מימון Strensiq (אספוטאז אלפא) לטיפול בהיפופוספטזיה: מי זכאי לפי סל הבריאות
Strensiq (אספוטאז אלפא) להיפופוספטזיה נכללת בסל הבריאות מאז 2017 למחלה שהחלה בילדות. מה זה אומר למי שמאובחן בבגרות.
עובדות מהירות
- תרופת האנזים החלופי Strensiq (אספוטאז אלפא) נכללת בסל הבריאות הציבורי בישראל החל מעדכון סל 2017, לפי חוזר מנכ״ל משרד הבריאות מספר 1/2017.
- לשון החוזר הרשמית קובעת שהתרופה ניתנת לטיפול ב-pediatric-onset hypophosphatasia בחולים שמחלתם אובחנה גנטית וקלינית, כלומר מדגישה שהמחלה החלה בילדות, גם אם הטיפול נמשך לתוך הבגרות.
- מתן התרופה מותנה במרשם של רופא מומחה במחלות מטבוליות.
- הקריטריון הרשמי מנוסח סביב מחלה שהחלה בילדות (pediatric onset), ואינו כולל בלשונו התוויה נפרדת ומפורשת עבור מי שמאובחן לראשונה בבגרות, כך שבמקרה כזה מומלץ לברר את הפרשנות מול הרופא המטפל וקופת החולים.
- מי שמתמודד עם השלכות תפקודיות של המחלה, כמו שברים חוזרים, כאבי עצמות כרוניים או אובדן שיניים מוקדם, יכול להיבדק לזכאות לאחוזי נכות בביטוח הלאומי גם ללא קשר לזכאות לתרופה עצמה.
היפופוספטזיה (HPP) היא מחלת עצם מטבולית גנטית נדירה, שנגרמת ממחסור באנזים אלקלית פוספטאז ופוגעת בהתקשות העצם והשיניים. מזה כמעט עשור קיימת בישראל תרופת אנזים חלופי ייעודית, Strensiq (אספוטאז אלפא), אבל המימון שלה בסל הבריאות מוגדר בקריטריון ספציפי שכדאי להכיר, במיוחד למי שההתמודדות עם המחלה החלה או התגלתה בבגרות. מדריך זה משלים את מדריך הזכויות הכללי בהיפופוספטזיה, ומתמקד בשאלת המימון של התרופה.
מה זה Strensiq ולמה היא ניתנת
Strensiq היא תרופת אנזים חלופי: היא מספקת לגוף גרסה פעילה של האנזים אלקלית פוספטאז שחסר במחלה. האנזים הזה נחוץ לתהליך התקשות העצם התקין, וכשהוא חסר, העצם נשארת רכה ושברירית מדי, מה שגורם לרככת בילדים, לשברים חוזרים ולכאבי עצמות בכל הגילאים, ולעיתים גם לאובדן שיניים מוקדם.
מי זכאי למימון בסל הבריאות
לפי חוזר מנכ״ל משרד הבריאות בנושא הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2017, התרופה נכללה בסל הבריאות עם הניסוח הבא: התרופה תינתן לטיפול ב-pediatric-onset hypophosphatasia בחולים שמחלתם אובחנה גנטית וקלינית. במילים אחרות, הקריטיריון הרשמי מתמקד במחלה שהתחילה בילדות, ולא בגיל הנוכחי של המטופל. מי שאובחן כילד וממשיך את הטיפול כמבוגר נכלל בהגדרה הזו.
נקודה חשובה למי שמאובחן בבגרות: הלשון הרשמית של הקריטריון אינה כוללת התוויה נפרדת ומפורשת עבור מי שהתסמינים שלו התגלו והוגדרו לראשונה בבגרות, בלי תיעוד של תחילת מחלה בילדות. במקרה כזה מומלץ לברר ישירות מול הרופא המומחה ומול קופת החולים כיצד נבחנת הבקשה, ואם יש צורך, לבסס את הבקשה על תיעוד רטרוספקטיבי (למשל צילומים ישנים, בעיות שיניים מילדות או תלונות עבר) שיכול להעיד על תחילת המחלה בגיל צעיר.
מי רושם את התרופה
מתן התרופה מותנה במרשם של רופא מומחה במחלות מטבוליות. הפנייה הראשונה היא בדרך כלל דרך רופא הילדים, האנדוקרינולוג או רופא המשפחה, לצורך הפניה למרפאה המתאימה.
ומה אם הבקשה נדחית
אם הבקשה נדחית, כדאי לבקש מהרופא המומחה מכתב מפורט שמצטט את האבחנה הגנטית והקלינית ואת המועד המשוער שבו החלה המחלה, ולהגיש אותו לוועדת החריגים של הקופה. שמירה על כל התיעוד הרפואי לאורך שנים, כולל מסמכים מילדות, יכולה להיות קריטית עבור מי שמנסה להוכיח תחילת מחלה בגיל צעיר.
זכויות נוספות מעבר לתרופה
גם מי שלא זכאי לתרופה, או שממתין לבירור הזכאות, יכול לבדוק זכויות נוספות. מי שסובל משברים חוזרים, כאבי עצמות כרוניים, קשיי הליכה או אובדן שיניים מוקדם על רקע המחלה, עשוי להיות זכאי לבדיקת אחוזי נכות בביטוח הלאומי, ולגמלת ילד נכה אם מדובר בילד עם פגיעה תפקודית משמעותית.
טעויות נפוצות
- להניח שהתרופה שייכת רק לילדים. הקריטריון הרשמי אינו מוגבל לגיל הנוכחי אלא לתחילת המחלה, כך שמבוגר שאובחן בילדות יכול להמשיך לקבל אותה.
- לא לבדוק אם יש תיעוד היסטורי (כמו צילומים ישנים או בעיות שיניים בילדות) שיכול לתמוך בבקשה, במקרה של אבחנה שנעשתה רק בבגרות.
- לוותר על בדיקת זכויות נוספות בביטוח הלאומי רק כי עדיין לא ברור מצב הזכאות לתרופה.
אם אתם מתלבטים לגבי הזכאות שלכם או של ילדכם לטיפול בהיפופוספטזיה, או שנתקלתם בקושי מול קופת החולים או הביטוח הלאומי, אנחנו ב-For You כאן בשבילכם. חייגו 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה זה Strensiq ולמי היא מיועדת?
Strensiq (השם הגנרי אספוטאז אלפא) היא תרופת אנזים חלופי, שמפצה על המחסור באנזים אלקלית פוספטאז שגורם להיפופוספטזיה. חוסר האנזים פוגע בהתקשות העצם והשיניים, וטיפול חלופי בו יכול לשפר את מינרליזציית העצם.
האם Strensiq ממומנת גם למבוגרים?
כן, למי שהמחלה שלו החלה בילדות (pediatric-onset) והמשיך לטיפול בבגרות, בהתאם ללשון החוזר. לגבי מי שמאובחן לראשונה כמבוגר, ללא תיעוד של תחילת המחלה בילדות, הלשון הרשמית פחות חד משמעית, וכדאי לברר את הזכאות הספציפית מול הרופא המומחה במחלות מטבוליות ומול קופת החולים.
מי רושם את התרופה?
לפי החוזר, מתן התרופה ייעשה לפי מרשם של רופא מומחה במחלות מטבוליות. הפנייה הראשונה היא בדרך כלל דרך רופא הילדים או רופא המשפחה, לצורך הפניה למרפאה המתאימה.
מה עושים אם קופת החולים מסרבת לממן?
כדאי לבקש מהרופא המומחה מכתב מפורט שמתעד את האבחנה הגנטית והקלינית ואת מועד תחילת המחלה, ולהגיש אותו לוועדת החריגים של הקופה. אם המחלה אובחנה בבגרות בלבד, שווה לבדוק עם הרופא המטפל אם קיים תיעוד רטרוספקטיבי של תסמינים מילדות שיכול לתמוך בבקשה.
אילו זכויות נוספות שייכות למי שמתמודד עם היפופוספטזיה?
מעבר לתרופה, מי שסובל משברים חוזרים, כאבי עצמות כרוניים, קשיי הליכה או אובדן שיניים מוקדם עשוי להיות זכאי לבדיקת אחוזי נכות בביטוח הלאומי, ולגמלת ילד נכה אם מדובר בילד עם פגיעה תפקודית משמעותית.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888