ForYou בשבילך

קצבאות וגמלאותעודכן: 28.07.2026

סערה סימפתטית התקפית (PSH) אחרי פגיעת מוח: הזכויות במצב שגורם לגוף 'להתפוצץ' בלי סיבה נראית לעין

סערה סימפתטית התקפית (PSH) מופיעה אחרי פגיעת מוח קשה וכוללת התקפי דופק, לחץ דם והזעה קיצוניים. מדריך זכויות.

עובדות מהירות

  • סערה סימפתטית התקפית, המכונה גם PSH, היא מצב שמופיע בעיקר בשלב שלאחר פגיעת מוח טראומטית קשה, ולעיתים גם אחרי פגיעות מוח קשות מסיבות אחרות.
  • בהתקף אופייני מופיעה בבת אחת עלייה חדה בקצב הלב, בלחץ הדם ובקצב הנשימה, יחד עם הזעה מרובה, נוקשות שרירים ולעיתים חום גוף גבוה, למשך דקות עד שעות.
  • ההתקפים יכולים להתעורר מגירויים שנראים קטנים לחלוטין, כמו נגיעה, שאיבת הפרשות או אפילו טיפול סיעודי שגרתי, אך לעיתים הם מופיעים גם ללא כל טריגר נראה לעין.
  • המצב נובע מאובדן זמני של השליטה התקינה של המוח על המערכת האוטונומית הסימפתטית, בעקבות הפגיעה המוחית, ולא ממקור לבבי או זיהומי, אף שהוא עלול להיראות דומה למצבים כאלה בהתחלה.
  • PSH נפוץ במיוחד בשלב השיקום המוקדם אחרי פגיעת מוח קשה, ונוטה להצטמצם בהדרגה עם הזמן, אך אצל חלק מהמטופלים הוא עלול להימשך תקופה ארוכה ולהשפיע משמעותית על קצב השיקום.

למשפחות של מי שעבר פגיעת מוח קשה, אחד המראות המפחידים ביותר בשלב האשפוז או השיקום המוקדם הוא לראות את היקר להם מזיע בבת אחת בצורה קיצונית, עם דופק ולחץ דם שמזנקים, בלי סיבה נראית לעין. מצב כזה נקרא סערה סימפתטית התקפית, או PSH, והוא נובע מפגיעה בשליטה שהמוח אמור להפעיל על המערכת העצבית האוטונומית. המדריך הזה מסביר מה קורה בגוף במהלך התקף, ואילו זכויות פתוחות בפני המטופל והמשפחה.

מה קורה בגוף בזמן ההתקף

בהתקף אופייני של PSH מופיעה בבת אחת עלייה חדה בקצב הלב, בלחץ הדם ובקצב הנשימה, יחד עם הזעה מרובה, נוקשות שרירים ולעיתים גם עלייה בחום הגוף. ההתקף יכול להימשך דקות ספורות עד מספר שעות, ולעיתים חוזר על עצמו כמה פעמים ביום. ההתקפים עלולים להתעורר מגירויים שנראים שוליים לחלוטין, כמו נגיעה, שאיבת הפרשות מדרכי הנשימה, טיפול סיעודי שגרתי, ואפילו רעש או תאורה, אך לעיתים הם מופיעים גם ללא כל טריגר מזוהה.

למה זה קורה דווקא אחרי פגיעת מוח

המערכת העצבית האוטונומית מחולקת לשני חלקים שפועלים בדרך כלל באיזון: החלק הסימפתטי, שמפעיל את הגוף במצבי דחק, והחלק הפאראסימפתטי, שמרגיע אותו. פגיעת מוח קשה, בעיקר כזו שפוגעת באזורים מסוימים במוח ובמסלולים שמחברים אותם, עלולה לשבש את האיזון העדין הזה, כך שהמערכת הסימפתטית 'נדלקת' בעוצמה בלי שהמוח מצליח לרסן אותה כראוי. זו הסיבה ש-PSH נחשב לתופעה נוירולוגית ולא בעיה לבבית או זיהומית, אף שהוא יכול להיראות דומה למצבים כאלה בבדיקה ראשונית.

ההשפעה על תהליך השיקום

PSH שכיח במיוחד בשלב השיקום המוקדם שלאחר פגיעת מוח קשה, ונוטה להצטמצם בהדרגה ככל שהמוח מחלים. עם זאת, אצל חלק מהמטופלים ההתקפים ממשיכים לאורך תקופה ארוכה יותר, ועלולים להאט את קצב השיקום, מכיוון שהם מתישים את הגוף ומקשים על השתתפות פעילה בטיפולי הפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. גם המשפחה עלולה לחוות עומס נפשי ניכר מהצפייה בהתקפים החוזרים.

הזכויות מול הביטוח הלאומי

PSH הוא חלק מהתמונה הכוללת של פגיעת המוח, ולכן חשוב שהוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי תקבל תיעוד מלא של קיומו: סיכומי האשפוז והשיקום, מכתבי הנוירולוג או רופא השיקום שמתעדים את ההתקפים ואת השפעתם, ותיאור של האופן שבו הם משפיעים על קצב ההחלמה ועל התפקוד היומיומי, גם אם בהמשך הם יצטמצמו. תיעוד כזה עשוי להיות רלוונטי הן לקביעת דרגת הנכות והן להתאמות הנדרשות בתקופת השיקום. למידע ראשוני על הגשת התיק אפשר לפנות למוקד המידע של פורידע בטלפון 03-382-5888.

שאלות נפוצות

האם סערה סימפתטית התקפית מסוכנת?

כן, ההתקפים דורשים התייחסות רפואית מיידית, מכיוון שהם עלולים להתיש את הגוף, להעלות משמעותית את קצב הלב ולחץ הדם, ולהפריע לתהליך השיקום. הצוות הרפואי המטפל בפגיעת המוח הוא שקובע את הטיפול המתאים בכל מקרה.

האם ה-PSH נעלם עם הזמן?

אצל חלק מהמטופלים ההתקפים מצטמצמים ונעלמים בהדרגה ככל שהמוח מחלים, אך אצל אחרים הם עלולים להימשך תקופה ממושכת ולחזור על עצמם, מה שמצריך התאמות מתמשכות בטיפול ובשיקום.

איך מציגים את המצב בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי?

יש להביא את מלוא התיעוד מתקופת האשפוז והשיקום: סיכומי אשפוז, מכתבי הנוירולוג או רופא השיקום המתעדים את ההתקפים, ותיאור של האופן שבו ה-PSH משפיע על קצב השיקום ועל התפקוד היומיומי, בין אם באופן זמני ובין אם ממושך יותר.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888