קצבאות וגמלאותעודכן: 28.07.2026

טנטון שנוצר מרעש בעבודה או בצבא: שני מסלולי הכרה נפרדים שכדאי להכיר

טנטון בעקבות חשיפה לרעש בעבודה או בשירות הצבאי נבחן בשני מסלולים שונים: ביטוח לאומי ואגף השיקום. הנה איך זה עובד.

טנטון, כלומר תחושת רעש, צפצוף או המהום מתמשך באוזניים, נחשב אחד התסמינים השכיחים בעקבות חשיפה ממושכת לרעש חזק, בין אם מדובר ברעש תעשייתי במקום עבודה ובין אם ברעש נשק, פיצוצים או תרגילים בשירות הצבאי. חשוב להבין שטנטון הוא ליקוי נפרד מירידה בשמיעה, גם אם השניים מופיעים לעיתים קרובות יחד, ולכן קיימת חשיבות רבה לוודא שכל תביעה או פנייה מציינת במפורש את שניהם.

מסלול ראשון: עובדים אזרחיים מול ביטוח לאומי

עובד שנחשף לרעש מזיק במקום העבודה, מעבר לרמות המותרות בתקנות הבטיחות בעבודה, יכול להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה במחלת מקצוע או בליקוי רפואי כתוצאה מתנאי עבודה, באמצעות טופס 202. חשוב לצרף תיעוד רפואי מרופא אף אוזן גרון, פירוט של החשיפה לרעש במקום העבודה, ואם קיים גם טנטון, לציין זאת במפורש בתביעה ולא להסתפק בתיאור ירידת השמיעה בלבד. ועדה רפואית של ביטוח לאומי היא זו שקובעת בסופו של דבר את הקשר הסיבתי ואת שיעור הנכות, לפי הממצאים הרפואיים בכל מקרה לגופו.

מסלול שני: חיילים ואנשי כוחות ביטחון מול אגף השיקום

מי שסובל מטנטון או מירידה בשמיעה שלטענתו נגרמו או הוחמרו עקב השירות הצבאי או השירות בכוחות הביטחון, אינו פונה לביטוח לאומי אלא לאגף השיקום במשרד הביטחון. גם כאן מדובר במסלול נפרד לגמרי, עם הליך בקשה, בדיקת זכאות וזימון לוועדה רפואית משלו, שאינה קשורה למסלול של נפגעי עבודה אזרחיים. חייל בשירות סדיר, איש מילואים או איש כוחות ביטחון לשעבר יכולים לפנות לאגף כדי לברר את זכאותם ולפתוח בהליך.

למה חשוב להבחין בין המסלולים

הבלבול הנפוץ ביותר הוא בין שני המסלולים, שכן שניהם עוסקים בפגיעה שמיעתית מרעש, אך פונים לגורמים שונים לגמרי ומובילים לזכאויות שונות. מי שהשירות הצבאי הוא מקור הפגיעה צריך לפנות לאגף השיקום, ומי שהפגיעה נגרמה במסגרת עבודה אזרחית צריך לפנות לביטוח לאומי. במקרים מסוימים, כשאדם נחשף לרעש גם בשירות הצבאי וגם בעבודה אזרחית מאוחר יותר, ייתכן שיהיה צורך לברר מול שני הגורמים בנפרד לגבי מקור הפגיעה העיקרי.

מה חשוב לתעד מראש

ככל שהתיעוד הרפואי מפורט ועדכני יותר, כך קל יותר לוועדה הרפואית לבחון את הקשר בין החשיפה לרעש לבין הטנטון. מומלץ לשמור מסמכים על בדיקות שמיעה תקופתיות במקום העבודה, מכתבים מרופא אף אוזן גרון, ותיעוד של תלונות על טנטון שנרשמו לאורך זמן ולא רק בסמוך להגשת התביעה.

מקורות חשיפה שכיחים שכדאי לזכור

במסלול האזרחי, חשיפה לרעש מזיק שכיחה בענפים כמו תעשייה, בנייה, חקלאות ממוכנת, תחבורה ותעופה. במסלול הצבאי, מקורות הרעש הנפוצים כוללים ירי, פיצוצים, תרגילי אש, טייסות וכלי רכב קרביים. בשני המקרים, החשיפה יכולה להיות אירוע חד פעמי חזק במיוחד או חשיפה מצטברת לאורך תקופה ארוכה, וחשוב לתאר בבקשה את שני התרחישים במידה שהם רלוונטיים, ולא רק אירוע בודד.

מה עושים אם התביעה נדחית

אם התביעה למוסד לביטוח לאומי נדחית או שאחוזי הנכות שנקבעו נמוכים מהמצופה, קיימת אפשרות לערער בפני ועדה רפואית לעררים, ובהמשך גם בפני בית הדין האזורי לעבודה. באופן דומה, גם החלטות של אגף השיקום במשרד הביטחון ניתנות לערעור במסגרת ההליכים הפנימיים של האגף. בשני המסלולים, איכות התיעוד הרפואי שהוגש כבר בשלב הראשוני משפיעה מאוד על סיכויי הערעור בהמשך.