אין תקנות ואין ערכות חירום ייעודיות לאנשים עם מוגבלות, מצא מבקר המדינה על מלחמת חרבות ברזל
עמותה הציעה למשרד הביטחון רשימת ציוד חירום לאנשים עם מוגבלות כבר ב-2024, אך התקנות עדיין לא הושלמו.
עובדות מהירות
- עמותת נגישות ישראל פנתה ביולי 2024 לפיקוד העורף עם הצעה מפורטת להגדרת ערכות חירום לאנשים עם מוגבלות, שכללה בין היתר רשימת ציוד לערכת חירום למתקן קליטה מקומי: חמישה כיסאות גלגלים, שלושה כיסאות רחצה או שירותים, שתי מקלחות נגישות, לולאת השראה וגנרטור (עמוד 41 בדוח).
- עד למועד סיום הביקורת עדיין לא הושלם במשרד הביטחון הליך התקנת תקנות צרכים חיוניים, שנועדו להסדיר מנגנונים לאספקת שירותים נחוצים לאנשים עם מוגבלות במצב חירום ולאפשר לרשויות המקומיות להיערך מראש (עמוד 42 בדוח).
- משרד הביטחון מסר בתשובתו למבקר המדינה כי נושא ערכות החירום כלל אינו מוכר לו (עמוד 42 בדוח).
- נמצא כי באף אחת מחמש הרשויות המקומיות שנבדקו לא היו ערכות חירום ייעודיות לאוכלוסיות המיוחדות, וכל המענים שניתנו בפועל היו אד הוק, תוך כדי המלחמה, מול צרכים נקודתיים שהרשויות זיהו (עמוד 42 בדוח).
מוכנות מראש למצב חירום, כולל ציוד ואמצעים שהוכנו מבעוד מועד, יכולה לעשות הבדל משמעותי עבור אדם עם מוגבלות. דוח מבקר המדינה מיולי 2025 בדק אם לרשויות המקומיות ולמשרדי הממשלה יש היום ערכות חירום ייעודיות מוכנות עבור אוכלוסייה זו, ומצא שהתשובה היא לא.
הצעה מפורטת מהשטח שעדיין ממתינה למענה
ביולי 2024 פנתה עמותת נגישות ישראל לפיקוד העורף לאחר שגיבשה הצעה מפורטת להגדרת ערכות חירום לאנשים עם מוגבלות ולהצטיידות בהן. ההצעה כללה רשימת ערכות חירום אישיות וציבוריות, שלבים בהכנת תוכנית פינוי אישית ומשפחתית לאנשים עם מוגבלות, ורשימת תכולה מפורטת לכל ערכה. לדוגמה, עבור ערכת חירום למתקן קליטה מקומי הציעה העמותה לכלול מראש חמישה כיסאות גלגלים, שלושה כיסאות רחצה או שירותים, שתי מקלחות נגישות, שני שירותי נכים ניידים נגישים, עשרה פרגודים לפרטיות, לולאת השראה, שילוט נגישות וגנרטור, בין היתר.
התגובה: אחריות מפוזרת, תקנות שלא הושלמו
פיקוד העורף השיב לעמותה שהציוד במתקני הקליטה הוא באחריות הרשויות המקומיות, ואילו הציוד האישי המומלץ תואם ברובו לרשימה שכבר מתפרסמת באתר פורטל החירום הלאומי. אבל מעבר לתשובה הזאת, מבקר המדינה מצא שעד למועד סיום הביקורת עדיין לא הושלם במשרד הביטחון הליך התקנת תקנות צרכים חיוניים, שנועדו להסדיר מנגנונים לאספקת שירותים נחוצים לאנשים עם מוגבלות במצב חירום ולאפשר לרשויות המקומיות להיערך מראש. משרד הביטחון עצמו מסר בתשובתו למבקר המדינה, באופן מפתיע, כי נושא ערכות החירום כלל אינו מוכר לו.
המצב בפועל: אלתור מתוך המלחמה עצמה
התוצאה של הפער הרגולטורי הזה ברורה: נמצא כי באף אחת מחמש הרשויות המקומיות שנבדקו, באר שבע, בת ים, נהריה, ראשון לציון וחצור הגלילית, לא היו ערכות חירום ייעודיות לאוכלוסיות המיוחדות. כל המענים שהרשויות נתנו בפועל, כמו חלוקת מזון, תרופות וצמידים רוטטים, ניתנו אד הוק, תוך כדי המלחמה עצמה, מול צרכים נקודתיים שזוהו בשטח ולא מתוך תוכנית שהוכנה מראש.
מה חשוב לדעת
עד שהתקנות והמנגנונים הממשלתיים יושלמו, ההיערכות האישית שלכם היא הכלי המרכזי שעומד לרשותכם. אם אתם אדם עם מוגבלות, כדאי להכין מראש רשימת צרכים וציוד אישיים לשעת חירום, כמו אמצעי תקשורת חלופיים, ציוד רפואי חיוני ואמצעי ניידות, ולוודא שגם הרשות המקומית שלכם יודעת עליכם ועל הצרכים הספציפיים שלכם, גם בלי לחכות לערכת חירום ממשלתית מוכנה.
שאלות נפוצות
מה זו ערכת חירום לאדם עם מוגבלות, ולמה זה חשוב?
מדובר ברשימת ציוד מוגדרת מראש שאמורה לעמוד לרשות אדם עם מוגבלות, או למתקן קליטה, בשעת חירום: כיסאות גלגלים, אמצעי רחצה ושירותים נגישים, אמצעי תקשורת כמו לולאת השראה, ועוד. עמותת נגישות ישראל הציעה למשרד הביטחון הגדרה מפורטת כזו כבר ביולי 2024.
האם קיימות היום תקנות שמחייבות רשות מקומית להחזיק ערכת חירום כזו?
לא. לפי מבקר המדינה, עד סיום הביקורת עדיין לא הושלם במשרד הביטחון הליך התקנת תקנות צרכים חיוניים שאמורות להסדיר את הנושא, ומשרד הביטחון עצמו מסר שנושא ערכות החירום כלל אינו מוכר לו.
אז מה קורה בפועל כשפורצת מלחמה?
הרשויות המקומיות מאלתרות. מבקר המדינה מצא שבאף אחת מחמש הרשויות שנבדקו לא היו ערכות חירום ייעודיות מוכנות מראש, וכל הסיוע שניתן לאנשים עם מוגבלות היה אד הוק, בהתאם לצרכים שעלו תוך כדי המלחמה עצמה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888