תקציבי הנגשה פרטנית שלא מוצו ומוסדות מוכש"ר בלי מקור מימון: פערים שמצא מבקר המדינה בחינוך
דוח מבקר המדינה מצא רשויות שלא ניצלו תקציבי הנגשה פרטנית ממשרד החינוך, ופער מימון למוסדות חינוך מוכש"ר שאינם בבעלות הרשות.
עובדות מהירות
- דוח מבקר המדינה מיולי 2024 מצא כי עיריות יוקנעם עילית, נהרייה ועראבה והמועצה האזורית מרום הגליל לא פעלו למיצוי תקציבים ממשרד החינוך המיועדים להנגשה פרטנית במוסדות החינוך שבתחומן.
- הנגשה פרטנית, בשונה מהנגשה כללית שחלה על כל מוסד חינוך, כוללת התאמות נגישות המותאמות באופן אישי לתלמיד או להורה עם מוגבלות במוסד חינוך או בגן ילדים מסוים.
- הדוח מציין כי נכון למועד עריכתו, לא היה קיים מנגנון המאפשר למשרד החינוך לסייע במימון הנגשה במוסדות חינוך המוגדרים מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר), הפועלים במבנים שאינם בבעלות הרשויות המקומיות.
- לפי הדוח, במוסד מוכש"ר הפועל במבנה שאינו בבעלות הרשות המקומית אלא בבעלות פרטית, חובת ההנגשה הכללית והפרטנית כאחד חלה על הבעלות הפרטית, ולא על הרשות המקומית או משרד החינוך, וזה בדיוק המקרה שבו לא נמצא מנגנון תקצוב ממשרד החינוך.
מעבר להנגשה הכללית של מבני בית ספר, כמו פיר מעלית ותאי שירותים נגישים, קיימת גם "הנגשה פרטנית", התאמה אישית לתלמיד או הורה עם מוגבלות ספציפי. דוח מבקר המדינה מיולי 2024 מצא פערים גם בתחום הזה, בשתי רמות שונות.
תקציבים שלא נוצלו
הדוח מצא כי עיריות יוקנעם עילית, נהרייה ועראבה והמועצה האזורית מרום הגליל לא פעלו למיצוי תקציבים ממשרד החינוך המיועדים להנגשה פרטנית במוסדות החינוך שבתחומן. כלומר, קיימת תקצוב ייעודי לנושא, אבל חלק מהרשויות לא פעלו לנצל אותו במלואו עבור התלמידים וההורים שזקוקים לו.
מה זו הנגשה פרטנית
הנגשה כללית חלה על כל מוסד חינוך, וכוללת התאמות קבועות במבנה עצמו. הנגשה פרטנית, לעומת זאת, היא התאמת נגישות המותאמת אישית לתלמיד או הורה מסוים עם מוגבלות, בגן הילדים או במוסד החינוך שבו הוא לומד.
מוסדות מוכש"ר בלי כתובת מימון
ממצא נוסף בדוח נוגע למוסדות חינוך המוגדרים "מוכר שאינו רשמי" (מוכש"ר), הפועלים במבנים שאינם בבעלות הרשויות המקומיות אלא בבעלות פרטית. במקרה כזה, לפי הדוח, חובת ההנגשה הכללית והפרטנית כאחד חלה על הבעלות הפרטית של המבנה, ולא על הרשות המקומית. הדוח מציין שנכון למועד עריכתו לא היה קיים מנגנון המאפשר למשרד החינוך לסייע במימון ההנגשה במקרה הזה, ומשרד החינוך מסר בתשובתו כי לפי החוק חובת ההנגשה חלה על הבעלות, ולכן אין זו אחריותו לבנות מנגנון תקצוב למוסדות בבעלות פרטית.
מה כדאי לבדוק
הורים לילדים עם מוגבלות שלומדים במוסד חינוך, בפרט מוסד מוכש"ר, ומזהים שהמבנה אינו נגיש, מוזמנים לפנות למוסד עצמו ולמשרד החינוך כדי לברר מהו מקור המימון הרלוונטי, ולערב במידת הצורך גם את נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין הנגשה כללית להנגשה פרטנית במוסד חינוך?
הנגשה כללית כוללת התאמות קבועות כמו פיר מעלית ותאי שירותים נגישים, וחלה על כל מוסד חינוך. הנגשה פרטנית היא התאמה ספציפית לתלמיד או הורה מסוים עם מוגבלות, למשל ציוד מסייע או שינוי בסביבה הלימודית, ומחייבת פנייה נפרדת ותקצוב ייעודי ממשרד החינוך.
מה קורה אם הילד שלי לומד במוסד חינוך מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) הפועל במבנה בבעלות פרטית ולא נגיש?
לפי דוח מבקר המדינה מיולי 2024, כשמוסד מוכש"ר פועל במבנה בבעלות פרטית, חובת ההנגשה הכללית והפרטנית כאחד חלה על הבעלות הפרטית, ולא נמצא מנגנון סדור שדרכו משרד החינוך יכול לסייע במימון ההנגשה במקרה כזה. מומלץ לבדוק מול משרד החינוך ומול נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מה המצב העדכני, שכן מדובר בממצא נקודתי מתוך דוח ולא בהכרח מצב שנשאר קבוע לאורך זמן.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888