נוירומודולציה סקרלית לאצירת שתן כרונית: ההרחבה בסל הבריאות 2019
טיפול בנוירומודולציה סקרלית לאצירת שתן לא חסימתית אידיופתית כרונית נכנס לסל ב-2019. מי זכאי, איך עובד מבחן הניסיון ומה כולל המימון.
עובדות מהירות
- בחוזר הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2019 (מס' 1/2019) נכנסה לסל נוירומודולציה עצבית (גירוי חשמלי של שורשי העצב הסקראלי) לטיפול באצירת שתן לא חסימתית אידיופתית כרונית.
- הזכאות כוללת שלב ניסיון שבו מושתלות אלקטרודות והקיצוב ניתן באמצעות קוצב חיצוני למשך מספר שבועות, לפני קבלת החלטה על השתלה קבועה.
- מי שמראה בשלב הניסיון ירידה של לפחות 50% בצורך בצנתור עצמי עובר להשתלת קוצב קבוע, כאשר הזכאות כוללת גם את הקוצב הקבוע וגם את החלפתו בעתיד.
- הטיפול מיועד לאצירת שתן שאינה נובעת מחסימה מכנית (כגון היצרות או גידול), אלא ממקור עצבי או תפקודי שלא נמצא לו הסבר מבני.
- עד כניסת הטכנולוגיה לסל, הטיפול העיקרי הזמין לאצירת שתן כרונית מסוג זה היה צנתור עצמי לסירוגין או צנתר קבוע, שממשיכים להיות מכוסים בנפרד במסגרת סל הבריאות.
אצירת שתן לא חסימתית אידיופתית כרונית היא מצב שבו השלפוחית אינה מתרוקנת כראוי בלי שנמצאה לכך סיבה מכנית, כמו היצרות או גידול. עד לאחרונה הפתרון המרכזי היה צנתור עצמי לסירוגין. בחוזר הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2019 של משרד הבריאות (מס' 1/2019) נכנסה לסל טכנולוגיה נוספת: נוירומודולציה סקרלית, גירוי חשמלי של שורשי העצב הסקראלי.
איך עובד הטיפול
הטיפול מתחיל בשלב ניסיון: מושתלות אלקטרודות זעירות באזור העצה, והגירוי החשמלי ניתן דרך קוצב חיצוני למשך מספר שבועות. השלב הזה בודק אם הגוף מגיב לטיפול לפני ביצוע השתלה קבועה וממושכת יותר.
מי עובר להשתלה קבועה
לפי הקריטריונים שנקבעו בחוזר, רק מי שמראה בשלב הניסיון ירידה של 50% לפחות בצורך בצנתור עצמי ממשיך להשתלת קוצב קבוע. הזכאות שנקבעה בסל כוללת הן את הקוצב הקבוע והן את החלפתו העתידית, כך שאין צורך לממן מכיס פרטי כל שדרוג או תיקון עתידי של המכשיר.
איך פונים לבדיקת זכאות
הכניסה למסלול נעשית דרך רופא אורולוג בקופת החולים, שמעריך את המקרה ומפנה, בהתאם לצורך, למרכז רפואי המבצע את ההליך. חשוב להביא תיעוד קודם של ניסיונות טיפול, כולל תדירות ותוצאות הצנתור העצמי, כדי לבסס את הבקשה.
זכויות נוספות
מעבר למימון הטכנולוגיה עצמה, אדם שאצירת שתן כרונית פוגעת משמעותית בתפקודו היומיומי יכול לבדוק זכאות נפרדת לקצבת נכות כללית מביטוח לאומי, ובמקרים של תלות משמעותית בעזרת הזולת, גם לגמלת סיעוד.
שאלות נפוצות
מה זו נוירומודולציה סקרלית?
טיפול שבו מושתלות אלקטרודות זעירות ליד שורשי העצב הסקראלי בעצה, המספקות גירוי חשמלי המסייע לשלפוחית לתפקד ומפחית את הצורך בצנתור עצמי.
מי זכאי לטיפול במימון סל הבריאות?
מבוטחים עם אצירת שתן לא חסימתית אידיופתית כרונית, כלומר אצירת שתן ללא סיבה מכנית מזוהה, בהתאם להערכה אורולוגית.
איך עובד שלב הניסיון לפני ההשתלה הקבועה?
מושתלות אלקטרודות והקיצוב ניתן דרך קוצב חיצוני למשך מספר שבועות. רק מי שמראה ירידה של 50% לפחות בצורך בצנתור עצמי בשלב הזה עובר להשתלת קוצב קבוע.
האם הביטוח מכסה גם החלפת הקוצב בעתיד?
כן, הזכאות שנקבעה בחוזר 2019 כוללת במפורש גם את הקוצב הקבוע וגם את החלפתו כשיידרש.
איך פונים כדי לבדוק זכאות לטיפול?
יש לפנות לרופא אורולוג בקופת החולים, שמפנה במקרים המתאימים להערכה במרכז המבצע את הטכנולוגיה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוזר משרד הבריאות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888