ממונה תלונות הציבור בעירייה: מה החוק מחייב ומי בכלל ממלא את התפקיד
חוק הרשויות המקומיות משנת 2008 מחייב כל רשות מקומית למנות ממונה תלונות הציבור. מי זה, על מה מתלוננים אצלו ואיך זה שונה ממוקד הפניות.
עובדות מהירות
- חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח 2008, מחייב כל מועצה של רשות מקומית למנות ממונה על תלונות הציבור
- ברירת המחדל בחוק היא שמבקר הרשות המקומית עצמו משמש גם ממונה תלונות הציבור, אלא אם המועצה החליטה מטעמים מיוחדים למנות עובד בכיר אחר בעל תואר אקדמי מוכר
- הממונה פועל באופן עצמאי ובלתי תלוי, ומגיש לראש הרשות ולמועצה דוח שנתי על פעילותו לא יאוחר מה-1 במאי בכל שנה
- ניתן להתלונן אצל הממונה על הרשות המקומית עצמה, על מוסד שלה, על גוף מבוקר עירוני, או על עובד ונושא משרה בה, כאשר הפעולה פגעה במתלונן במישרין או מנעה ממנו טובת הנאה במישרין
- אם שר הפנים סבור שרשות מקומית אינה ממנה ממונה תלונות הציבור, הוא רשאי לדרוש ממנה בצו למנות אחד, ובמקרים מסוימים החוק מאפשר לו למנות ממונה בעצמו
בכל רשות מקומית בישראל, לצד מוקד הפניות והשירות השוטף, קיים תפקיד סטטוטורי נפרד שרוב התושבים לא מכירים: הממונה על תלונות הציבור. זהו מנגנון חוקי, לא מחווה של יחסי ציבור, שמטרתו לבדוק תלונות על פגיעה ישירה מצד הרשות עצמה. עבור תושב עם מוגבלות שמתמודד עם מחלקה עירונית שלא עונה, הכרת המנגנון הזה יכולה להיות ההבדל בין תחושת חוסר אונים לבין דרך פעולה ברורה.
מה קובע החוק
חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח 2008, מחייב את מועצת כל רשות מקומית למנות ממונה על תלונות הציבור. ברירת המחדל היא שהתפקיד מוטל על מבקר הרשות המקומית עצמו, מי שכבר מבצע ביקורת פנימית ברשות. המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים, למנות במקומו עובד בכיר אחר, ובלבד שיש לו תואר אקדמי מוכר ושהמינוי לא יפגע ביכולתו למלא את התפקיד באופן עצמאי.
הממונה נדרש לפעול בעצמאות ובאופן בלתי תלוי, והוא אחראי בפני מועצת הרשות, לא בפני ראש הרשות בלבד. אחת לשנה, לא יאוחר מה-1 במאי, עליו להגיש דוח על פעילותו לראש הרשות ולמועצה, כך שהתפקוד שלו נתון לבקרה ולשקיפות מסוימת.
על מה אפשר להתלונן
לפי החוק, כל אדם רשאי להגיש תלונה לממונה נגד הרשות המקומית ומוסדותיה, נגד גוף עירוני מבוקר, או נגד עובד או נושא משרה ברשות, כאשר הפעולה שהתלוננו עליה פגעה במתלונן במישרין או מנעה ממנו במישרין טובת הנאה. במילים אחרות, זה לא ערוץ לתלונות כלליות על מדיניות, אלא מסלול לבדיקת פגיעה קונקרטית שיש למתלונן קשר ישיר אליה.
מה קורה אם עירייה לא ממנה ממונה
החוק אינו משאיר את המינוי לשיקול דעת חופשי של הרשות. אם שר הפנים סבור שרשות מקומית אינה ממנה ממונה תלונות הציבור כנדרש, הוא רשאי לדרוש ממנה בצו למנות אחד, ובמקרים המתאימים החוק מסמיך אותו להתערב ישירות. זהו אחד המנגנונים שמבטיחים שהתפקיד לא יישאר תיאורטי בלבד.
איך זה שונה ממוקד הפניות
מוקד הפניות העירוני, לרוב מספר 106, נועד לטיפול שוטף בבקשות ותקלות יומיומיות. הממונה על תלונות הציבור הוא תפקיד נפרד ובעל מעמד חוקי, שנועד בדרך כלל למי שכבר פנה בערוץ הרגיל ולא קיבל מענה, או למי שסבור שנפגע באופן ישיר מפעולה או מחדל של הרשות. חשוב להבחין בין השניים כדי לדעת לאיזה גורם לפנות ומתי.
מכיוון שהחוק אינו מרכז את פרטי הממונים במאגר ממשלתי אחד, מומלץ לבדוק בעמוד הביקורת הפנימית או המבקר באתר הרשות המקומית הרלוונטית מיהו הממונה ואיך פונים אליו, שכן הפרטים משתנים מרשות לרשות.
למה זה רלוונטי במיוחד לתושב עם מוגבלות
פניות שקשורות למוגבלות, כמו סירוב לאשר הנחת ארנונה, אי אכיפה של מקום חניה שמור לנכה, או התעלמות ממדרכה חסומה, הן לעיתים קרובות בדיוק סוג המקרים שהחוק מתאר: פעולה או מחדל שפוגעים במתלונן במישרין. מכיוון שהממונה פועל מעמדה עצמאית יחסית למחלקה שבה נתקלתם בקושי, פנייה אליו יכולה להביא לבדיקה שונה מהותית מהפנייה החוזרת למחלקה עצמה. חשוב לזכור שהמסלול הזה הוא בירור מנהלי פנימי ברשות, ולא תחליף לערר פורמלי או להליך משפטי כשאלה הכלים המתאימים למקרה.
שאלות נפוצות
q
a
q
a
q
a
q
a
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 11.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888