75% ממחוזות משרד החינוך לא פיקחו על אישורי הארכת זמן בבגרות שבתי הספר קבעו לבד, מצא מבקר המדינה
דוח מבקר מדינה חדש ממאי 2026 מראה שבית הספר לבדו מחליט מי מקבל הארכת זמן בבחינות הבגרות, בלי אבחון ובלי שום פיקוח מחוזי, ושהתאמה הזו משפיעה בפועל על הציון.
עובדות מהירות
- בשנה"ל תשפ"ה (2024 עד 2025) ניגשו כ-131,000 תלמידים לבחינת בגרות אחת לפחות, ומתוכם כ-68,500 תלמידים, כ-99% מכלל מי שהוכר כזכאי להתאמה ברמה 1, קיבלו הארכת זמן של 25% בבחינה, ההתאמה השכיחה ביותר בדרכי ההיבחנות (עמוד 3 בדוח).
- מאז שנה"ל תשע"ה (2014 עד 2015) אין צורך להציג אבחון מקצועי כדי לקבל הארכת זמן: החלטה מתקבלת על ידי ועדה בית ספרית, בהשתתפות מנהל בית הספר או נציגו ולפחות שניים מבין מחנך הכיתה, יועץ השכבה ורכז לקויות הלמידה, על בסיס חוות דעת מורים ודוגמאות מבחנים בלבד (עמוד 5 בדוח).
- כ-92% מהזכאים להארכת זמן בשנה"ל תשפ"ה (כ-63,000 מתוך כ-68,500) קיבלו את הזכאות ישירות מהוועדה הבית ספרית של בית הספר שבו למדו, כך שלמעשה כל שלבי התהליך, מאיתור הקושי ועד רישום ההחלטה במערכת הבגרויות, מתקיימים כולם בתוך כותלי בית הספר עצמו (עמוד 5 בדוח).
- שיעור הזכאים להארכת זמן שונה מאוד בין מגזרי החינוך באותה שנה: 51% בחינוך הממלכתי (כ-34,000 מתוך כ-67,000 נבחנים) ו-51% בממלכתי דתי (כ-10,000 מתוך כ-19,500), לעומת 38% בלבד בחינוך החרדי (כ-5,000 מתוך כ-13,000) ו-45% בלבד בערבי (כ-13,000 מתוך כ-29,000) (עמוד 10 בדוח).
- משרד מבקר המדינה בדק 11 תיכונים בשלושה מחוזות ומצא ששום תיכון לא היה נתון לפיקוח או בקרה מחוזית על תהליך אישור הארכת הזמן, ופנייה לכלל שמונת מחוזות החינוך העלתה ששישה מהם, 75%, לא קיימו שום בקרה על ההחלטות שבסמכות בתי הספר; בשלושה מתוך 11 התיכונים שנבדקו, 27%, גם הרכב הוועדה הבית ספרית עצמה חרג מדרישות הנוהל (עמודים 19 ו-22 בדוח).
- ניתוח שערך משרד מבקר המדינה מצא שלזכאות להארכת זמן השפעה חיובית מובהקת של כ-2.5 נקודות על ציון בחינת הבגרות, השפעה שלדברי הדוח "עשויה להשפיע השפעה של ממש על סיכויי קבלתו של תלמיד למוסד להשכלה גבוהה", וכי אותה בעיית פיקוח מחוזי כבר הועלתה בדוח מבקר המדינה משנת 2013 ולא תוקנה עד תום הביקורת הנוכחית באוקטובר 2025 (עמודים 18, 22 ו-25 בדוח).
הארכת זמן בבחינת בגרות היא ההתאמה הנפוצה ביותר שמקבלים תלמידים עם לקות למידה, הפרעת קשב, מגבלה רפואית או קושי רגשי. דוח מיוחד של מבקר המדינה שפורסם במאי 2026, ובדק נתונים עד אוקטובר 2025, בחן לראשונה לעומק איך בתי הספר עצמם מחליטים מי מקבל את ההתאמה הזו, ומה בדיוק קורה כשאף גורם חיצוני לא בודק את ההחלטה.
מי מחליט, ומה צריך כדי לקבל הארכת זמן
בשנה"ל תשפ"ה (2024 עד 2025) ניגשו כ-131,000 תלמידים לבחינת בגרות אחת לפחות, ומתוכם כ-68,500, כ-99% מכלל מי שהוכר כזכאי, קיבלו הארכת זמן של 25% על הבחינה. מאז שנה"ל תשע"ה (2014 עד 2015) אין צורך להציג אבחון מקצועי כדי לקבל את ההתאמה הזו: ועדה בית ספרית, בהשתתפות מנהל בית הספר או נציגו ולפחות שניים מבין מחנך הכיתה, יועץ השכבה ורכז לקויות הלמידה, מחליטה על בסיס חוות דעת מורים ובדיקת נחיצות בפועל. כ-92% מכלל הזכאים להארכת זמן קיבלו אותה ישירות מהוועדה הבית ספרית של בית הספר שבו למדו. כלומר כל התהליך, מאיתור הקושי ועד הרישום הסופי במערכת הבגרויות, מתקיים כולו בתוך בית הספר.
פערים גדולים בין מגזרים, מחוזות ובתי ספר
הדוח מצא ששיעור הזכאים להארכת זמן שונה מאוד בין מגזרי החינוך: 51% בחינוך הממלכתי ו-51% בממלכתי דתי, לעומת 38% בלבד בחינוך החרדי ו-45% בלבד בערבי. בתוך כל מגזר נמצא גם פער גדול בין בתי ספר בודדים: יש בתי ספר שמאשרים הארכת זמן ליותר מ-90% מתלמידיהם, ואחרים שמאשרים לשיעור נמוך בהרבה, בלי שהנוהל של משרד החינוך קובע כל מכסה. במקרה אחד שבדק הצוות המבקר, חשב צוות בית הספר בטעות שיש מכסה מרבית של תלמידים שאפשר לאשר להם הארכת זמן, אף שהנוהל אינו קובע כזו.
אף מחוז לא פיקח, והבעיה כבר דווחה ב-2013
משרד מבקר המדינה בדק 11 תיכונים בשלושה מחוזות, וממלכתי, ממלכתי דתי וערבי בין היתר, ומצא ששום תיכון לא היה נתון לפיקוח או בקרה מחוזית על תהליך אישור הארכת הזמן. פנייה לכלל שמונת מחוזות החינוך העלתה ששישה מהם, 75%, לא קיימו שום בקרה על ההחלטות שבסמכות בתי הספר, ואף אחד משמונת המחוזות לא אסף נתונים שיטתיים על ההתאמות שבתי הספר מוסמכים לאשר בעצמם. בשלושה מתוך 11 התיכונים שנבדקו, 27%, גם הרכב הוועדה הבית ספרית עצמה חרג מדרישות הנוהל. הדוח מציין שבעיית הפיקוח המחוזי כבר הועלתה בדוח מבקר המדינה משנת 2013, ולמרות זאת לא תוקנה עד תום הביקורת הנוכחית.
למה זה משנה לציון עצמו
ניתוח סטטיסטי שערך משרד מבקר המדינה מצא שלזכאות להארכת זמן השפעה חיובית מובהקת של כ-2.5 נקודות על ציון הבחינה בממוצע. הדוח מדגיש שגם שיפור של כמה נקודות בודדות בציון הבגרות עשוי להשפיע השפעה של ממש על סיכויי קבלתו של תלמיד למוסד להשכלה גבוהה.
מה כדאי לדעת ולעשות
אם לילדכם יש לקות למידה, הפרעת קשב, מגבלה רפואית מתמשכת או קושי רגשי משמעותי שמשפיע על ההיבחנות, כדאי לפנות מוקדם לבית הספר ולבקש דיון בוועדה הבית ספרית, בליווי דוגמאות קונקרטיות לקושי מתוך מבחנים ומערכי שיעור, בלי להמתין לסמוך לבגרות עצמה. אם הוועדה הבית ספרית מסרבת, או אם נדרשת התאמה מורכבת יותר כמו הקראה או הקלדה, אפשר להגיש ערר, דרך בית הספר, לוועדת ההתאמות המחוזית, ובמידת הצורך גם ערעור נוסף לוועדת ערעורים עליונה במשרד החינוך. כדאי גם לדעת שלפי ממצאי הדוח הפרקטיקה משתנה מאוד בין בתי ספר, כך שסירוב בבית ספר אחד לא בהכרח אומר שאין זכאות, ושווה לעמוד על הזכות לערר ולבדוק את הכללים הרשמיים מול נוהל אגף לקויות הלמידה של משרד החינוך.
שאלות נפוצות
איך בפועל מקבלים הארכת זמן בבחינת בגרות, והאם צריך אבחון פסיכולוגי או דידקטי?
לא. מאז שנה"ל תשע"ה (2014 עד 2015) משרד החינוך הסיר את דרישת האבחון להארכת זמן. הוועדה הבית ספרית מחליטה על בסיס חוות דעת מורי התלמיד, דוגמאות ממבחנים שביצע ובדיקת הנחיצות בפועל, ולא על בסיס מסמך רפואי או פסיכולוגי. אבחון עדיין נדרש להתאמות מורכבות יותר, רמה 2 ורמה 3, כמו הקראת השאלות או הקלדה במחשב.
מי בפועל מחליט אם הילד יקבל הארכת זמן, ובאיזו שלב מעורב המחוז או המשרד?
ההחלטה על הארכת זמן, רמה 1, היא בסמכות בלעדית של ועדה בית ספרית בבית הספר שבו הילד לומד. דוח מבקר המדינה ממאי 2026 מצא שבפועל אף אחד מהמחוזות לא מפקח על האופן שבו בתי הספר מקבלים את ההחלטה הזו, כך שכל שלבי התהליך, מהאיתור ועד הרישום הסופי במערכת הבגרויות, קורים בתוך בית הספר בלבד, בלי גורם חיצוני שבודק.
מה עושים אם בית הספר מסרב לתת הארכת זמן, או אם נדרשת התאמה מורכבת יותר?
יש זכות ערר על החלטת הוועדה הבית ספרית. הערר מוגש, דרך בית הספר, לוועדת ההתאמות המחוזית באותו מחוז של משרד החינוך, שגם מוסמכת לאשר התאמות רמה 2 ורמה 3. על החלטת הוועדה המחוזית עצמה אפשר להגיש ערעור נוסף לוועדת ערעורים עליונה במשרד החינוך.
האם יש הבדל בין בתי ספר באישור הארכת זמן, או שמדובר בכלל אחיד לכולם?
יש הבדל ניכר. דוח מבקר המדינה מצא פערים לפי מגזר, 51% זכאות בחינוך הממלכתי לעומת 38% בלבד בחינוך החרדי, לפי מחוז, ולפי בית ספר בודד: יש בתי ספר שמאשרים הארכת זמן ליותר מ-90% מתלמידיהם, ואחרים שמאשרים לשיעור נמוך בהרבה, בלי שהנוהל קובע מכסה כלשהי. במקרה אחד שבדק המבקר סבר צוות בית הספר בטעות שקיימת מכסה מרבית, אף שהנוהל אינו קובע כזו.
האם הארכת הזמן באמת משפיעה על הציון בבגרות?
כן. ניתוח סטטיסטי שערך משרד מבקר המדינה מצא שלזכאות להארכת זמן השפעה חיובית מובהקת של כ-2.5 נקודות על ציון הבחינה בממוצע. הדוח מציין שגם שיפור של כמה נקודות בודדות בציון הבגרות עשוי להשפיע על סיכויי הקבלה למוסד להשכלה גבוהה, ולכן כדאי להתייחס לבקשת ההתאמה ברצינות ולא לוותר עליה אם הילד זקוק לה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888