מתורגמן רפואי לשפות זרות בבית החולים: הזכות לתרגום בעל פה בזמן הטיפול
מדריך על הזכות לתרגום בעל פה בשפה זרה בבתי חולים ובקופות חולים בישראל, כולל מוקד המתורגמנות הטלפוני ומה עושים כשאין מתורגמן זמין.
עובדות מהירות
- חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 7/11 משנת 2011, בנושא הנגשה לשונית והתאמה תרבותית במערכת הבריאות, קובע כללים להנגשת השירות הרפואי למטופלים שאינם דוברי עברית שוטפת.
- משרד הבריאות מפעיל מוקד מתורגמנות טלפונית, שאליו יכול צוות רפואי להתקשר תוך כדי מפגש עם מטופל כדי לקבל תרגום בעל פה בשיחת ועידה (חיוג *5144).
- מוקד המתורגמנות פועל מול בתי חולים וקופות חולים שהצטרפו להסדר מול משרד הבריאות, ולכן היקף הזמינות בפועל יכול להשתנות בין מוסד למוסד.
- לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי מחייבת מסירת מידע לחולה באופן שיאפשר לו להבין אותו ולהחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
- ניתן להגיש פנייה או תלונה למשרד הבריאות בנושא נגישות השירות הרפואי, לרבות היבטים של הנגשה לשונית, דרך יחידת פניות הציבור של המשרד.
מטופל שאינו דובר עברית שוטפת, בין אם הוא עולה חדש, מהגר עבודה, מבקש מקלט או תייר, זכאי לתקשר עם הצוות הרפואי בצורה שהוא באמת מבין. כשלצד זה יש גם מוגבלות, קושי קוגניטיבי או מצב בריאותי מורכב, הצורך בתרגום מדויק ומקצועי הופך קריטי עוד יותר: הבנה נכונה של אבחנה, של הצעת טיפול ושל הסיכונים הכרוכים בו היא תנאי בסיסי לקבלת החלטה מושכלת. מדריך זה עוסק בתרגום בעל פה לשפות דיבור זרות, כמו רוסית, אמהרית, ערבית, תיגרינית או אנגלית, ולא בתרגום לשפת הסימנים הישראלית.
מה קובע חוזר משרד הבריאות
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 7/11 משנת 2011 עוסק בהנגשה לשונית והתאמה תרבותית במערכת הבריאות. החוזר יצא מתוך הכרה בכך שמטופלים רבים בישראל אינם דוברי עברית ברמה שמאפשרת הבנה מלאה של מידע רפואי, ושפער שפה עלול לפגוע באיכות הטיפול ובבטיחות המטופל. במסגרת זו הוקם מוקד מתורגמנות טלפוני של משרד הבריאות, שמאפשר לצוות רפואי להתקשר במהלך המפגש עם המטופל ולקבל תרגום בעל פה בזמן אמת, בשיחת ועידה הכוללת את המטופל, איש הצוות והמתורגמן. אפשר לחייג למוקד בקיצור *5144.
למי השירות מיועד ואיפה הוא זמין
מוקד המתורגמנות פועל מול בתי חולים וקופות חולים שהצטרפו להסדר מול משרד הבריאות. המשמעות בפועל היא שההיקף והזמינות של השירות יכולים להשתנות בין מוסד למוסד ובין מחלקה למחלקה. אם אתם או בן משפחה עומדים בפני בירור רפואי, אשפוז מתוכנן או ניתוח, כדאי לברר מראש מול המרפאה או בית החולים אילו אמצעי תרגום קיימים אצלם, ולבקש להשתמש בהם כשצריך.
מה הקשר להסכמה מדעת
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, קובע שקבלת הסכמת המטופל לטיפול רפואי מחייבת מסירת מידע רפואי באופן שמאפשר לו להבין אותו ולהחליט אם להסכים לטיפול המוצע. הסכמה שניתנה בלי הבנה אמיתית, בגלל חסם שפה, אינה משרתת את המטרה שלשמה נועד החוק. לכן כשמדובר בטיפול מהותי, בדיקה פולשנית או ניתוח, חשוב לוודא שההסבר ניתן בשפה שהמטופל שולט בה, ולא רק "בגדול" באמצעות מחוות ומילים בודדות.
מה עושים כשמרגישים שאין מספיק תרגום
אפשר לבקש במפורש מהצוות הרפואי להשתמש במוקד המתורגמנות הטלפוני, ולא להסתפק בהסבר חלקי. אם המצב אינו דחוף, עדיף לעצור ולבקש הבהרה מלאה לפני חתימה על מסמכי הסכמה. אם התרגום שניתן מעורר חשש שהוא לא היה מדויק, או שהשירות לא הוצע כלל למרות שהיה בו צורך, אפשר לפנות בתלונה מפורטת ליחידת פניות הציבור של משרד הבריאות או של המוסד הרפואי, ולציין תאריך, מקום והנסיבות. מידע זה כללי בלבד ואינו ייעוץ רפואי או משפטי; במקרים מורכבים כדאי להיוועץ בגורם מקצועי מתאים.
כשיש גם מוגבלות וגם חסם שפה
מטופל עם מוגבלות שמיעתית שאינה מטופלת בתרגום לשפת הסימנים, מוגבלות קוגניטיבית, או קושי בקריאה וכתיבה, עלול להתקשה כפולה כשמתווסף לכך גם חסם שפה. במצב כזה כדאי לבקש שהמתורגמן ידבר לאט, במשפטים קצרים, ושייבדק מול המטופל בפועל שהוא הבין את מה שנאמר, ולא רק הנהן מנימוס. אם יש צורך גם בהתאמה נוספת מעבר לתרגום השפה עצמה, כדאי לציין זאת מפורשות בפני הצוות הרפואי מראש.
שאלות נפוצות
מה זה בעצם מוקד המתורגמנות הטלפוני של משרד הבריאות?
זהו שירות תרגום בעל פה בטלפון שהוקם מכוח חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, למצבים שבהם צוות רפואי ומטופל אינם דוברים שפה משותפת. הצוות הרפואי מתקשר למוקד במהלך המפגש עם המטופל, ומתורגמן מקצועי מצטרף לשיחה ומתרגם בזמן אמת בין הצדדים.
האם בן משפחה יכול לתרגם במקום מתורגמן מקצועי?
בן משפחה או מלווה יכול לעזור בתקשורת יומיומית, אבל כשמדובר במידע רפואי מהותי, ובמיוחד בקבלת הסכמה מדעת לטיפול או לניתוח, עדיף מאוד מתורגמן מקצועי ונטרלי. מתורגמן משפחתי לא מקצועי עלול לפשט מידע, להשמיט פרטים לא נעימים או להתקשות במונחים רפואיים, וזה עלול לפגוע בהבנה האמיתית של המטופל.
מה עושים אם בבית החולים לא הציעו מתורגמן ואני לא מבין את מה שאומרים לי?
אפשר וכדאי לבקש במפורש מהצוות הרפואי להשתמש במוקד המתורגמנות הטלפוני או בכל אמצעי תרגום זמין אחר, לפני שמסכימים לטיפול. אם המצב אינו דחוף, עדיף לעצור ולבקש הבהרה מלאה בשפה שאתם מבינים לפני שחותמים על מסמכי הסכמה.
הזכות הזו חלה רק על אשפוז, או גם על מרפאות וקופות חולים?
חוזר משרד הבריאות עוסק בהנגשה לשונית ותרבותית של מערכת הבריאות בכללותה, ולא רק על אשפוז בבית חולים. בפועל ההיקף וזמינות השירות עשויים להשתנות בין מוסד למוסד, ולכן כדאי לברר מראש מול קופת החולים או המרפאה הספציפית מה קיים אצלה.
מה עושים אם יש חשש שהתרגום שקיבלנו לא היה מדויק?
אפשר לפנות בתלונה ליחידת פניות הציבור של משרד הבריאות או של המוסד הרפואי עצמו, ולתאר את החשש בפירוט: תאריך, מקום, המוסד המעורב ומה בדיוק נראה לא מדויק או חסר.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 13.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888