדד המקובל למדידת אי שוויון בהכנסות, וגילו שהוא צפוי לעלות מ-52.78%, כפי שהוא נמדד כיום לפי הכנסות ההורים, ל-57.27% בעת הבשלת החיסכון, בעוד עשרים שנה בערך. זו עלייה של כ-4.5 נקודות אחוז, או כ-8.5% במונחים יחסיים. בנוסף, נמצא מתאם של 28.26% בין הדירוג הכלכלי הצפוי של הילד לבין דירוג הכנסת הוריו כיום, כלומר החיסכון בפני עצמו לא מנתק את הקשר בין הדורות במידה שהיה מצופה.
למה זה קורה בכלל
מחקר קודם, שבחן את השנה הראשונה של התכנית, כבר איתר את שורש הבעיה: הורים ממעמד כלכלי והשכלתי גבוה יותר בחרו בשיעורים גבוהים יותר, באופן פעיל, מסלולי השקעה, ולעיתים קרובות דווקא במסלולים שצפויים להניב תשואות גבוהות יותר בעתיד. הורים בעלי הכנסה נמוכה נטו יותר להישאר בברירת המחדל, שכפי שיוצג במאמר נפרד היא דווקא המסלול עם התשואה הנמוכה ביותר.
אז מה עושים עם זה
חשוב להבהיר: התכנית עדיין נותנת לכל ילד סכום מובטח, וזה שווה משהו בפני עצמו. אבל אם המטרה המקורית הייתה לצמצם פערים, במתכונת הנוכחית היא לא בהכרח משיגה אותה. הביטוח הלאומי עצמו בחן כמה חלופות מדיניות אפשריות לתיקון הבעיה, ונדבר עליהן במאמר נפרד. בינתיים, ההמלצה המעשית ביותר להורים שיכולים לכך היא לא להסתפק בברירת המחדל, אלא לבדוק באופן פעיל אילו מסלולי השקעה עומדים לרשותם.
אם אתם רוצים להבין טוב יותר את הזכויות והאפשרויות שעומדות לרשות המשפחה שלכם, אפשר לפנות לעמותת For You בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
איך תכנית שנועדה לעזור לילדים ממשפחות מעוטות הכנסה יכולה להגדיל את הפערים ביניהם?
לפי המחקר, הבעיה נובעת מכך שהורים ממעמד כלכלי גבוה יותר נוטים יותר להוסיף את ההפקדה הוולונטרית של 50 ש\"ח, ולבחור מסלולי השקעה עם תשואה צפויה גבוהה יותר, בעוד שהורים בעלי הכנסה נמוכה נשארים לעיתים קרובות יותר בברירת המחדל שנותנת את התשואה הנמוכה ביותר.
האם המשמעות היא שכדאי לוותר על תכנית החיסכון לכל ילד?
לא. החיסכון עדיין מבטיח לכל ילד סכום כסף מובטח בגיל 21. המחקר מציע כמה שינויי מדיניות אפשריים לצמצום הפער, ובינתיים ההמלצה המעשית להורים היא לנסות לבחור באופן פעיל מסלול השקעה ולא להישאר בברירת המחדל.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888