לרוב מדינות ה-OECD יש תקרת הוצאה על טיפול סיעודי, לישראל אין
לפי דוח OECD, 70 אחוז ממדינות הארגון מגבילות מראש את ההוצאה הציבורית על סיעוד. ישראל, יחד עם עוד שש מדינות בלבד, כלל אינה מגבילה אותה.
עובדות מהירות
- לפי דוח ארגון ה-OECD לשנת 2025, מתוך 23 מדינות שנבדקו, ב-16 מהן, כ-70%, קיימת מגבלת תקציב תקופתית על ההוצאה הציבורית לטיפול סיעודי: תקרת הוצאה קשיחה שאסור לחרוג ממנה, או יעד הוצאה גמיש יותר (עמ' 32).
- רק בשבע מדינות, כ-30%, ובהן ישראל, אין כל מגבלת תקציב תקופתית על ההוצאה הציבורית לסיעוד. שאר המדינות ללא מגבלה הן אוסטריה, גרמניה, אירלנד, לוקסמבורג, נורווגיה ושווייץ (עמ' 32).
- דוח ה-OECD ממליץ לישראל לאמץ תקרת הוצאה כוללת לגמלת הסיעוד, כדי להבטיח את היציבות הפיננסית ארוכת הטווח של המערכת הציבורית. המועצה הלאומית לכלכלה מסרה למבקר כי היא תומכת בקביעת יעד הוצאה מהתוצר לטיפול הסיעודי, בדומה למקובל ברוב מדינות ה-OECD (עמ' 32).
- לפי תחזית משרד מבקר המדינה, ללא שינוי במדיניות ההוצאה הציבורית על סיעוד בישראל צפויה לזנק מכ-21.1 מיליארד ש"ח בשנת 2025 לכ-40 מיליארד ש"ח בשנת 2030, ושיעור הקשישים הסיעודיים מכלל בני 65 ומעלה צפוי לעלות לכ-34% (עמ' 13).
גמלת הסיעוד בישראל היא זכות חוקית: כל מי שעומד בתנאי הזכאות מקבל אותה, ללא תלות בתקציב שנקבע לה מראש. דוח מבקר המדינה מיוני 2026 משווה את המבנה הזה למקובל במדינות אחרות ב-OECD, ומגלה שישראל היא חריגה בנוף הבין לאומי.
מה מצא הדוח
מתוך 23 מדינות OECD שנבדקו בדוח משנת 2025, ב-16 מהן, כ-70%, קיימת מגבלת תקציב תקופתית על ההוצאה הציבורית לסיעוד: אצל חלקן מדובר בתקרת הוצאה קשיחה שאסור לחרוג ממנה, ואצל אחרות ביעד הוצאה גמיש יותר. רק בשבע מדינות, כ-30%, אין מגבלה כזו כלל, וישראל נמנית עמן, לצד אוסטריה, גרמניה, אירלנד, לוקסמבורג, נורווגיה ושווייץ.
למה זה משנה
מבנה ללא תקרת הוצאה אמנם מבטיח שכל זכאי יקבל את הגמלה המגיעה לו על פי חוק, אבל הוא גם חושף את התקציב הציבורי לגידול בלתי צפוי. לפי תחזית משרד מבקר המדינה, ללא שינוי מדיניות צפויה ההוצאה על סיעוד לזנק מכ-21.1 מיליארד ש"ח ב-2025 לכ-40 מיליארד ש"ח ב-2030, ושיעור הקשישים המוגדרים סיעודיים מתוך כלל בני 65 ומעלה צפוי לעלות לכ-34%. דוח ה-OECD ממליץ לישראל לאמץ תקרת הוצאה כוללת, והמועצה הלאומית לכלכלה הביעה תמיכה בכיוון דומה, קביעת יעד הוצאה מהתוצר.
מה זה אומר לכם
נכון לכתיבת הדוח, אין בישראל תקרת תקציב שמגבילה את היקף גמלת הסיעוד, וכל מי שעומד בתנאי הזכאות ממשיך לקבל אותה במלואה. עם זאת, הדיון הציבורי סביב יציבותה הפיננסית ארוכת הטווח של המערכת רלוונטי לכל מי שמקבל את הגמלה כיום או צפוי להזדקק לה בעתיד, ולכן כדאי לעקוב אחר ההחלטות שיתקבלו בנושא בשנים הקרובות.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין תקרת הוצאה לבין יעד הוצאה?
תקרת הוצאה היא מגבלה קשיחה שאסור לחרוג ממנה. יעד הוצאה הוא מגבלה גמישה יותר, יעד תקציבי תקופתי שהמדינה שואפת אליו, מבלי שהיא מחויבת לו באופן מוחלט.
אם בעתיד תיקבע בישראל תקרת הוצאה על סיעוד, האם זה עלול לפגוע בזכאות שלי לגמלה?
הדוח אינו ממליץ על צעד קונקרטי מסוים, אלא על בחינת המנגנון כולו. בפועל, קביעת תקרה עתידית עשויה להשפיע על היקף הזכאות, על רמות הגמלה או על קצב אישור התביעות, בהתאם להחלטות שיתקבלו בעתיד על ידי הממשלה והכנסת.
למה בישראל אין היום מגבלת תקציב כזו?
גמלת הסיעוד בישראל היא זכות חוקית, גמלה סטטוטורית: כל מי שעומד בתנאי הזכאות מקבל אותה בפועל, ללא תלות בתקציב שנקבע מראש. זה שונה ממרבית מדינות ה-OECD, שבהן קיימת מגבלה תקציבית מובנית על ההוצאה הציבורית לסיעוד.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888