ילדים וחינוךעודכן: 18.08.2026

תסמונת אשר סוג 1: עיכוב התפתחותי מוטורי בתינוקות בגלל אובדן תפקוד וסטיבולרי

בסוג 1 של תסמונת אשר חסר תפקוד וסטיבולרי מהלידה, ולכן תינוקות מתעכבים בישיבה ובהליכה. איך מזהים זאת ומה עושים בישראל.

המדריך הכללי שלנו על תסמונת אשר מסביר את הזכויות בשילוב של אובדן שמיעה ואובדן ראייה, ומזכיר שקיימים כמה תתי סוגים של התסמונת. אבל יש היבט אחד שחשוב להכיר לעומק דווקא בחודשי החיים הראשונים, לפני שאובדן הראייה בכלל רלוונטי: בסוג 1 של תסמונת אשר יש, לצד החירשות העמוקה המולדת, גם חוסר תפקוד וסטיבולרי מוחלט מהלידה. המערכת הוסטיבולרית היא זו שאחראית על תחושת שיווי המשקל וההתמצאות במרחב, וכשהיא חסרה לגמרי, זה משפיע ישירות על הקצב שבו תינוק לומד לשבת, לזחול וללכת.

מה קורה בפועל: עיכוב מוטורי, לא עיכוב שכלי

תינוקות עם תסמונת אשר סוג 1 מתעכבים לרוב באבני דרך מוטוריות גסות: ישיבה עצמאית ללא תמיכה מגיעה מאוחר יותר מהמקובל, וכך גם זחילה והליכה עצמאית. הסיבה היא שברוב התינוקות, המערכת הוסטיבולרית עוזרת לייצב את הראש והגו בזמן שהמערכת השרירית עדיין לומדת לתפקד נגד כוח הכבידה. כשהמערכת הזו נעדרת לגמרי, כמו בסוג 1, התינוק צריך לגייס בעיקר ראייה ותחושה עמוקה כדי להשיג את אותה יציבות, ותהליך זה לוקח יותר זמן. חשוב להדגיש: מדובר בעיכוב מוטורי ותפקודי בלבד. ההתפתחות השכלית והקוגניטיבית בתסמונת אשר סוג 1 תקינה, וההתייחסות הרפואית לעיכוב היא פיזית בלבד, לא קוגניטיבית.

למה זה חשוב לאבחון המוקדם

בדיקת סינון שמיעה ליילודים מזהה את החירשות המולדת כבר בימים הראשונים לחיים, אבל ניוון הרשתית (רטיניטיס פיגמנטוזה) שמאפיין את התסמונת מתגלה בדרך כלל רק בילדות, בבדיקות עיניים מיוחדות. המשמעות היא שבחודשים הראשונים, ההורים והצוות הרפואי לא יכולים עדיין להתבסס על ממצא בעיניים כדי לחשוד בתסמונת אשר סוג 1 באופן ספציפי, בשונה מגורמים אחרים לחירשות מולדת. שילוב של חירשות עמוקה מולדת יחד עם עיכוב בולט בישיבה ובהליכה הוא בדיוק הצירוף שמעורר חשד קליני לסוג 1, ומצדיק הפניה מוקדמת הן לבירור וסטיבולרי והן לבדיקה גנטית ממוקדת.

איך פועל מסלול המעקב וההפניה בישראל

הצעד הראשון הוא לשוחח עם רופא הילדים או רופא המשפחה בקופת החולים ולתאר במפורש את החשש מעיכוב בישיבה, בזחילה או בהליכה, יחד עם האבחנה של חירשות מולדת. במידת הצורך תינתן הפניה לפיזיותרפיה במסגרת קופת החולים, ולאבחון מקיף יותר במכון להתפתחות הילד, שמטפל בילדים בחשד לעיכוב התפתחותי מגיל לידה. ההפניה למכון אינה נעשית ישירות על ידי ההורים אלא דרך הרופא המטפל. מעקב תקופתי חוזר מאפשר לבחון את הקצב שבו הילד מתקדם ולעדכן את תוכנית הטיפול הפיזיותרפי בהתאם.

זכויות: קצבת ילד נכה במקביל למסלול השמיעה

ליקוי שמיעה מולד עמוק מוכר כליקוי נפרד ברשימת הליקויים המזכים בקצבת ילד נכה של הביטוח הלאומי. אצל תינוק עד גיל 3 שיש לו, בנוסף לחירשות, גם עיכוב מוטורי משמעותי, ניתן לבדוק זכאות משלימה גם במסלול עיכוב ההתפתחות עד גיל 3, שנבחן בנפרד מהמסלול השמיעתי. כדאי לצרף לתיק את חוות הדעת של הפיזיותרפיסטית או של מכון התפתחות הילד, לצד האבחנה הגנטית או השמיעתית, כדי שהוועדה תקבל תמונה מלאה של שני הליקויים במקביל.

מה קורה עם הזמן

ברוב המקרים הפער המוטורי מצטמצם עם השנים, ככל שהילד לומד להסתמך יותר על ראייה ועל תחושה עמוקה כדי לפצות על היעדר שיווי המשקל הוסטיבולרי. עם זאת, מומלץ מעקב פיזיותרפי מתמשך, ותשומת לב מיוחדת לבטיחות בפעילויות שבהן אין קלט חזותי ברור לכיוון מעלה ומטה, כמו שחייה בבריכה עמוקה או צלילה, מצבים שבהם קשה במיוחד להתמצא בלי תפקוד וסטיבולרי כלשהו.

לליווי בהגשת התביעה ובהכנה לוועדות הרפואיות, ניתן לפנות אלינו בטלפון 03-382-5888.

שאלות נפוצות

למה בתסמונת אשר סוג 1 יש עיכוב בישיבה ובהליכה ולא רק בעיה בשמיעה?

כי בסוג 1 חסר תפקוד וסטיבולרי לגמרי כבר מהלידה, ולא רק חירשות. תינוק זקוק למערכת הוסטיבולרית כדי לשמור על יציבות בישיבה ובעמידה, ולכן ההיעדר המוחלט שלה בסוג 1 מעכב את אבני הדרך המוטוריות הגסות, גם כשההתפתחות השכלית תקינה לגמרי.

איך זה שונה מסוג 2 וסוג 3 של תסמונת אשר?

בסוג 2 תפקוד שיווי המשקל תקין מהלידה, ולכן אין עיכוב מוטורי, ואובדן הראייה מתחיל מאוחר יותר, בדרך כלל בגיל ההתבגרות. בסוג 3 השמיעה תקינה יחסית בלידה ומתדרדרת בהדרגה, ומעורבות שיווי המשקל משתנה ממקרה למקרה. סוג 1 הוא לכן הסוג היחיד שבו הורים עשויים לשים לב לעיכוב מוטורי כבר בחודשי החיים הראשונים.

איך פונים לבדיקה בישראל אם יש חשד לעיכוב מוטורי אצל תינוק עם חירשות מולדת?

הצעד הראשון הוא לשוחח עם רופא הילדים או רופא המשפחה בקופת החולים ולתאר במפורש את החשש מעיכוב בישיבה, בזחילה או בהליכה. במידת הצורך תינתן הפניה לפיזיותרפיה ולאבחון מקיף יותר במכון להתפתחות הילד, שמטפל בילדים מגיל לידה בחשד לעיכוב התפתחותי.

עיכוב מוטורי כזה משפיע על הזכאות לקצבת ילד נכה?

ליקוי שמיעה מולד עמוק מוכר כשלעצמו ברשימת הליקויים המזכים בקצבת ילד נכה. אצל תינוק עד גיל 3 שיש לו גם עיכוב מוטורי, ניתן לבדוק זכאות נוספת או משלימה במסלול עיכוב ההתפתחות עד גיל 3, בנפרד מהמסלול השמיעתי, ולצרף לתיק גם את חוות הדעת של הפיזיותרפיסטית או מכון התפתחות הילד.

האם העיכוב המוטורי נשאר קבוע?

לרוב לא. עם הזמן ילדים רבים לומדים להסתמך על ראייה ועל תחושה עמוקה כדי לפצות חלקית על היעדר שיווי המשקל הוסטיבולרי, והפער המוטורי מצטמצם. עם זאת, מומלץ מעקב פיזיותרפי מתמשך, ותשומת לב מיוחדת לבטיחות בפעילויות שבהן אין קלט חזותי ברור לכיוון, כמו שחייה או צלילה.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי או רפואי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 18.08.2026.