תלמיד עם מוגבלות שמיעה בבחינות הבגרות: מתי לא נדרש אבחון פרטי
לפי משרד החינוך, תלמיד עם מוגבלות שמיעה מוכרת יכול לבקש התאמות בבגרות על סמך התיעוד הקיים, בלי אבחון פרטי חדש.
עובדות מהירות
- לפי חוזר משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"ה-תשפ"ו, תלמידים עם מוגבלות בשמיעה הרשומים במערכות משרד החינוך תחת קוד מוגבלות 60, ברמת חומרה א'-ב'-ג' ובזכאות לסל אישי, יכולים לגשת לוועדת ההתאמות המחוזית ללא אבחון פרטי נוסף
- עבור תלמידים אלה, הוועדה המחוזית יכולה להסתמך ישירות על תיעוד אפיון המוגבלות שכבר קיים במערכות משרד החינוך, במקום לדרוש אבחון חדש בתשלום
- זה שונה מהמסלול הרגיל של התאמות בגין לקות למידה, שבו נדרש בדרך כלל אבחון דידקטי, פסיכודידקטי או פסיכולוגי עדכני מגורם מוסמך כדי לבסס את הבקשה לוועדה
- לצד זאת, לפי החוזר יש לצרף חוות דעת עדכנית של מומחה בתחום המוגבלות בשמיעה (כמו קלינאי תקשורת) לגבי ההתאמות הספציפיות המומלצות, לצד תיעוד המוגבלות עצמו
הורים רבים לילדים עם לקות למידה מכירים את הצורך באבחון פסיכודידקטי או דידקטי בתשלום כדי לבקש התאמות בבחינות הבגרות, תהליך שיכול לעלות אלפי שקלים ולקחת חודשים. פחות ידוע שעבור תלמידים עם מוגבלות שמיעה מתועדת, משרד החינוך קבע מסלול שונה, שבו לא נדרש אבחון פרטי נוסף כדי לבקש התאמות.
מה קובע החוזר
לפי חוזר משרד החינוך העוסק בבקשות להתאמות בדרכי היבחנות בבחינות בגרות (החוזר בתוקף לשנת הלימודים תשפ"ה-תשפ"ו), תלמידים עם מוגבלות בשמיעה שרשומים במערכות משרד החינוך תחת קוד מוגבלות 60, ברמת חומרה א', ב' או ג', ובזכאות לסל אישי, יכולים לפנות לוועדת ההתאמות המחוזית בלי לצרף אבחון פרטי נוסף שמאמת את קיום המוגבלות. הוועדה המחוזית, לפי הנוהל, מסתמכת במקרים אלה על תיעוד אפיון המוגבלות שכבר קיים במערכות משרד החינוך.
למה זה שונה מהמסלול הרגיל
במסלול הרגיל של בקשת התאמות בגין לקות למידה או הפרעת קשב, נדרש בדרך כלל אבחון עדכני מגורם מוסמך (פסיכולוג, דידקטיקאי או שילוב של השניים), שמאמת את קיום הקושי ואת הצורך בהתאמה. אבחון כזה כרוך בתשלום פרטי אם לא מתבצע במסגרת ציבורית, ולפעמים גם בהמתנה ארוכה לתור. עבור תלמיד עם מוגבלות שמיעה שהמוגבלות שלו כבר מתועדת ומוכרת במערכות משרד החינוך, ההיגיון הוא שאין טעם לדרוש אבחון חוזר שמאשר עובדה שכבר קיימת בתיק של התלמיד.
מה כן נדרש
חשוב להבהיר: הפטור הוא מאבחון שמאמת את המוגבלות עצמה, לא מכל תיעוד. לפי החוזר, עדיין נדרשת חוות דעת עדכנית של גורם מקצועי בתחום השמיעה, לרוב קלינאי תקשורת, שממליץ על ההתאמות הספציפיות המתאימות לתלמיד הזה (למשל תוספת זמן, שימוש במערכת הגברה, או פטור מקטעי שמיעה). כלומר, יש עדיין תהליך שדורש תיעוד מקצועי, אבל הוא ממוקד בהמלצה על ההתאמה ולא בהוכחת קיום המוגבלות מחדש.
מה כדאי לעשות בפועל
הורים לתלמיד עם מוגבלות שמיעה שמתכוננים לבחינות בגרות צריכים לברר מול רכזת השילוב או היועצת החינוכית בבית הספר האם הילד רשום במערכות משרד החינוך תחת קוד המוגבלות הרלוונטי וברמת החומרה המתאימה, ולוודא שהתיעוד הזה עדכני ומלא. במקביל, כדאי לתאם מראש עם קלינאי תקשורת או גורם מקצועי מתאים לקבלת חוות דעת עדכנית על ההתאמות המומלצות, כדי שהבקשה לוועדה המחוזית תהיה שלמה מהפעם הראשונה.
שאלות נפוצות
למה תלמיד עם מוגבלות שמיעה לא צריך אבחון פרטי לצורך התאמות בבגרות?
כי לפי המדיניות שמפרסם משרד החינוך, כשמדובר במוגבלות שמיעה מתועדת שכבר מוכרת במערכות משרד החינוך (קוד מוגבלות 60), הוועדה המחוזית יכולה להסתמך על התיעוד הקיים במקום לדרוש אבחון חדש בתשלום, בשונה מהמסלול של לקויות למידה.
איזה תיעוד כן נדרש במקום אבחון פרטי?
לפי החוזר, יש עדיין צורך בחוות דעת עדכנית של גורם מקצועי בתחום השמיעה, כמו קלינאי תקשורת, שממליץ על ההתאמות הספציפיות המתאימות לתלמיד, גם אם אין צורך באבחון פרטי חדש שמאמת את קיום המוגבלות עצמה.
מה זה "קוד מוגבלות 60" וברמות א'-ב'-ג'?
זהו קוד שמשרד החינוך משתמש בו במערכות הפנימיות שלו לתיעוד סוג וחומרת המוגבלות של תלמיד. הפרטים המדויקים של הקוד וההגדרה מנוהלים על ידי בית הספר וגורמי החינוך המיוחד, ומומלץ לברר מול רכזת השילוב או היועצת בבית הספר אם הילד רשום תחתיו ובאיזו רמת חומרה.
האם זה חל גם על תלמיד חירש שלומד בבית ספר לחינוך מיוחד?
המידע הזה מתייחס לתלמידים עם מוגבלות שמיעה שנבחנים בבגרות, בין אם משולבים בחינוך הרגיל ובין אם לא. לכל תלמיד ספציפי כדאי לוודא מול בית הספר ומול הפיקוח על חינוך תלמידים כבדי שמיעה וחירשים איזה מסלול הערכה חל עליו.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 18.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888