סכיזופרניה קשה, עיוורון, פרקינסון או פיגור שכלי: מתי הרופא המנתב חייב להפנות לבדיקת שר"ם
חוזר נכות 1951 מחייב את הרופא המנתב להפנות תובעים עם ליקויים מסוימים לבדיקת שר"ם ללא קשר לתיעוד שהתקבל.
עובדות מהירות
- לפי חוזר נכות 1951, בעקבות הוספת מבחן ה-IADL יש להפנות לבדיקת שירותים מיוחדים, הכוללת ADL, IADL והשגחה, ללא קשר לתיעוד שהתקבל, במקרים של תובעים עם לקות נפשית מסוג סכיזופרניה קשה, עיוורים בעלי ליקוי ראייה של 90% ומעלה, לקות נוירולוגית קשה כגון פרקינסון, MS או ALS, ופיגור שכלי בינוני וקשה (עמוד 14 בחוזר).
- מעבר לרשימה הזו, החוזר מנחה את הרופא המנתב לנתב לבדיקת שירותים מיוחדים גם כל מקרה שבו הוא מתרשם שהתובע יזדקק לסיוע ב-ADL ו/או ב-IADL, כאשר ההתרשמות נתמכת במסמכים המעידים שחומרת המחלה מגבילה את התפקוד (עמוד 14 בחוזר).
- בין הדוגמאות שמפרט החוזר למקרים שבהם יש צורך בייזום תביעה לשירותים מיוחדים בעקבות השינוי במבחן הזכאות: מחלות לב וריאה בדרגת חומרה קשה ביותר, מחלות ממאירות, אי ספיקת כבד מתקדמת, ליקויים נפשיים, וליקויים אורטופדיים ונוירולוגיים (עמוד 14 בחוזר).
- החוזר מדגיש שגם במקרים שבהם הוגשה תביעה לשירותים מיוחדים מכל סיבה אחרת, יש לבדוק במקביל גם את התפקוד במבחן ה-IADL, ולא להסתפק רק בבדיקת ה-ADL הקיימת (עמוד 14 בחוזר).
אחת הבעיות הנפוצות במיצוי זכויות היא שהתובע עצמו לא יודע שמגיע לו לבדוק זכאות לגמלה מסוימת. חוזר נכות 1951 של הביטוח הלאומי מטיל על הרופא המנתב, זה שבודק את התביעה הראשונית לנכות כללית, חובה יזומה להפנות קבוצות מסוימות לבדיקת שירותים מיוחדים, גם בלי שהתובע ביקש זאת.
ארבע קבוצות שחובה להפנות
בעקבות הוספת מבחן ה-IADL, החוזר קובע שיש להפנות לבדיקת שירותים מיוחדים, הכוללת ADL, IADL והשגחה, ללא קשר לתיעוד שהתקבל, במקרים של תובעים עם לקות נפשית מסוג סכיזופרניה קשה, עיוורים בעלי ליקוי ראייה של 90% ומעלה, לקות נוירולוגית קשה כגון פרקינסון, MS או ALS, ופיגור שכלי בינוני וקשה. המשמעות היא שגם אם התיק לא כלל בקשה מפורשת לשירותים מיוחדים, הרופא המנתב אמור ליזום את הבדיקה בעצמו.
מקרים נוספים לפי שיקול דעת
מעבר לרשימה הסגורה הזו, החוזר מנחה את הרופא המנתב לנתב לבדיקת שירותים מיוחדים גם כל מקרה שבו הוא מתרשם שהתובע יזדקק לסיוע ב-ADL ו/או ב-IADL, ובלבד שההתרשמות הזו נתמכת במסמכים המעידים שחומרת המחלה מגבילה את התפקוד. בין הדוגמאות שמפרט החוזר: מחלות לב וריאה בדרגת חומרה קשה ביותר, מחלות ממאירות, אי ספיקת כבד מתקדמת, ליקויים נפשיים, וליקויים אורטופדיים ונוירולוגיים.
בדיקת IADL בכל תביעה לשירותים מיוחדים
החוזר מדגיש שגם כשהתביעה לשירותים מיוחדים מוגשת מכל סיבה אחרת, שלא קשורה לרשימה שלעיל, יש לבדוק במקביל גם את התפקוד במבחן ה-IADL, ולא להסתפק רק בבדיקת ה-ADL הבסיסית שהייתה קיימת קודם.
למה זה חשוב
מי שמתמודד עם אחת מהאבחנות שברשימה, או עם בן משפחה שמתמודד איתן, ולא הופנה מעולם לבדיקת שירותים מיוחדים, כדאי שיברר מול הביטוח הלאומי אם ההפניה בוצעה בהתאם לחובה שקבע החוזר. לבירור זכויות אפשר לפנות לקו הסיוע החינמי של עמותת בשבילך בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מי חייב להיות מופנה לבדיקת שר"ם גם בלי מסמכים מיוחדים?
לפי חוזר נכות 1951, ארבע קבוצות: תובעים עם סכיזופרניה קשה, עיוורים עם ליקוי ראייה מעל 90%, לקויים נוירולוגית קשה כמו פרקינסון, MS או ALS, ופיגור שכלי בינוני וקשה.
מה קורה אם יש לי מחלה שלא ברשימה אבל אני מרגיש תלוי בעזרת הזולת?
החוזר מנחה את הרופא המנתב לנתב גם מקרים שהוא מתרשם בהם שיש צורך בסיוע ב-ADL או ב-IADL, בהסתמך על מסמכים המעידים על חומרת המחלה, ומזכיר כדוגמאות גם מחלות לב וריאה קשות, מחלות ממאירות ואי ספיקת כבד מתקדמת.
אם כבר הגשתי תביעה לשר"ם מסיבה אחרת, האם עדיין בודקים IADL?
כן. החוזר קובע שבכל תביעה לשירותים מיוחדים שהוגשה, ייבדק גם התפקוד במבחן ה-IADL, ולא רק ה-ADL הבסיסי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888