פער התעסוקה של מקבלי קצבת נכות כללית: מה מגלה מחקר הביטוח הלאומי
נתוני מחקר של הביטוח הלאומי ומכון ברוקדייל על שיעורי התעסוקה הנמוכים של מקבלי קצבת נכות כללית בישראל, וההיקף המצומצם של השתלבותם בעבודה.
עובדות מהירות
- שיעור האנשים עם מוגבלות בגיל העבודה (18 עד 67) בישראל הוא 24.7%, כלומר כמיליון איש עם מוגבלות חמורה, בינונית או קלה, לפי דיווח עצמי (עמוד 1 במסמך).
- שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה עומד על 50% בלבד, לעומת 72% באוכלוסייה ללא מוגבלות בגילים המקבילים (עמוד 1 במסמך).
- בקרב מקבלי קצבת נכות כללית באופן ספציפי שיעור התעסוקה נמוך במיוחד, 22% בלבד (עמוד 1 במסמך).
- אוכלוסיית מקבלי קצבת נכות כללית, שגדלה בעקביות בעשורים האחרונים, מונה כיום כ-230,000 איש (עמוד 1 במסמך).
- כחמש שנים אחרי שחוק לרון נכנס לתוקף, רק כ-3% ממקבלי קצבת נכות כללית הגדילו את הכנסתם מעבודה מעבר לרף ההכנסה שהיה קיים לפני התיקון בחוק (עמוד 2 במסמך).
מחקר של מינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, שנערך בשיתוף מכון מאיירס-ברוקדייל, בדק מה מאפיין את מקבלי קצבת נכות כללית שהצליחו להשתלב בעבודה אחרי כניסתו לתוקף של חוק לרון (תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי). לפני שנכנסים לפרטי המחקר, כדאי להכיר את התמונה הכללית: כמה אנשים עם מוגבלות בישראל בכלל עובדים, וכמה מהם מקבלי קצבת נכות כללית.
רבע מהציבור בגיל העבודה חי עם מוגבלות
לפי סקר ארצי שעליו מתבסס המחקר, כרבע מהאוכלוסייה בגיל העבודה בישראל, 24.7%, מדווחת על מוגבלות חמורה, בינונית או קלה. מדובר בכמיליון בני אדם. מתוכם, שיעור התעסוקה עומד על 50% בלבד, לעומת 72% בקרב מי שאין להם מוגבלות באותם גילים. הפער הזה משמעותו שכחצי מיליון איש עם מוגבלות אינם נמצאים בשום מסגרת תעסוקה, לא בשוק החופשי, לא בתעסוקה נתמכת ולא בתעסוקה מוגנת.
מקבלי קצבת נכות כללית: הפער החמור ביותר
כשמצמצמים את התמונה למקבלי קצבת נכות כללית באופן ספציפי, הנתונים חמורים עוד יותר: שיעור התעסוקה בקרבם הוא 22% בלבד. מדובר באוכלוסייה שמונה כיום כ-230,000 איש, וגדלה בעקביות בעשורים האחרונים. חלק ניכר ממקבלי הקצבה, בייחוד מי שאינו עובד, מתמודד עם משאבים דלים לתעסוקה, כמו רמת השכלה נמוכה או העדר ניסיון תעסוקתי קודם.
חוק לרון נועד לעודד יציאה לעבודה
עד אוגוסט 2009 קבלת קצבת נכות כללית פעלה כתמריץ שלילי ליציאה לעבודה: מי שהשתכר מעבודתו מעל 25% מהשכר הממוצע במשק, תשלום הקצבה שלו הופסק, ואם הכנסתו ירדה בהמשך היה עליו לעבור מחדש את כל הליך בדיקת הזכאות. חוק לרון שינה זאת באמצעות מנגנון קיזוז הדרגתי, כך שהכנסתו הכוללת של מי שעובד תמיד תהיה גבוהה יותר מהכנסתו מהקצבה בלבד.
ההיקף בפועל נשאר מצומצם
למרות כוונת המחוקק, המחקר מצא שההיקף בפועל של מימוש החוק היה קטן: רק כ-3% ממקבלי הקצבה הגדילו את הכנסתם מעבודה מעבר לרף ההכנסה שהיה קיים לפני התיקון. בקבוצות מיקוד שנערכו עם מקבלי קצבה עלו הסברים אפשריים: חוסר ידע וקשיים בהבנת החוק, חשש מאובדן הקצבה עם היציאה לעבודה, והעדר אמון במעסיקים. בעקבות ממצאים אלה נערך המחקר המורחב שעליו מבוססים המדריכים הבאים, שבודק מה בכל זאת מבדיל בין מי שהצליח להשתלב בעבודה לבין מי שנשאר מחוץ למעגל התעסוקה.
שאלות נפוצות
כמה אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה מועסקים בפועל בישראל?
לפי הסקר שעליו מתבסס המחקר, רק 50% מהאנשים עם מוגבלות בגיל העבודה מועסקים, לעומת 72% מהאוכלוסייה ללא מוגבלות בגילים המקבילים (עמוד 1 במסמך).
האם חוק לרון הביא לשינוי משמעותי בהיקף התעסוקה של מקבלי הקצבה?
בפועל ההיקף היה מצומצם למדי: כחמש שנים אחרי החלת החוק רק כ-3% ממקבלי קצבת נכות כללית הגדילו את הכנסתם מעבודה מעבר לרף שהיה קיים לפניו (עמוד 2 במסמך).
כמה אנשים מקבלים כיום קצבת נכות כללית בישראל?
לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי המובאים במחקר, אוכלוסיית מקבלי קצבת נכות כללית מונה כ-230,000 איש, ומדובר באוכלוסייה שגדלה בעקביות במשך שנים (עמוד 1 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888