פרולקטינומה והיפרפרולקטינמיה: הזכויות בעודף הורמון הפרולקטין
פרולקטינומה היא הגידול השפיר הנפוץ ביותר בבלוטת יותרת המוח. אילו זכויות, טיפול תרופתי וממצאי ראייה נלווים.
עובדות מהירות
- פרולקטינומה היא גידול שפיר קטן בבלוטת יותרת המוח שמייצר עודף של הורמון הפרולקטין, והיא הגידול ההורמונלי השכיח ביותר בבלוטה זו
- עודף פרולקטין גורם אצל נשים להפרעות במחזור החודשי, אי פוריות והפרשת חלב מהשד שלא בהיריון, ואצל גברים לירידה בחשק המיני, אין אונות ולעיתים אי פוריות
- הטיפול העיקרי הוא תרופתי, באמצעות תרופות המפחיתות את הפרשת הפרולקטין ולעיתים מקטינות את הגידול עצמו, וניתוח נדרש רק במיעוט המקרים
- כאשר הגידול גדול (מקרואדנומה) הוא עלול ללחוץ על העצב הראייתי הסמוך ולפגוע בשדה הראייה, מצב המחייב מעקב רפואי צמוד
- בהתאם למידת הפגיעה התפקודית, בעיות הפוריות, השפעות הורמונליות ופגיעה אפשרית בראייה, ניתן לבחון זכאות לאחוזי נכות מול המוסד לביטוח לאומי
פרולקטינומה היא גידול שפיר קטן בבלוטת יותרת המוח שמפריש כמות עודפת של הורמון הפרולקטין. זהו הגידול ההורמונלי הנפוץ ביותר בבלוטת יותרת המוח, ולרוב הוא מאובחן בעקבות הפרעות במחזור החודשי, קשיי פוריות, ירידה בחשק המיני או הפרשת חלב מהשד שלא בהיריון. אצל חלק מהמתמודדים, בעיקר גברים שהאבחון אצלם מתעכב, הגידול מתגלה רק כשהוא כבר גדול יותר וגורם ללחץ על מבנים סמוכים במוח.
הטיפול הרפואי
ברוב המקרים הטיפול הוא תרופתי בלבד, באמצעות תרופות ממשפחת האגוניסטים לדופמין, שמפחיתות את רמת הפרולקטין ולעיתים אף מקטינות את גודל הגידול עצמו. הטיפול לרוב מתמשך על פני שנים, ובחלק מהמקרים ניתן להפסיקו בהדרגה תחת מעקב. ניתוח נדרש רק כאשר הטיפול התרופתי אינו יעיל מספיק או כשיש צורך דחוף להפחית את הלחץ על העצב הראייתי.
השפעה על הפוריות והראייה
עודף פרולקטין פוגע בייצור ההורמונים המיניים, ולכן בעיות פוריות הן חלק מרכזי מהתמונה הקלינית, הן אצל נשים והן אצל גברים. כשהגידול גדול יחסית (מקרואדנומה), הוא עלול ללחוץ על העצב הראייתי הסמוך לבלוטת יותרת המוח ולגרום לצמצום שדה הראייה, מצב שמצריך מעקב תקופתי אצל רופא עיניים לצד האנדוקרינולוג.
אחוזי נכות וזכאות
כאשר קיימת פגיעה תפקודית מתמשכת, בין אם בפוריות, בראייה או בתפקוד ההורמונלי הכללי שאינו מאוזן מלא למרות טיפול, ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקביעת אחוזי נכות רפואית. הוועדה בוחנת את מכלול המצב, כולל תיעוד של רופא מטפל, תוצאות בדיקות דם הורמונליות ותוצאות בדיקות שדה ראייה במידת הצורך.
מול מקום העבודה
עייפות, ירידה במרץ והשפעות רגשיות של חוסר איזון הורמונלי עלולות להשפיע על התפקוד בעבודה, בעיקר בתקופה שלפני איזון התרופתי. מומלץ לתעד ביקורים רפואיים ולפנות למעסיק בבקשת התאמות זמניות במידת הצורך, בהתאם לזכויות העובד הרגילות בתקופת בירור וטיפול רפואי.
ניתן לפנות לעמותת "בשבילך" בטלפון 03-382-5888 לליווי בתהליך מול הביטוח הלאומי.
שאלות נפוצות
אני מטופלת בתרופה לפרולקטינומה, האם אני נחשבת נכה?
לא אוטומטית. אם התרופה מאזנת את המצב וללא פגיעה תפקודית משמעותית, לרוב לא ייקבעו אחוזי נכות. אם קיימת פגיעה מתמשכת בפוריות, בראייה או בתפקוד ההורמונלי הכללי, ניתן להגיש תביעה ולבקש בדיקה בוועדה רפואית.
הגידול לחץ על עצב הראייה, מה זה אומר לגבי הזכויות שלי?
פגיעה בשדה הראייה בעקבות לחץ הגידול היא ממצא רפואי משמעותי שיש להביא בפני הוועדה הרפואית, יחד עם חוות דעת של רופא עיניים ונוירוכירורג או אנדוקרינולוג, לצורך קביעת אחוזי נכות מתאימים.
אני מתקשה להיכנס להיריון בגלל המצב, יש לזה זכויות?
בעיות פוריות על רקע הורמונלי הן חלק מהתמונה הרפואית שניתן להביא לוועדה, ולעיתים נדרש טיפול פוריות נלווה. מומלץ לברר מול קופת החולים גם את זכויות מימון טיפולי הפוריות.
כמה זמן צריך להיות מטופל לפני שאפשר להגיש תביעה?
אין דרישה לפרק זמן קבוע, אך הוועדה הרפואית בוחנת יציבות המצב לאורך זמן. מומלץ להגיע עם מעקב הורמונלי ותיעוד רפואי מספר חודשים לפחות, כולל תוצאות בדיקות דם ודימות עדכניות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888