רק 4% מילדי שדרות המפונים קיבלו טיפול נפשי: הפער שמצא מבקר המדינה ואיך דורשים מענה
מבקר המדינה מצא שרק כ-440 מתוך כ-10,500 ילדי שדרות שפונו קיבלו טיפול נפשי, למרות ש-39% מהוריהם דיווחו על חרדה ברמה גבוהה. מדריך זכויות להורים.
עובדות מהירות
- לפי מיפוי שערך משרד החינוך בקרב הורי ילדי שדרות שפונו, 39% מהם העריכו שילדיהם נמצאים בחרדה ובמתח ברמות גבוהות במיוחד, הדורשות מענה טיפולי מיידי.
- מבקר המדינה מצא כי עד סוף מרץ 2024 קיבלו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול נפשי לכ-440 בלבד מתוך כ-10,500 ילדי שדרות שפונו, כלומר כ-4% בלבד מהם.
- בקרב כלל המפונים מיישובי הדרום והצפון, רק כ-11% (כ-23,000 מתוך כ-210,000 בוגרים וילדים) קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים או ממרכזי החוסן בחצי השנה שאחרי שבעה באוקטובר.
- בין המפונים מיישובי עוטף עזה עצמם, חרף החשיפה הקשה ביותר לאירועים, רק כ-8% קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן.
- מבקר המדינה המליץ למשרד הבריאות לתת עדיפות מפורשת לילדים בתור לקבלת טיפול נפשי, ולפנות ביוזמתו למי שאותרו כנמצאים בסיכון גבוה.
כמעט ארבעה מכל עשרה הורים בשדרות דיווחו למשרד החינוך שהילדים שלהם נמצאים בחרדה ובמתח ברמה גבוהה במיוחד, הדורשת מענה טיפולי מיידי. אבל דוח מבקר המדינה על הטיפול בבריאות הנפש בעקבות שבעה באוקטובר מגלה שכמעט אף אחד מהילדים האלה לא קיבל בפועל את הטיפול הזה.
הפער בין הצורך למענה
לפי מיפוי שערך משרד החינוך בקרב הורי ילדי שדרות שפונו, 39% מהם העריכו שילדיהם נמצאים בחרדה ובמתח ברמות גבוהות במיוחד. מול זה, מבקר המדינה מצא שעד סוף מרץ 2024 קיבלו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול נפשי לכ-440 בלבד מתוך כ-10,500 ילדי שדרות שפונו, כלומר כ-4% בלבד. התמונה חוזרת על עצמה גם ברמה הארצית: בקרב כלל המפונים מיישובי הדרום והצפון, רק כ-11% (כ-23,000 מתוך כ-210,000 בוגרים וילדים) קיבלו טיפול נפשי בחצי השנה שאחרי שבעה באוקטובר, ובין מפוני עוטף עזה עצמו, חרף החשיפה הקשה ביותר לאירועים, רק כ-8% קיבלו טיפול.
למה זה קורה
הביקורת מצאה שמשרד הבריאות לא נערך מראש למתן שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיות מפונות, ושבשבועות הראשונים אחרי הפינוי הטיפול ניתן בעיקר בידי מתנדבים, בלי מעקב מסודר ובלי תיעוד רציף. כתוצאה מכך, ילדים רבים שהוריהם דיווחו על מצוקה קשה פשוט לא אותרו ולא הופנו לטיפול מסודר. מבקר המדינה המליץ במפורש שמשרד הבריאות ייתן עדיפות לילדים בקביעת סדרי העדיפויות לטיפול, ושהוא ייזום פנייה למי שאותרו כנמצאים בסיכון גבוה, במקום לחכות שהמשפחות יפנו בעצמן.
מה הורים יכולים לעשות
אם ילד שלכם פונה מביתו והצוות החינוכי, הרופא או אתם עצמכם מזהים סימני מצוקה, אין צורך לחכות לפנייה מהמערכת. אפשר לפנות ישירות למרכז החוסן האזורי, ואם המשפחה עברה לאזור מגורים זמני אחר, גם למרכז החוסן הארצי שהוקם ייעודית עבור מי שאינם גרים בתחום רשות עם מרכז חוסן משלה. אפשר גם לפנות לשירות הפסיכולוגי חינוכי (שפ"ח) בגן או בבית הספר של הילד, ולבקש הפניה לטיפול. כדאי לציין במפורש בפנייה שמדובר בילד ממשפחה מפונה, ולדרוש שהדבר יילקח בחשבון בקביעת סדר העדיפויות לטיפול, בהתאם להמלצת מבקר המדינה.
שאלות נפוצות
הילד שלי פונה מביתו והצוות החינוכי חושב שהוא בחרדה. איך פונים לטיפול?
אפשר לפנות ישירות למרכז החוסן האזורי או הארצי, או לשירות הפסיכולוגי חינוכי (שפ"ח) בגן או בבית הספר, ולבקש הפניה לטיפול נפשי לילדים. אין צורך להמתין לפנייה יזומה מהמערכת, שכן מבקר המדינה מצא שרוב הילדים הזקוקים לכך לא אותרו ביוזמת הגורמים המטפלים.
יש עדיפות לילדים בתור לטיפול נפשי?
מבקר המדינה המליץ במפורש לתת עדיפות לילדים, למי שנכחו באירועי שבעה באוקטובר ולמפונים, בקביעת סדרי העדיפויות לטיפול. כשפונים לקופת החולים או למרכז החוסן, כדאי לציין זאת ולבקש התייחסות בהתאם.
מה עושים אם הקופה או מרכז החוסן דוחים את הפנייה או שאין תור פנוי?
אפשר לפנות למוקד הפניות של הקופה או להגיש תלונה לפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות, ולציין שמדובר בילד ממשפחה מפונה. אפשר גם לפנות במקביל לשירות הפסיכולוגי חינוכי במסגרת הלימודית של הילד.
המשפחה עברה לעיר אחרת בעקבות הפינוי. לאיזה מרכז חוסן פונים?
מרכז החוסן הארצי שהקים משרד הבריאות במהלך המלחמה נועד בדיוק למקרים כאלה, כלומר למי שאינו גר בתחום שיפוט של רשות מקומית עם מרכז חוסן משלה. אפשר לפנות אליו גם אם המשפחה עברה למקום מגורים זמני אחר.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888