חצי מהמטפלים הסיעודיים בשכר הם בני משפחה של הזכאי, ומבקר המדינה מצא שאין עליהם כמעט פיקוח
כ-119,000 בני משפחה מקבלים שכר כמטפלים סיעודיים, אך הביטוח הלאומי מעולם לא הקים נוהל בקרה על אישור העסקתם, מצא מבקר המדינה.
עובדות מהירות
- נכון לדצמבר 2025, כ-50% מהמטפלים האישיים, כ-119,000 מטפלים, הם בני משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד; כ-29%, כ-69,000, הם תושבי ישראל שאינם בני משפחה; וכ-21%, כ-50,000, הם מטפלים זרים (עמוד 45 בדוח).
- עד 2010 אסר הביטוח הלאומי על העסקת בני משפחה מדרגה ראשונה כמטפלים בשכר; בעקבות עתירה לבג"ץ החליט הביטוח הלאומי ב-2018 לערוך פיילוט שהתיר זאת רק ביישובים עם מערכת דיווח נוכחות אלקטרונית, כדי לאפשר פיקוח הדוק יותר על שעות העבודה (עמוד 45 בדוח).
- בפיילוט מ-2018 מצא הביטוח הלאומי מקרים שבהם עלה ספק לגבי התאמת בן המשפחה המטפל, למשל טיפול על ידי נכד בזכאית הזקוקה לסיוע אישי, וטיפול בזכאי ברמה 6 שניתן רק בשעות הערב כי המטפל עבד במשרה מלאה ביום (עמוד 45 בדוח).
- על אף הליקויים שעלו בפיילוט, הביטוח הלאומי לא גיבש נוהל בקרה על חברות הסיעוד להליך אישור העסקת בני משפחה, ומעולם לא דרש בפועל את הדוחות שחברות הסיעוד היו אמורות להכין ולתעד את שיקוליהן לאישור ההעסקה (עמודים 45-46 בדוח).
- בשנת 2020 הופסקה פריסת מערכת הדיווח האלקטרונית שאפשרה מעקב אחר שעות עבודת המטפלים, והשימוש בה הפך וולונטרי, אך הביטוח הלאומי המשיך והרחיב את האפשרות להעסקת בני משפחה מטפלים לכלל יישובי הארץ בלי לתת מענה לפיקוח על שעות העבודה (עמוד 46 בדוח).
דוח מבקר המדינה מיוני 2026 על מערך הביטוח הסיעודי חושף כי מחצית מהמטפלים האישיים המועסקים בשכר במסגרת גמלת הסיעוד הם בני משפחה של הזכאי, וכי הביטוח הלאומי מעולם לא גיבש נוהל בקרה מסודר על ההעסקה הזו, על אף שהוא עצמו מצא ליקויים משמעותיים כבר בפיילוט שקדם להרחבתה.
מיהם המטפלים בפועל
נכון לסוף שנת 2024, כ-78% מהזכאים לגמלת סיעוד, כ-292,000 מתוך כ-375,000, קיבלו מטפל אישי בבית כחלק מתוכנית הטיפול שנקבעה להם. מטפל אישי כזה מספק שירותים כמו הלבשה, אכילה, רחצה, טיפול בהיגיינה אישית והחלפת מוצרי ספיגה, ומועסק על ידי חברת סיעוד שזכתה במכרז, בהיקף שעות התלוי ברמת הסיעוד של הקשיש.
נתוני הביטוח הלאומי, כפי שעיבד אותם משרד מבקר המדינה, מראים כי נכון לדצמבר 2025 כ-50% מהמטפלים, כ-119,000 איש, הם בני משפחה של הזכאי, בעיקר בן או בת הקשיש או בני זוגם. כ-29% נוספים, כ-69,000, הם תושבי ישראל שאינם בני משפחה, וכ-21%, כ-50,000, הם מטפלים זרים.
מאיסור מוחלט לפיילוט זהיר, ומשם להרחבה בלי פיקוח
עד שנת 2010 אסר הביטוח הלאומי לגמרי על העסקת בני משפחה מדרגה ראשונה, הורה, בן זוג, אח, אחות, בן או בת, כמטפלים בשכר, מחשש שקשיש המטופל על ידי קרובו יימנע מלהתלונן על ליקויים בטיפול. בעקבות עתירה לבג"ץ, החליט הביטוח הלאומי ב-2018 לערוך פיילוט שהתיר את ההעסקה רק ביישובים שבהם הוטמעה מערכת דיווח נוכחות אלקטרונית, במטרה לאפשר פיקוח הדוק על שעות העבודה בפועל.
כבר בפיילוט הזה מצא הביטוח הלאומי מקרים שהעלו ספק לגבי התאמת בן המשפחה לתפקיד: למשל טיפול על ידי נכד בזכאית שהייתה זקוקה לסיוע אישי, טיפול בזכאי ברמת סיעוד 6 שניתן רק בשעות הערב מכיוון שבן המשפחה המטפל עבד במשרה מלאה במקום אחר במהלך היום, מבלי שניתן מענה לצרכי הזכאי בשעות היום, וכן מקרה שבו אושר בן משפחה מטפל שהוא עצמו זכאי לגמלת שירותים מיוחדים.
הבקרה שמעולם לא קמה
למרות הליקויים האלה, שהביטוח הלאומי עצמו זיהה, הוא הודיע לחברות הסיעוד כבר בשנת 2020 על כוונתו לגבש נוהל בקרה על הליך אישור בני המשפחה המטפלים, אך בפועל, כך עולה מהביקורת, נוהל כזה מעולם לא גובש. יתרה מכך, הביטוח הלאומי דרש מחברות הסיעוד לתעד בדוח את כל השיקולים שהיו בפניהן לגבי אישור בן המשפחה, אך בפועל מעולם לא פנה לחברות בדרישה לקבל את הדוחות האלה, כפי שהיה מוסמך לעשות.
גם הפיקוח הטכני נשחק: בשנת 2020 הופסקה פריסת מערכת הדיווח האלקטרונית המקורית, ושימוש בה הפך וולונטרי בלבד עבור חברות הסיעוד. במקביל, ובלי קשר לביטול הפיקוח הזה, הרחיב הביטוח הלאומי את האפשרות להעסקת בני משפחה מטפלים לכלל היישובים בארץ, ולא רק לאלה שבהם היה אמור לפעול הפיקוח ההדוק. משרד מבקר המדינה המליץ לביטוח הלאומי לבצע בקרה ייחודית על בני משפחה מטפלים, להפריד אותם משאר סוגי המטפלים באיסוף הנתונים, ולבחון דרכים לפקח על נוכחותם בפועל בבית הזכאי.
שאלות נפוצות
מדוע הביטוח הלאומי אסר בעבר על העסקת בני משפחה כמטפלים בשכר?
עד 2010 חל איסור על העסקת בני משפחה מדרגה ראשונה, הורה, בן זוג, אח או אחות, בן או בת, כמטפלים בשכר במסגרת גמלת הסיעוד, מהחשש שהעסקה כזו תקשה על הפיקוח על איכות הטיפול: קשיש שמטופל על ידי קרוב משפחה עלול לחשוש להתלונן על ליקויים בטיפול, מה שעלול לפגוע ביכולת של המדינה לוודא שהוא מקבל את השירות המגיע לו. האיסור בוטל בעקבות עתירה לבג"ץ, ומאז 2018 מתאפשרת ההעסקה בכל הארץ (עמוד 45 בדוח).
אילו ליקויים ספציפיים מצא מבקר המדינה בפיקוח על בני משפחה מטפלים?
מבקר המדינה מצא שהביטוח הלאומי מעולם לא גיבש נוהל בקרה על הליך אישור העסקת בני משפחה על ידי חברות הסיעוד, ולא דרש בפועל את הדוחות שחברות הסיעוד היו אמורות להכין לתיעוד שיקוליהן. בנוסף, מערכת הדיווח האלקטרונית שהייתה אמורה לפקח על שעות עבודת המטפלים הופסקה ב-2020 והפכה וולונטרית, ומאז אין כמעט כלי בקרה על נוכחות בני המשפחה המטפלים בבית הזכאי (עמודים 45-46 בדוח).
מה מספרי המטפלים אומרים על היקף התופעה בפועל?
נכון לדצמבר 2025, מתוך כלל המטפלים האישיים בשכר במסגרת גמלת הסיעוד, כ-50% הם בני משפחה של הזכאי, בעיקר בנים ובנות או בני זוגם, כ-29% הם תושבי ישראל שאינם בני משפחה, וכ-21% הם מטפלים זרים. כלומר מדובר בקבוצה גדולה ומרכזית מאוד בתוך מערך הטיפול הסיעודי בבית, לא בתופעה שולית (עמוד 45 בדוח).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888