עולים קשישים בישראל: שלושה משרדים מטפלים בהם ואף אחד לא אחראי לבד
סקירת מרכז המחקר של הכנסת מגלה שאין גורם ממשלתי אחד שאחראי על עולים קשישים, ושיעור העוני במשפחות שבראשן עולה קשיש כפול מהממוצע.
עובדות מהירות
- נכון לסוף 2014 מנתה אוכלוסיית הקשישים בישראל כ-900,100 איש (כ-10.8% מהאוכלוסייה), ורוב הקשישים היהודים (כ-80%-81%) נולדו בחו"ל: כ-19% מכלל הקשישים הם עולים מברית-המועצות לשעבר וכ-1% עולים מאתיופיה (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ 2016)
- לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2013, שיעור העוני במשפחות שבראשן עולה קשיש היה 36.6%, פי-שניים משיעור העוני הכללי (18.6%), וגבוה גם משיעור העוני בקרב משפחות אזרח ותיק שאינו עולה (22.1%) ובקרב משפחות עולים שאינן קשישים (18.5%) (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ 2016)
- שלושה משרדי ממשלה נותנים שירותים לעולים קשישים בלי גורם מתאם ביניהם: משרד הרווחה והשירותים החברתיים (דרך השירות לאזרחים ותיקים, לכלל הקשישים), משרד העלייה והקליטה (לעולים בכלל, כולל קשישים) והמשרד לשוויון חברתי (לאזרחים ותיקים, כולל עולים); אף לא לאחד מהם יש נתונים מפולחים על עולים קשישים בנפרד משאר מקבלי השירות שלו (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ 2016)
- סקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נשלח לכ-250 רשויות מקומיות (כולל שמונה רשויות עם אוכלוסיית עולים גדולה) וקיבל מענה מלא או חלקי מעשר רשויות בלבד; הרשויות שהשיבו דיווחו שאין גוף אחד שאחראי לטיפול בעולים קשישים ברמה המקומית, ושמחלקות הרווחה והעלייה לרוב אינן מקיימות קשר שוטף (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ 2016)
- נמצא קשר בין האשכול הסוציו-אקונומי של היישוב לבין שיעור הקשישים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים: שיעור הרשומים ביישובים באשכולות 1-2 גבוה פי-שלושה משיעורם ביישובים באשכולות 9-10 (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ 2016, על בסיס נתוני מכון ברוקדייל)
עולה קשיש בישראל נמצא לרוב על התפר בין שתי מערכות: מערכת הרווחה שמטפלת בו כי הוא קשיש, ומערכת הקליטה שמטפלת בו כי הוא עולה. סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכנה בשנת 2016 לבקשת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בדקה איך שלושה משרדי ממשלה שונים מתייחסים לאוכלוסייה הזו, ומצאה שהחלוקה הזאת יוצרת פערים ממשיים בשטח. מדריך זה של For You מסכם את הממצאים המרכזיים.
מי הם העולים הקשישים בישראל
לפי נתוני הסקירה, בסוף שנת 2014 מנתה אוכלוסיית הקשישים בישראל כ-900,100 איש, כ-10.8% מתושבי המדינה. רוב הקשישים היהודים, כ-80% עד 81% מתוכם, נולדו מחוץ לישראל. עולים מברית-המועצות לשעבר מהווים כ-19% מכלל הקשישים בישראל, ועולים מאתיופיה כ-1% נוספים. בשנת 2015 בלבד עלו לישראל כ-3,946 קשישים, כ-12.6% מכלל העולים באותה שנה, כשני-שליש מהם נשים, כמחציתם ממזרח אירופה (בעיקר רוסיה ואוקראינה) וכ-40% ממערב אירופה (בעיקר צרפת). הערים שבהן התיישבו הכי הרבה עולים קשישים היו נתניה, תל-אביב-יפו, ירושלים, אשדוד, חיפה, בת-ים, ראשון-לציון, אשקלון, רעננה ובאר-שבע.
שיעור עוני כפול מהממוצע
הסקירה מציגה נתוני עוני של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2013: שיעור העוני הכללי בישראל היה 18.6%, שיעור העוני במשפחות שבראשן אזרח ותיק (קשיש שאינו עולה) היה 22.1%, ושיעור העוני במשפחות עולים (לא בהכרח קשישים) היה 18.5%. אבל במשפחות שבראשן עולה קשיש שיעור העוני זינק ל-36.6%, פי-שניים כמעט משיעור העוני הכללי. הסקירה מסבירה זאת בכך שרוב העולים הקשישים לא הספיקו לצבור בישראל ותק תעסוקתי מספיק לפנסיה תעסוקתית, ולעיתים גם לא הצליחו להעביר זכויות פנסיוניות מארץ המוצא, כך שהם נשענים בעיקר על קצבת זקנה והשלמת הכנסה. נוסף על כך, רק כ-40% מהעולים הקשישים גרים בדירה בבעלותם, לעומת כ-85% בקרב קשישים שאינם עולים, כך שהוצאת שכר הדירה נופלת על הכנסה קבועה ונמוכה יחסית.
שלושה משרדים בלי תיאום
הסקירה בדקה כיצד שלושה משרדי ממשלה מתייחסים לעולים קשישים, ומצאה שאין ביניהם שיתוף פעולה שוטף:
- משרד הרווחה והשירותים החברתיים משלב את העולים הקשישים בכלל השירותים שהוא נותן לאזרחים ותיקים בקהילה דרך תקנון עבודה סוציאלית (תע"ס), אך במענה לפניית מרכז המחקר והמידע ציין שאין לו נתונים מפולחים על עולים קשישים בנפרד משאר מקבלי השירות. בשנת 2015 היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים 275,200 קשישים, פי-שניים משיעורם באוכלוסייה הכללית, מהם 68,400 יוצאי ברית-המועצות לשעבר ו-6,100 עולי אתיופיה.
- משרד העלייה והקליטה נותן לעולים קשישים סיוע כספי וליווי בשפתם, בדרך כלל למשך 15 שנה מיום העלייה (למעט קבוצות מיוחדות שממשיכות לקבל שירות גם אחרי כן). בשנת 2015 קיבלו כ-73,000 עולים קשישים סיוע מהמשרד, בעלות כוללת של כ-100.68 מיליון ש"ח.
- המשרד לשוויון חברתי (לשעבר המשרד לאזרחים ותיקים) לא מבחין בין עולים קשישים לשאר האזרחים הוותיקים בתוכניות שהוא מפעיל, כמו מוקד המידע הטלפוני ותעודת האזרח הוותיק, אלא מנהל פרויקטים ייעודיים למיצוי זכויות בקרב קבוצות ספציפיות, כגון עולי אתיופיה.
מה עלה מהסקר ברשויות המקומיות
לצורך הסקירה פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת לשמונה רשויות מקומיות עם אוכלוסיית עולים גדולה (ירושלים, תל-אביב-יפו, נתניה, בת-ים, חיפה, אשדוד, ראשון-לציון וערד), והפיץ שאלון נוסף בעזרת מרכז השלטון המקומי לכ-250 רשויות בכל הארץ. מענה מלא או חלקי התקבל מעשר רשויות בלבד. מהתשובות עלה שאין גוף אחד ברשות המקומית שאחראי לטיפול בעולים קשישים, שמחלקות הרווחה ומחלקות העלייה והקליטה לא תמיד מקיימות קשר שוטף, שחסרים עובדים מקצועיים דוברי שפות במשרה מלאה או חלקית, ושאין הקצאת תקציב ייעודי לאוכלוסייה הזאת ברוב הרשויות. הסקירה גם מצאה קשר ברור בין האשכול הסוציו-אקונומי של היישוב לבין שיעור הקשישים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים: ביישובים באשכולות 1-2 השיעור גבוה פי-שלושה מביישובים באשכולות 9-10.
מדריכים נוספים של For You מפרטים תוכניות סיוע ספציפיות למשרד העלייה והקליטה ולמשרד הרווחה עבור עולים קשישים, כולל סל הקליטה, תוכנית ההזנה לקשישים, מועדוני מופ"ת ופתרונות הדיור הייעודיים.
שאלות נפוצות
איזה משרד ממשלתי אחראי על עולה קשיש בישראל?
אין משרד אחד. משרד הרווחה והשירותים החברתיים משלב עולים קשישים בכלל השירותים שהוא נותן לאזרחים ותיקים בקהילה (טיפול סוציאלי, מרכזי יום, מועדונים ועוד), משרד העלייה והקליטה נותן לעולים קשישים סיוע כספי וליווי בקליטה (בדרך כלל עד 15 שנה בארץ), והמשרד לשוויון חברתי מפעיל עבור כלל האזרחים הוותיקים, כולל עולים, מוקד מידע ארצי ותוכניות נוספות. לפי סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שלושת הגופים לא תמיד מתואמים ביניהם, כך שלעיתים כדאי לפנות לכל אחד מהם בנפרד.
למה שיעור העוני כל כך גבוה דווקא במשפחות שבראשן עולה קשיש?
הסקירה מציינת כמה סיבות מבניות: רוב העולים הקשישים לא הספיקו לצבור בישראל ותק תעסוקתי מספיק לפנסיה, ולעיתים גם לא יכלו להעביר זכויות פנסיוניות שצברו בארץ המוצא, כך שהם נשענים בעיקר על קצבת זקנה והשלמת הכנסה. נוסף על כך, שיעור העולים הקשישים הגרים בדירה בבעלותם (כ-40%) נמוך בהרבה משיעורם בקרב קשישים שאינם עולים (כ-85%), כך שחלק גדול מהם משלמים שכר דירה מתוך הכנסה קבועה ונמוכה.
האם עולה קשיש ערירי (ללא בן זוג או משפחה קרובה בארץ) זכאי לטיפול שונה?
הסקירה מצביעה על כך שעולים קשישים עריריים מתמודדים עם קשיים ייחודיים: בדידות, חשש ממצבי חירום שבהם אין מי שיבחין במצוקתם, וקושי לקבל גמלת סיעוד במצבי חולי זמני. חלק מהמענים שתוארו בסקירה, כמו מסגרת הדיור הקהילתי במלון דיפלומט בירושלים או פרויקט "כאן גרים" של המשרד לשוויון חברתי, מיועדים במיוחד לאוכלוסייה זו, אך אין גוף אחד שמרכז את הטיפול בה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888