נגישות פיזית בבר נרגילה: כשהישיבה על כריות רצפה או שולחנות נמוכים חוסמת כיסא גלגלים
ברי נרגילה רבים מציעים רק ישיבה נמוכה על כריות. מה אומר חוק הנגישות בישראל, ואילו התאמות מותר לדרוש.
עובדות מהירות
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות מכוחו חלים על כל מקום ציבורי בישראל, כולל בתי עסק לבילוי כמו ברי נרגילה, בין אם מדובר במבנה סגור ובין אם בשטח פתוח כמו גינה או פרגולה.
- לפי תקנות הנגישות, נגישותו של אדם עם מוגבלות במקום ציבורי צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהנגישות הכללית של המקום, ולא פתרון נפרד בצד.
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013, קובעות שלאורך דרך נגישה ברהיטי חוץ יימצא לפחות שולחן נגיש אחד בכל מקבץ שולחנות, ולא פחות משולחן נגיש אחד בסך הכול.
- התקנות מבחינות בין מקום קיים לבין מקום חדש שאינו בניין: במקום קיים נדרשת התאמה של 30 אחוזים לפחות מרהיטי החוץ, ובמקום חדש שאינו בניין הדרישה עולה עד 50 אחוזים מהם.
- בית עסק בתוך מבנה סגור (ולא בשטח פתוח) כפוף במקביל לתקנות הנגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים, תשע"ב-2011, שגם בהן נדרשת נגישות לאזורי הישיבה שבהן ניתן שירות לציבור.
בר נרגילה הוא סוג בילוי ישראלי נפוץ, אבל יש לו מאפיין עיצובי שכמעט לא קיים בבתי קפה ומסעדות רגילים: חלק גדול מהמקומות מציעים ישיבה על כריות רצפה, ספות נמוכות או שולחנות פינגן בגובה נמוך מאוד, לעיתים בפרגולה או בגינה פתוחה. עבור אדם המשתמש בכיסא גלגלים, מתמודד עם מוגבלות בניידות או מתקשה לרדת ולקום מהרצפה מסיבות אחרות (למשל בעיה בברכיים או בירכיים), סוג ישיבה כזה הוא לא עניין של נוחות אלא חסם ממשי לביקור במקום.
מה אומר החוק על נגישות בבר נרגילה
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות שהותקנו מכוחו חלים על כל מקום ציבורי בישראל, ובכלל זה בתי עסק לבילוי ופנאי כמו ברי נרגילה, בין שהם פועלים בתוך מבנה סגור ובין שהם פועלים בשטח פתוח כמו גינה, חצר או פרגולה. העיקרון המרכזי בתקנות הוא שנגישותו של אדם עם מוגבלות במקום צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהנגישות הכללית של המקום, ולא פתרון נפרד המוצע בצד.
יש לכך משמעות מעשית לגבי בר נרגילה: לא מספיק שלעסק יש כניסה נגישה אם ברגע שנכנסים פנימה מתברר שאין שום אפשרות ישיבה מלבד כריות על הרצפה. חובת הנגישות ממשיכה עד למקום שבו ניתן השירות בפועל, כלומר עד לשולחן שבו יושבים.
ההבדל בין מבנה סגור לשטח פתוח
בישראל יש שתי מערכות תקנות מקבילות: תקנות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים משנת 2011, ותקנות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין משנת 2013. בר נרגילה שפועל בתוך אולם או מבנה סגור כפוף לתקנות הבניין, ואילו גינת נרגילות או פרגולה בשטח פתוח כפופה לתקנות המקום שאינו בניין.
בתקנות המקום שאינו בניין יש התייחסות מפורשת לרהיטי חוץ ולמקומות ישיבה לאורך דרך נגישה: נדרש שלפחות שולחן נגיש אחד יימצא בכל מקבץ שולחנות, ולא פחות משולחן נגיש אחד בסך הכול באתר. במקום קיים נדרשת התאמה של לפחות 30 אחוזים מרהיטי החוץ, ובמקום חדש שנבנה מחדש הדרישה מחמירה יותר, עד 50 אחוזים. המשמעות היא שגם גינת נרגילות עם ישיבה נמוכה חייבת לכלול לפחות אפשרות ישיבה אחת בגובה רגיל שנגישה לאורך דרך פנויה ממכשולים.
מה אפשר לבקש בפועל
אם מתכננים ביקור בבר נרגילה, כדאי ליצור קשר עם העסק מראש ולברר במפורש אם קיימת אפשרות ישיבה בשולחן וכיסאות בגובה רגיל, לא רק כריות. הרבה מקומות שמציעים בעיקר ישיבה נמוכה מחזיקים בפועל גם כמה שולחנות רגילים, ולפעמים אפשר לתאם לשבת בהם מראש כדי להימנע ממצב שבו כל השולחנות הרגילים תפוסים בהגעה.
כדאי לשים לב גם לדרך עצמה: תקנות הנגישות דורשות דרך רציפה בלי הפרשי גובה בלתי פתורים. מדרגה בודדת בכניסה לפרגולה או לחלק המורם של הגינה, בלי כבש חלופי, פוסלת את הנגישות גם אם יש שולחן מתאים בקצה הדרך.
מה עושים אם נתקלים בסירוב
אם בעל עסק מסרב להציע כל פתרון ישיבה נגיש, אפשר לפנות בבקשת מידע וייעוץ לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. הנציבות פועלת מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואחראית, בין היתר, על טיפול בפניות הציבור הנוגעות להעדר נגישות בבתי עסק ועל אכיפת התקנות מול בעלי עסקים שאינם עומדים בהן.
לסיכום
ישיבה על כריות רצפה היא חלק מהאווירה המסורתית של בר נרגילה, אבל היא לא פוטרת את בעל העסק מחובת הנגישות הכללית שחלה על כל מקום ציבורי בישראל. פנייה מראש, בירור לגבי אפשרות ישיבה בגובה רגיל, ובדיקת רציפות הדרך אליה, יכולים לחסוך אכזבה בהגעה למקום ולסייע לממש את הזכות לבילוי שוויוני.
שאלות נפוצות
בבר הנרגילה שאני רוצה לבקר יש רק ישיבה על כריות נמוכות ברצפה. האם זה חוקי?
ישיבה על כריות רצפה כאפשרות בילוי אינה אסורה כשלעצמה, אבל אם היא הדרך היחידה לשבת במקום, ייתכן שהעסק אינו עומד בחובת הנגישות שלו. לפי התקנות, חייבת להיות לפחות אפשרות ישיבה נגישה אחת (למשל שולחן וכיסאות בגובה רגיל) שתאפשר לאדם המשתמש בכיסא גלגלים או למי שיש לו מוגבלות בניידות לשבת בכבוד יחד עם שאר הציבור, ולא בפינה נפרדת.
האם מותר לבקש מבעל העסק מראש להכין מקום ישיבה נגיש?
בהחלט, ומומלץ לעשות זאת. פנייה מראש בטלפון או בהודעה, עם ציון הצורך המדויק (למשל שולחן בגובה רגיל וללא מדרגה בדרך אליו), מגדילה את הסיכוי שהמקום יהיה מוכן ומאפשרת לברר עוד לפני ההגעה אם המקום כלל עומד בדרישות הנגישות.
האם יש הבדל בין בר נרגילה בתוך מבנה לבין גינת נרגילה בשטח פתוח מבחינת החוק?
כן. בר נרגילה שבתוך בניין כפוף לתקנות הנגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים, ואילו גינת נרגילה או פרגולה בשטח פתוח מסווגות כמקום ציבורי שאינו בניין, עם תקנות נפרדות משנת 2013 שמתייחסות במפורש לדרך נגישה, לרהיטי חוץ ולמקומות ישיבה לאורכה.
הדרך לשולחן הנגיש עוברת במדרגה אחת. זה עדיין נחשב נגיש?
לא בהכרח. התקנות דורשות דרך נגישה רציפה, כלומר בלי הפרשי גובה שלא נפתרו באמצעי מעקף כמו כבש עם בית אחיזה. מדרגה בודדת בלי פתרון חלופי היא בדיוק סוג המכשול שהתקנות נועדו למנוע.
למי פונים אם המקום מסרב להנגיש ישיבה?
ניתן לפנות בבקשת מידע וייעוץ לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, הפועלת מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואחראית על אכיפת תקנות הנגישות, כולל בירור מול בתי עסק וטיפול בפניות הציבור בנושא.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 07.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888