מחקר אחד מצא שתוכנית מרום לא עוזרת, מחקר שני מצא שיפור של עשירון שלם
דוח מבקר המדינה: שתי הערכות של תוכנית מרום לבתי ספר חלשים הגיעו למסקנות הפוכות, ומשרד החינוך מעולם לא בדק למה.
עובדות מהירות
- מחקר הערכה שערכה ראמ"ה על תוכנית מרום בשנת הלימודים התשע"ח מצא שכמעט בכל המדדים לא נמצא קשר מובהק בין ההשתתפות בתוכנית ובין שיפור בהישגי התלמידים ובמדדי האקלים הבית ספרי, וממצאים אלה אינם מצביעים על אפקטיביות של התוכנית (עמוד 1385).
- לעומת זאת, הערכה שערך מכון הנרייטה סאלד לתוכנית מרום בין השנים 2018 עד 2020 מצאה שמרבית בתי הספר שהשתתפו בתוכנית וסיימו אותה שיפרו את הישגיהם במבחני המיצ"ב בכעשירון, וכמחציתם אף יצאו מהגדרת בית ספר "במיקוד", עלייה שנצפתה בכל המקצועות, המגזרים ושלבי החינוך (עמוד 1387).
- השיפור המובהק סטטיסטית במחקר מכון סאלד אושר רק לגבי מבחני המיצ"ב בשפה ובמתמטיקה בכיתה ה', מול קבוצת השוואה; לקבוצת בתי הספר שנבחנו בכיתה ח' לא נמצאה קבוצת השוואה מתאימה כלל (עמוד 1387).
- מבקר המדינה מצא שלא קיים תיעוד לכך שמינהלת תוכנית מרום בחנה את השוני בין שתי ההערכות הסותרות והסיקה ממנו מסקנות להמשך דרכה (עמוד 1387).
תוכנית מרום היא מעטפת ליווי ניהולי, פדגוגי וארגוני לבתי ספר חלשים, שנועדה להשלים את תוספת שעות הטיפוח של התקצוב הדיפרנציאלי. אבל כשמבקר המדינה בדק אם היא בכלל עובדת, הוא מצא תמונה מבלבלת: שני מחקרי הערכה, שנעשו בשלבים שונים של התוכנית, הגיעו למסקנות כמעט הפוכות.
המחקר הראשון: אין עדות לשיפור
מחקר שערכה ראמ"ה בשנת הלימודים התשע"ח, השנה השלישית להפעלת התוכנית, בדק אם בתי ספר שהשתתפו בה שיפרו את הישגיהם ואת מדדי האקלים הבית ספרי יותר מקבוצת השוואה של בתי ספר דומים שלא השתתפו. המסקנה הייתה שכמעט בכל המדדים לא נמצא קשר מובהק בין ההשתתפות בתוכנית ובין שיפור כלשהו, וראמ"ה עצמה ציינה שהממצאים אינם מצביעים על אפקטיביות של התוכנית.
כמה שנים אחר כך: שיפור של עשירון שלם
לעומת זאת, הערכה מאוחרת יותר שערך מכון הנרייטה סאלד, ובדקה בתי ספר שהשתתפו בתוכנית וסיימו אותה בין 2018 ל-2020, מצאה תמונה חיובית בהרבה: מרבית בתי הספר שיפרו את הישגיהם, כמחציתם אף יצאו לגמרי מהגדרת בית ספר "במיקוד", והשיפור במבחני המיצ"ב עמד על כעשירון שלם, בכל המקצועות, המגזרים ושלבי החינוך שנבדקו.
הסתייגות חשובה
חשוב לדעת שגם הממצא החיובי הזה מוגבל: המובהקות הסטטיסטית של השיפור אושרה רק במבחני השפה והמתמטיקה בכיתה ה', מול קבוצת השוואה מתאימה. לקבוצת בתי הספר שנבחנו בכיתה ח' לא נמצאה קבוצת השוואה כלל, כך שהנתון לגביהם פחות מבוסס.
משרד החינוך לא בירר את הסתירה
ואולי המפתיע ביותר: מבקר המדינה מצא שאין שום תיעוד לכך שמינהלת תוכנית מרום בכלל בחנה את הפער העצום בין שני המחקרים, או הסיקה ממנו מסקנות לגבי המשך דרכה. לכן המליץ מבקר המדינה שמשרד החינוך יעריך את התוכנית מחדש, הפעם באמצעות גורם חיצוני אחד ובמתודולוגיה אחידה, כדי לקבל תמונה ברורה ואמינה.
מה זה אומר עבורכם
הורים לילדים בבתי ספר שמשתתפים בתוכנית מרום יכולים לדעת שהשאלה אם היא באמת משפרת הישגים עדיין פתוחה, לפי מבקר המדינה עצמו. אפשר ומומלץ לברר מול בית הספר אילו שינויים ספציפיים חלו בעקבות הליווי, ולא להניח שהשתתפות בתוכנית, כשלעצמה, מבטיחה שיפור.
לליווי חינם בבירור זכויות ילדכם במערכת החינוך, אפשר לפנות בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי ואינו ייעוץ משפטי אישי.
שאלות נפוצות
איך יכול להיות ששני מחקרים על אותה תוכנית הגיעו למסקנות כל כך שונות?
לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2023, מחקר שערכה ראמ"ה בשנת הלימודים התשע"ח לא מצא קשר מובהק בין ההשתתפות בתוכנית מרום לשיפור הישגים (עמוד 1385), ואילו מחקר מאוחר יותר של מכון סאלד, שבדק בתי ספר שסיימו את התוכנית בין 2018 ל-2020, מצא שיפור ממוצע של כעשירון שלם במבחני המיצ"ב (עמוד 1387). המחקרים נערכו בנקודות זמן ובשיטות שונות, ולמרבה ההפתעה, משרד החינוך מעולם לא בדק באופן שיטתי למה הם סותרים זה את זה (עמוד 1387).
אז בסופו של דבר, תוכנית מרום עוזרת לבית הספר של הילד שלי או לא?
קשה לדעת בוודאות, וזו בדיוק הבעיה שמבקר המדינה מצביע עליה. יש סימן חיובי אחד, שיפור של כעשירון במבחני המיצ"ב בקרב בתי ספר שסיימו את התוכנית, אבל הוא אושר באופן מובהק סטטיסטית רק לכיתה ה' בשפה ובמתמטיקה (עמוד 1387). מבקר המדינה המליץ שמשרד החינוך יעריך את התוכנית מחדש באמצעות גורם חיצוני אחד ובמתודולוגיה אחידה, כדי לקבל תשובה ברורה (עמוד 1387).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888