כך מחשבים את הפחתת קצבת הנכות כשיוצאים לעבוד
מסמך מרכז המחקר של הכנסת מסביר את מנגנון הפחתת קצבת הנכות בשל הכנסה מעבודה לפי חוק לרון, כולל דוגמאות חישוב.
עובדות מהירות
- תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי, המכונה חוק לרון, נכנס לתוקף באוגוסט 2009 ונועד לאפשר לנכים להשתלב בשוק העבודה בלי שזכאותם בביטוח לאומי תיפגע בבת אחת, על ידי קביעת הפחתה הדרגתית של הקצבה עם גידול ההכנסה מעבודה, כך שההכנסה הכוללת של הזכאי, קצבה ועבודה יחד, תמיד תהיה גבוהה מסכום הקצבה בלבד (עמוד 4 במסמך).
- על פי מנגנון ההפחתה לשנת 2016, על הכנסה מעבודה של עד 1,987 שקל לחודש אין כל הפחתה מהקצבה. על החלק שבין 1,987 ל 2,366 שקל שיעור הניכוי הוא 10 אחוז, על החלק שבין 2,366 ל 6,436 שקל שיעור הניכוי הוא 30 אחוז, על החלק שבין 6,436 ל 8,802 שקל שיעור הניכוי הוא 40 אחוז, ומעל 8,802 שקל ועד ההכנסה המרבית המזכה בקצבה שיעור הניכוי הוא 60 אחוז (עמוד 5 במסמך).
- ההכנסה המרבית המזכה בקצבה מופחתת נקבעת לפי הרכב המשפחה: 8,556 שקל לנכה יחיד ללא תלויים, 10,200 שקל ליחיד עם ילד אחד, 11,726 שקל או יותר ליחיד עם שני ילדים, 10,592 שקל לנכה עם בן או בת זוג תלויים, 12,153 שקל לנכה עם בן או בת זוג וילד, ו 11,845 שקל לנכה עם בן או בת זוג ושני ילדים או יותר (עמודים 6 עד 7 במסמך).
- לדוגמה, זכאי המשתכר 2,300 שקל מפסיד 31.3 שקל בלבד מהקצבה, שכן ההפחתה חלה רק על 313 השקלים שמעל סף 1,987 שקל בשיעור 10 אחוז, ואילו זכאי המשתכר 5,500 שקל מפסיד 978 שקל מהקצבה, בהתאם למדרגות הניכוי השונות (עמוד 6 במסמך).
הרעיון שמאחורי חוק לרון
עד שנת 2009 נכים רבים נמנעו מלצאת לעבודה מחשש שהכנסה חדשה מעבודה תגרום לביטול מיידי של קצבת הנכות שלהם. תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי, המכונה חוק לרון, נכנס לתוקף באוגוסט 2009 במטרה לתקן עיוות זה. במקום ביטול חד פעמי של הקצבה, נקבע מנגנון של הפחתה הדרגתית, כך שההכנסה הכוללת של הזכאי, קרי הקצבה יחד עם השכר מהעבודה, תמיד תהיה גבוהה יותר מסכום הקצבה בלבד, ובכך נוצר תמריץ כלכלי אמיתי לצאת לעבוד (עמוד 4 במסמך).
מדרגות הניכוי
מנגנון ההפחתה בנוי במדרגות, בדומה למדרגות מס. על הכנסה חודשית מעבודה של עד 1,987 שקל, שהם כ 21 אחוז מהשכר הממוצע במשק, אין כל הפחתה מהקצבה. על החלק שבין 1,987 ל 2,366 שקל שיעור הניכוי הוא 10 אחוז בלבד. על החלק שבין 2,366 ל 6,436 שקל שיעור הניכוי עולה ל 30 אחוז. על החלק שבין 6,436 ל 8,802 שקל שיעור הניכוי הוא 40 אחוז, ומעל 8,802 שקל ועד ההכנסה המרבית המזכה בקצבה מגיע שיעור הניכוי לשיאו, 60 אחוז (עמוד 5 במסמך).
תקרת ההכנסה המרבית לפי הרכב משפחתי
ההכנסה המרבית שמעליה נשללת הזכאות לקצבה כליל אינה אחידה, אלא תלויה במספר התלויים של הזכאי. לנכה יחיד ללא תלויים התקרה עומדת על 8,556 שקל, ליחיד עם ילד אחד על 10,200 שקל, וליחיד עם שני ילדים או יותר על 11,726 שקל. לנכה עם בן או בת זוג תלויים התקרה היא 10,592 שקל, עם בן או בת זוג וילד 12,153 שקל, ועם בן או בת זוג ושני ילדים או יותר 11,845 שקל. ככל שיש יותר תלויים, כך התקרה גבוהה יותר, מה שמאפשר לזכאים עם משפחה גדולה יותר להשתכר יותר בלי לאבד את מלוא הזכאות (עמודים 6 עד 7 במסמך).
דוגמאות לחישוב בפועל
המסמך ממחיש את המנגנון בשתי דוגמאות. זכאי המשתכר 2,300 שקל בחודש חוצה רק את המדרגה הראשונה: על 313 השקלים שמעבר לסף 1,987 שקל חל ניכוי של 10 אחוז, ולכן ההפחתה הכוללת מהקצבה שלו היא 31.3 שקל בלבד. לעומתו, זכאי המשתכר 5,500 שקל בחודש חוצה שתי מדרגות, ולכן ההפחתה מהקצבה שלו גבוהה בהרבה ומגיעה ל 978 שקל. ההבדל בין שתי הדוגמאות ממחיש כיצד ככל שההכנסה מעבודה גדלה, כך גדל גם שיעור ההפחתה היחסי מהקצבה, אך בכל מקרה נשמר העיקרון שההכנסה הכוללת נותרת גבוהה יותר מהקצבה לבדה (עמוד 6 במסמך).
שאלות נפוצות
מתי נכנס לתוקף מנגנון ההפחתה ההדרגתי ומה מטרתו?
המנגנון נקבע בתיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי, חוק לרון, שנכנס לתוקף באוגוסט 2009, במטרה לאפשר לנכים לצאת לעבוד בלי לאבד את מלוא הקצבה בבת אחת, ולהבטיח שההכנסה הכוללת שלהם תמיד תהיה גבוהה יותר מהקצבה בלבד (עמוד 4 במסמך).
מאיזו רמת הכנסה מתחילה ההפחתה מהקצבה?
עד הכנסה חודשית מעבודה של 1,987 שקל אין כל הפחתה. מעבר לכך שיעור הניכוי עולה בהדרגה, מ 10 אחוז ועד 60 אחוז, בהתאם למדרגת ההכנסה (עמוד 5 במסמך).
האם סכום ההכנסה המרבית המזכה בקצבה קבוע לכל הזכאים?
לא. הוא נקבע לפי הרכב המשפחתי, ונע בין 8,556 שקל לנכה יחיד ללא תלויים ל 12,153 שקל לנכה עם בן או בת זוג וילד (עמודים 6 עד 7 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888