פיז"ה 2018: תלמידים חלשים במגזר היהודי השיגו ציון גבוה מחזקים במגזר הערבי
דוח מבקר המדינה: ב-2018 עקף הציון הממוצע של התלמידים החלשים במגזר היהודי את הציון של התלמידים החזקים במגזר הערבי, ואי השוויון בישראל מהגדולים ב-OECD.
עובדות מהירות
- במבחני פיז"ה 2018 נעו פערי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לנמוך, במגזר היהודי, בין 17% באוריינות מתמטיקה ל-18.5% באוריינות מדעים. במגזר הערבי נעו הפערים בין 14.9% באוריינות מדעים ל-18.4% באוריינות קריאה (עמוד 1302).
- ממצא חריג: הציון הממוצע של תלמידים מהרקע החברתי-כלכלי החלש במגזר היהודי היה גבוה מהציון הממוצע של תלמידים מהרקע החברתי-כלכלי החזק במגזר הערבי, בפער של 2.5% באוריינות מתמטיקה, 5% באוריינות מדעים, ו-10% באוריינות קריאה (עמוד 1302).
- מדד הפיזור של ציוני ישראל במבחני פיז"ה 2018, המבטא את מידת אי השוויון בין התלמידים, היה גבוה ממוצע מדינות ה-OECD ב-80 נקודות (כ-24%) באוריינות קריאה, ב-55 נקודות (כ-18%) באוריינות מדעים, וב-59 נקודות (כ-20%) באוריינות מתמטיקה (עמוד 1303).
- מוסדות החינוך החרדיים לבנים השתתפו במבחני פיז"ה 2018 בשיעור נמוך במיוחד ובלתי מייצג, רק שישה מוסדות בסך הכול, כך שהממוצע הארצי המדווח אינו משקף נאמנה את הישגיהם (עמוד 1302).
כשבודקים פערי הישגים בחינוך, מקובל להשוות בין תלמידים חזקים לחלשים בתוך אותו מגזר אוכלוסייה. דוח מבקר המדינה ממאי 2023 הלך צעד נוסף, ובדק גם מה קורה כשמשווים בין מגזרים, ומצא נתון שקשה להתעלם ממנו.
פערים בתוך כל מגזר
במבחני פיז"ה 2018 נעו פערי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לנמוך, במגזר היהודי, בין 17% באוריינות מתמטיקה ל-18.5% באוריינות מדעים. במגזר הערבי נעו הפערים בין 14.9% באוריינות מדעים ל-18.4% באוריינות קריאה. כלומר, בשני המגזרים הרקע הכלכלי של המשפחה קשור קשר הדוק להישגים הלימודיים.
הנתון שמפתיע: הפער הבין מגזרי גדול מהפער הפנימי
כשמשווים בין המגזרים, מתברר שהציון הממוצע של תלמידים מהרקע החברתי-כלכלי החלש במגזר היהודי היה גבוה מהציון הממוצע של תלמידים מהרקע החברתי-כלכלי החזק במגזר הערבי, בפער של 2.5% באוריינות מתמטיקה, 5% באוריינות מדעים, ו-10% באוריינות קריאה. כלומר, השיוך המגזרי של התלמיד משפיע על הישגיו הלימודיים יותר מהרקע הכלכלי שלו בתוך המגזר.
ישראל במקום הלא מחמיא באי שוויון
מבקר המדינה בדק גם את מדד הפיזור של ציוני ישראל, מדד שמשקף את מידת אי השוויון הכוללת בין התלמידים. המדד היה גבוה ממוצע מדינות ה-OECD ב-80 נקודות (כ-24%) באוריינות קריאה, ב-55 נקודות (כ-18%) באוריינות מדעים, וב-59 נקודות (כ-20%) באוריינות מתמטיקה. יצוין כי מוסדות החינוך החרדיים לבנים השתתפו במחקר בשיעור נמוך במיוחד, רק שישה מוסדות, כך שהנתון הארצי אף אינו משקף את הישגיהם.
מה זה אומר עבורכם
הורים לילדים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ובמיוחד הורים במגזר הערבי, יכולים להיעזר בממצא הזה כדי להבין שהפערים במערכת החינוך אינם רק עניין של רקע כלכלי אישי, אלא גם עניין מערכתי הקשור להקצאת משאבים בין מגזרים. כדאי לברר מול בית הספר ומול הרשות המקומית אילו משאבים נוספים עומדים לרשות התלמידים, ולא להניח שהמצב דומה בכל מקום.
אם יש לכם שאלות על זכויות ילדכם בחינוך, אפשר לפנות לליווי חינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי ואינו ייעוץ משפטי אישי.
שאלות נפוצות
איך יכול להיות שתלמיד חלש במגזר אחד משיג ציון גבוה יותר מתלמיד חזק במגזר אחר?
זה בדיוק מה שמצא דוח מבקר המדינה ממאי 2023 בבדיקת מבחני פיז"ה 2018: הפער בין המגזר היהודי למגזר הערבי כה גדול, שהציון הממוצע של התלמידים מהרקע החברתי-כלכלי החלש במגזר היהודי היה גבוה מהציון הממוצע של התלמידים מהרקע החברתי-כלכלי החזק במגזר הערבי, בכל שלושת תחומי האוריינות שנבדקו (עמוד 1302). המשמעות היא שהפער הבין מגזרי משמעותי יותר מהפער הפנימי בין חזקים לחלשים בתוך כל מגזר.
איך ישראל משתווה למדינות אחרות מבחינת אי שוויון בציונים?
לרעה. לפי הדוח, מדד הפיזור של ציוני ישראל במבחני פיז"ה 2018, מדד שמשקף את מידת אי השוויון בין התלמידים החזקים לחלשים, היה גבוה במידה ניכרת ממוצע מדינות ה-OECD בכל שלושת תחומי האוריינות: קריאה, מדעים ומתמטיקה (עמוד 1303).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888