תלמידים עם לקות שמיעה: למה משרד החינוך ומרשם המוגבלות סופרים אחרת
נתוני הלמ"ס: 6,057 תלמידים זוהו עם לקות או מוגבלות שמיעה, אבל רק 13.2% מהם מופיעים בשני מקורות המידע גם יחד.
עובדות מהירות
- בשנת תשפ"ב (2021/22), 6,057 תלמידים מתוך כלל התלמידים עם צרכים מיוחדים אופיינו במשרד החינוך כילדים עם לקות שמיעה כלקות עיקרית ו/או זוהו במרשם אנשים עם מוגבלות כילדים עם מוגבלות שמיעה (עמוד 8).
- רק 798 מהתלמידים הללו (13.2%) זוהו עם מוגבלות/לקות שמיעה בשני מקורות המידע גם יחד; 1,404 (23.2%) אופיינו במשרד החינוך עם לקות שמיעה כלקות עיקרית אך לא הופיעו במרשם אנשים עם מוגבלות כילדים עם מוגבלות שמיעה; ואילו 3,855 (63.6%) הופיעו במרשם עם מוגבלות שמיעה אך אופיינו במשרד החינוך עם לקות עיקרית אחרת (עמוד 8).
- 48.1% מהתלמידים עם לקות/מוגבלות שמיעה בחינוך הקדם-יסודי אופיינו כתלמידים עם לקות שמיעה כלקות עיקרית על ידי משרד החינוך, לעומת 31.5% בלבד בחינוך היסודי ו-36.4% בחינוך העל-יסודי (עמוד 9).
- בקרב תלמידי החינוך הקדם-יסודי שזוהו עם לקות או מוגבלות שמיעה בשני מקורות המידע גם יחד, אחוז הלומדים בכיתות מיוחדות היה הגבוה ביותר (92.0%), לעומת 50.1% מבין אלה שזוהו רק במרשם אנשים עם מוגבלות, ו-44.8% מבין אלה שזוהו רק בקובץ תלמידים עם צרכים מיוחדים (עמוד 9).
- 87.8% מהתלמידים בחינוך היסודי שזוהו בשני מקורות המידע כילדים עם לקות/מוגבלות שמיעה למדו במסגרות מיוחדות, ו-81.5% מהתלמידים המקבילים בחינוך העל-יסודי; במקביל, יותר מ-60% משאר התלמידים עם לקות/מוגבלות שמיעה בחינוך היסודי ובעל-יסודי למדו דווקא בכיתות רגילות וקיבלו שירותי שילוב (עמוד 10).
כשבודקים כמה תלמידים בישראל מתמודדים עם לקות או מוגבלות שמיעה, מתברר שהתשובה תלויה בשאלה את מי שואלים. נתוני הלמ"ס, המשווים בין שני מקורות מידע נפרדים, משרד החינוך ומרשם אנשים עם מוגבלות, חושפים פער מפתיע בין שני המאגרים.
6,057 תלמידים, אבל רק 13.2% בשני המקורות
בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22), 6,057 תלמידים מתוך כלל התלמידים עם צרכים מיוחדים אופיינו כילדים עם לקות או מוגבלות שמיעה, לפי משרד החינוך ו/או לפי מרשם אנשים עם מוגבלות. אבל רק 798 מהם (13.2%) מופיעים בשני המקורות גם יחד. 1,404 תלמידים (23.2%) אופיינו על ידי משרד החינוך כבעלי לקות שמיעה עיקרית, אך לא הופיעו במרשם אנשים עם מוגבלות כילדים עם מוגבלות שמיעה, לעיתים משום שאופיינו שם עם מוגבלות אחרת, לרוב אוטיזם, נכויות פיזיות ו/או מחלות נדירות. הרוב, 3,855 תלמידים (63.6%), דווקא הופיעו במרשם אנשים עם מוגבלות כילדים עם מוגבלות שמיעה, אך משרד החינוך אפיין אותם עם לקות עיקרית אחרת, לרוב לקות למידה, עיכוב שפתי, עיכוב התפתחותי או אוטיזם.
הפער משתנה לפי דרג החינוך
שיעור התלמידים שאופיינו כבעלי לקות שמיעה כלקות עיקרית על ידי משרד החינוך גבוה יותר בחינוך הקדם-יסודי (48.1%) מאשר בחינוך היסודי (31.5%) ובחינוך העל-יסודי (36.4%). כלומר, ככל שהתלמידים מתבגרים, יש נטייה גוברת לאפיין אותם עם לקות עיקרית שאינה לקות שמיעה, גם כשהם עדיין מזוהים במרשם אנשים עם מוגבלות כבעלי מוגבלות שמיעה.
זיהוי כפול קשור ללימוד במסגרת מיוחדת
לסוג הזיהוי יש גם קשר ברור לסוג המסגרת הלימודית. בחינוך הקדם-יסודי, 92.0% מהתלמידים שזוהו בשני מקורות המידע גם יחד למדו בכיתות מיוחדות, לעומת 50.1% בלבד מבין אלה שזוהו רק במרשם אנשים עם מוגבלות, ו-44.8% מבין אלה שזוהו רק בקובץ תלמידים עם צרכים מיוחדים. דפוס דומה נמשך גם בחינוך היסודי (87.8% מהמזוהים בשני המקורות למדו במסגרות מיוחדות) ובחינוך העל-יסודי (81.5%), כאשר ביתר התלמידים, יותר מ-60% למדו דווקא בכיתות רגילות וקיבלו שירותי שילוב.
מה המשמעות להורים
הורים לילד עם לקות שמיעה כדאי שיידעו שהמידע על ילדם עשוי "להיספר" אחרת בכל מערכת: ייתכן שהילד מוכר במרשם אנשים עם מוגבלות כבעל מוגבלות שמיעה, אך במערכת החינוך הוא מאופיין בעיקר עם אבחנה אחרת, או להפך. פער כזה יכול להשפיע על סוג התמיכה שמוצעת בפועל בבית הספר, ולכן חשוב לוודא מול הגורמים הרלוונטיים, יועצת בית הספר, ועדת זכאות ואפיון ומשרד החינוך, שכל האבחנות הרלוונטיות של הילד אכן מתועדות ומשפיעות על תוכנית הלימודים וסוג המסגרת.
שאלות נפוצות
כמה תלמידים בישראל מזוהים עם לקות או מוגבלות שמיעה?
בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22), 6,057 תלמידים מתוך כלל התלמידים עם צרכים מיוחדים אופיינו במשרד החינוך ו/או זוהו במרשם אנשים עם מוגבלות כילדים עם לקות או מוגבלות שמיעה (עמוד 8).
האם משרד החינוך ומרשם אנשים עם מוגבלות מזהים את אותם תלמידים בדיוק?
לא. רק 798 תלמידים (13.2%) מתוך 6,057 זוהו בשני המקורות גם יחד. 1,404 זוהו רק על ידי משרד החינוך כבעלי לקות שמיעה עיקרית, ו-3,855, הרוב, זוהו רק במרשם אנשים עם מוגבלות כילדים עם מוגבלות שמיעה, אך אופיינו במשרד החינוך עם לקות עיקרית אחרת (עמוד 8).
תלמידים שזוהו בשני המקורות לומדים יותר במסגרות מיוחדות?
כן, ובאופן בולט. בחינוך הקדם-יסודי, 92.0% מהתלמידים שזוהו בשני המקורות למדו בכיתות מיוחדות, לעומת 50.1% בלבד מבין אלה שזוהו רק במרשם אנשים עם מוגבלות (עמוד 9).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888