ForYou בשבילך

קצבאות וגמלאותעודכן: 12.09.2026

קצב הגידול המהיר בעולם, אבל לא השכיחות הכי גבוהה: למה בישראל אבחון אוטיזם לבד מספיק לקצבה

דוח מרכז המחקר של הכנסת: קצב גידול מהיר פי עשרה באבחוני אוטיזם בישראל, אך שיעור מאובחנים לא חריג, ומודל קצבה ייחודי המבוסס על אבחנה בלבד.

עובדות מהירות

  • לפי דוח ה-OECD מ-2026, ברוב המדינות חל גידול שנתי ממוצע של 6% עד 10% באבחוני אוטיזם בעשור האחרון ועלייה של פי 2.5 עד 4 בתוך 15 שנה, ואילו בישראל חל גידול של כמעט פי עשרה בתוך 15 שנה (עמ' 17).
  • עם זאת, נכון ל-2024 שיעור הילדים המאובחנים עם אוטיזם בישראל, 1.8% מכלל הילדים, אינו גבוה ביחס למדינות אחרות: 3.8% בקנדה, 5.3% בארה"ב, 2.8% בהולנד, 1.3% בדנמרק ו-1.1% באוסטרליה (עמ' 17).
  • בישראל אבחנה רפואית של אוטיזם מזכה כמעט אוטומטית בקצבת ילד נכה מלאה ובזכאות לחינוך מיוחד, כמעט בלי קשר לרמת התפקוד של הילד, בעוד שברוב מדינות ה-OECD שנסקרו הזכאות לשירותי רווחה וחינוך מבוססת בעיקר על הערכה פרטנית של הצרכים והתפקוד (עמ' 17).
  • באנגליה הזכאות לקצבת ילד נכה (DLA) ולתוכנית חינוך וטיפול (EHCP) נקבעת על סמך הערכת צרכים אישיים ולא מחייבת בהכרח אבחנה רפואית פורמלית, ובהולנד, שבדיה, גרמניה וצרפת ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה לעיתים קרובות אינם עומדים בקריטריון של צורך בהשגחה מתמדת ולכן אינם זכאים לקצבה (עמ' 17).
  • לפי דוח ה-OECD, מודל הזכאות האוטומטית הנהוג בישראל הוא בעצמו אחד הגורמים האפשריים לקצב הגידול המהיר במספר האבחונים, לצד גורמים כמו הרחבת קריטריוני האבחון וירידה בגיל האבחון (עמ' 17).

מסמך נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשת חבר הכנסת מאיר כהן, משווה את מספר האבחונים של אוטיזם בישראל למגמות במדינות ה-OECD. הוא מצביע על שני ממצאים שלכאורה סותרים: ישראל היא בין המדינות עם קצב הגידול המהיר ביותר במספר האבחונים, אך שיעור הילדים המאובחנים בפועל אינו חריג בהשוואה בינלאומית.

הקצב הכי מהיר, אבל לא השיעור הכי גבוה

לפי דוח שפרסם ה-OECD ב-2026, ברוב המדינות חל בעשור האחרון גידול שנתי ממוצע של 6% עד 10% במספר אבחוני האוטיזם, ועלייה מצטברת של פי 2.5 עד 4 בתוך 15 שנה. בישראל, לעומת זאת, הגידול בתוך 15 שנה היה כמעט פי עשרה, קצב חריג ביחס לכל המדינות שנבדקו.

עם זאת, כשבודקים את התמונה הכוללת, נכון ל-2024 שיעור הילדים המאובחנים עם אוטיזם בישראל עמד על 1.8% מכלל הילדים, נמוך משמעותית משיעורים במדינות כמו קנדה (3.8%) וארה"ב (5.3%), אם כי גבוה יותר מדנמרק (1.3%) ומאוסטרליה (1.1%). כלומר, ישראל מדביקה פערי אבחון מהר מאוד, אבל עדיין לא הגיעה לשיעורי האבחון הגבוהים ביותר בעולם.

אבחנה מספיקה בישראל, במקומות אחרים צריך גם הערכת תפקוד

הדוח מצביע על הבדל מדיניות מהותי: בישראל, אבחנה רפואית של אוטיזם מזכה כמעט אוטומטית בקצבת ילד נכה מלאה ובזכאות לשירותי חינוך מיוחד, כמעט בלי קשר לרמת התפקוד בפועל של הילד. ברוב מדינות ה-OECD שנסקרו המצב שונה: הזכאות לשירותי רווחה וחינוך תלויה בעיקר בהערכה פרטנית של הצרכים והתפקוד, ולא רק באבחנה הרפואית עצמה.

באנגליה, למשל, הזכאות לקצבת ילד נכה (DLA) ולתוכנית חינוך וטיפול (EHCP) נקבעת על סמך הערכת צרכים אישיים של הילד, בלי חובה מוחלטת של אבחנה רפואית פורמלית. בהולנד, בשבדיה, בגרמניה ובצרפת, ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה לעיתים קרובות אינם עומדים בקריטריון של צורך בהשגחה מתמדת, ולכן נשארים ללא זכאות לתמיכה דומה לזו שהם היו מקבלים בישראל. באוסטרליה אבחנה עדיין מקנה זכאות אוטומטית לקצבת מטפל, אך מדיניות ביטוח המוגבלות הלאומי שם מתמקדת יותר ויותר ביכולת התפקודית ובצרכים בפועל ולא בתווית האבחונית.

למה זה חשוב

הדוח מציין שמודל הזכאות האוטומטית של ישראל הוא בעצמו אחד הגורמים האפשריים לקצב הגידול המהיר במספר האבחונים, לצד גורמים אחרים כמו הרחבת קריטריוני האבחון הפסיכיאטריים וירידה בגיל האבחון. במילים אחרות, כשקבלת קצבה מלאה תלויה רק באבחנה, יש תמריץ כלכלי ממשי להשיג אבחנה, מה שעשוי להסביר חלק מהקצב המהיר יחסית של הגידול במספר המאובחנים בישראל בהשוואה לעולם.

שאלות נפוצות

אז אצל מי יש יותר ילדים עם אוטיזם, בישראל או בארה"ב?

לפי הנתונים העדכניים ביותר, בארה"ב שיעור הילדים המאובחנים גבוה יותר (5.3%) מאשר בישראל (1.8%). ישראל בולטת בקצב הגידול המהיר של מספר האבחונים בשנים האחרונות, לא בשיעור הכולל שלהם.

מה ההבדל בין המודל הישראלי למודל באנגליה?

בישראל אבחנה רפואית של אוטיזם, כמעט בלי קשר לרמת התפקוד, מספיקה כדי לקבל קצבת ילד נכה מלאה. באנגליה הזכאות לקצבה ולתוכנית החינוכית נקבעת לפי הערכה פרטנית של הצרכים והתפקוד היומיומי של הילד, ולא בהכרח דורשת אבחנה רפואית רשמית.

האם המודל הישראלי צפוי להשתנות?

הדוח, שנכתב לבקשת חבר כנסת, אינו ממליץ במפורש על שינוי אלא מציג נתונים השוואתיים. הוא מציין שבאוסטרליה, למשל, יש כיום מגמה של מעבר הדרגתי ממודל מבוסס אבחנה למודל שמתמקד יותר ביכולת התפקודית ובצרכים בפועל.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888