אפוטרופסות וחיית מחמד: האם אפוטרופוס יכול להחליט לוותר על הכלב או החתול של האדם
תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית מחייב אפוטרופוס לשמוע את רצון האדם ולשתפו בהחלטות, גם כשמדובר בהמשך החזקת חיית מחמד.
עובדות מהירות
- תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשע"ו-2016, קבע שמינוי אפוטרופוס הוא אמצעי אחרון, ושעל בית המשפט לבחון קודם חלופות פוגעניות פחות, כגון ייפוי כוח מתמשך או מינוי תומך בקבלת החלטות.
- החוק מטיל על אפוטרופוס שמונה לאדם חובה לשמוע את דעתו, למסור לו מידע על ענייניו ולשתפו בקבלת ההחלטות הנוגעות לו ככל הניתן, במקום להחליט במקומו באופן גורף וללא התייעצות.
- החוק אינו מתייחס במפורש לחיית מחמד כנושא נפרד, ולכן אין הוראה ספציפית הקובעת מה קורה לכלב או לחתול של אדם שמונה לו אפוטרופוס, אלא שעקרון שמיעת הרצון וכיבוד ההעדפות חל, מבחינה עקרונית, גם על החלטה מסוג זה.
- הגוף המפקח על אפוטרופוסים ברחבי הארץ הוא יחידת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, וניתן לפנות אליה כשמתעורר חשש שאפוטרופוס אינו פועל בהתאם לחובותיו כלפי מי שמונה לו.
משפחות רבות שמתמודדות עם מינוי אפוטרופוס לקרוב שלהן נתקלות בשאלה רגישה: מה קורה לכלב או לחתול שהאדם גידל שנים, אם מונה לו אפוטרופוס בשל ירידה בכשרות המשפטית שלו. השאלה נראית קטנה לעומת נושאים כמו ניהול רכוש או קבלת החלטות רפואיות, אבל עבור האדם עצמו, ולעיתים גם עבור בני משפחתו, מדובר בעניין רגשי משמעותי.
העיקרון המרכזי: שמיעת רצון האדם
תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשע"ו-2016, שינה מהותית את התפיסה המשפטית של מוסד האפוטרופסות בישראל. השינוי המרכזי הוא שמינוי אפוטרופוס נחשב כיום אמצעי אחרון, ולא ברירת מחדל, ושעל בית המשפט לבחון קודם כל חלופות פוגעניות פחות, כמו ייפוי כוח מתמשך שהאדם ערך בעצמו כשהיה כשיר לכך, או מינוי תומך בקבלת החלטות שמסייע לאדם לקבל החלטות בעצמו במקום להחליט במקומו. גם כאשר בכל זאת ממונה אפוטרופוס, החוק מטיל עליו חובה לשמוע את דעת האדם, למסור לו מידע על ענייניו ולשתפו בקבלת ההחלטות הנוגעות לו, ככל הניתן.
מה זה אומר לגבי חיית מחמד
חשוב להיות מדויקים: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אינו מזכיר חיות מחמד כנושא נפרד, ואין בו סעיף שעוסק ספציפית בשאלה מה קורה לכלב או לחתול של אדם שמונה לו אפוטרופוס. אין גם רשימה סגורה של "החלטות אישיות" שהאפוטרופוס חייב להתייעץ עליהן דווקא. עם זאת, העיקרון הכללי שהחוק קובע, לפיו יש לשמוע את דעת האדם ולשתף אותו ככל הניתן בהחלטות הנוגעות לו, הוא עיקרון רחב שחל, מבחינה עקרונית, על כל החלטה משמעותית בחייו, לרבות החלטה על המשך החזקת חיית מחמד שהוא קשור אליה רגשית. במילים אחרות: אין הוראה ספציפית שאומרת "מותר" או "אסור" לאפוטרופוס להחליט בנושא זה, אבל יש חובה כללית וברורה לשתף את האדם ולשמוע את עמדתו לפני שמקבלים החלטה כזו במקומו.
למה זה חשוב במיוחד במקרה הזה
חיית מחמד שאדם גידל לאורך שנים היא לעיתים קרובות חלק מהיציבות הרגשית והשגרה היומיומית שלו, ולא רק "רכוש" במובן הרגיל. דווקא בגלל זה, החלטה למסור את בעל החיים לאימוץ, למשל בשל מעבר למסגרת דיור מסוימת, היא בדיוק סוג ההחלטה שראוי לשתף בה את האדם באופן משמעותי, ולא רק ליידע אותו לאחר מעשה. אפוטרופוס שפועל כראוי צפוי להסביר לאדם את הסיבות למהלך, לבדוק אם קיימת חלופה שמאפשרת המשך ההחזקה בבעל החיים (למשל במסגרת המגורים החדשה), ולתעד את ההתייחסות של האדם לנושא.
מה עושים אם יש חשש שהאפוטרופוס לא מתחשב ברצון האדם
הגוף האחראי על הפיקוח על אפוטרופוסים ברחבי הארץ הוא יחידת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. בן משפחה, איש מקצוע או האדם עצמו, במידה שהוא מסוגל לכך, יכולים לפנות ליחידה כדי להעלות חשש שהאפוטרופוס אינו פועל בהתאם לחובותיו, כולל חובת השיתוף ושמיעת הרצון שנקבעה בתיקון 18. היחידה בוחנת פניות מסוג זה ורשאית לפעול בהתאם לסמכויותיה, לרבות בירור מול האפוטרופוס ובמקרים המתאימים פנייה לבית המשפט.
מה כדאי לדעת ולעשות מראש
- לזכור שהחוק מטיל על אפוטרופוס חובה לשתף את האדם בהחלטות הנוגעות לו ולשמוע את דעתו ככל הניתן, גם אם אין הוראה ספציפית לגבי חיות מחמד.
- מי שעדיין כשיר לכך יכול לשקול לערוך מראש הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס, ולתעד בהן במפורש את רצונו לגבי המשך הטיפול בחיית המחמד שלו, בהתייעצות עם עורך דין המוסמך לכך.
- אם מתעורר חשש שההחלטה על חיית מחמד התקבלה בלי לשתף את האדם, אפשר לפנות ליחידת האפוטרופוס הכללי ולהעלות את הנושא.
- לזכור שמדובר בעיקרון כללי ולא בזכות מפורשת וקונקרטית, ולכן שיתוף מוקדם ותיעוד ברור הם הדרך הטובה ביותר להימנע ממחלוקת בהמשך.
שאלות נפוצות
האם יש בחוק סעיף ספציפי שמגן על זכותו של אדם תחת אפוטרופסות להמשיך ולהחזיק בכלב או בחתול שלו?
לא. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אינו מתייחס לחיות מחמד כנושא נפרד. מה שכן קיים הוא העיקרון הכללי, שנקבע בתיקון מס' 18, לפיו על האפוטרופוס לשמוע את דעת האדם, לשתף אותו בהחלטות ולכבד את רצונו ככל הניתן, ועיקרון זה חל, לפי טיבו, גם על החלטות הנוגעות לחיית מחמד.
האם אפוטרופוס יכול להחליט על דעת עצמו למסור את הכלב לאימוץ בלי לשתף את האדם?
החוק מחייב את האפוטרופוס לשתף את האדם שמונה לו בקבלת ההחלטות הנוגעות לו ולשמוע את דעתו ככל הניתן. החלטה משמעותית כמו הפרדה מחיית מחמד שהאדם קשור אליה מזה שנים היא בדיוק סוג ההחלטה שראוי לשתף בה את האדם ולתעד את התייחסותו, ולא לקבל באופן חד צדדי וללא הסבר.
מה עושים אם נראה שהאפוטרופוס לא מתחשב ברצון האדם בנושא כזה?
ניתן לפנות ליחידת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, המפקחת על אפוטרופוסים ברחבי הארץ, ולהעלות את החשש. היחידה בוחנת פניות הנוגעות להתנהלות אפוטרופוסים ורשאית לפעול בהתאם לסמכויותיה.
האם אפשר לקבוע מראש, לפני מינוי אפוטרופוס, מה יקרה לחיית המחמד שלי אם בעתיד ימונה לי אפוטרופוס?
תיקון 18 מאפשר לאדם לערוך מראש הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס, שבהן ניתן להביע רצון ביחס לעניינים אישיים שונים. זהו כלי משפטי קיים שמאפשר לתעד מראש העדפות אישיות, ומומלץ להיוועץ בעורך דין המוסמך לכך לגבי האופן הנכון לנסח זאת.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888