ניצול שואה שנדחה: שני מסלולי הערר השונים, ושניהם בני 60 יום
חוק נכי רדיפות הנאצים קובע שני מסלולי ערר נפרדים, האחד על דרגת הנכות והשני על כל החלטה אחרת של הרשות, ושניהם ב-60 יום. כך מבדילים ביניהם.
עובדות מהירות
- מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית, ואינו מסכים עם ההחלטה, רשאי לערור עליה בפני ועדה רפואית עליונה בתוך 60 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה (סעיף 9 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957).
- על החלטת הוועדה הרפואית העליונה אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום נוספים מיום מסירת ההחלטה, אך רק בנקודה משפטית, לא לגבי דרגת הנכות עצמה (סעיף 9א לחוק).
- מי שחולק על כל החלטה אחרת של הרשות לזכויות ניצולי השואה, למשל באיזה סוג תגמול הוא זכאי או בסכום שנקבע לו, רשאי לערור עליה בפני ועדת עררים נפרדת בתוך 60 יום מיום שהגיעה אליו ההודעה על ההחלטה, וועדת העררים רשאית להאריך את המועד הזה בעד 30 יום נוספים (סעיף 17(א) לחוק).
- ועדת העררים ממונה בידי שר המשפטים, מורכבת משלושה חברים, ויושב הראש שלה הוא שופט (סעיף 16 לחוק). הערר מוגש בכתב בשני עותקים, והמערער או בא כוחו רשאים להופיע לפניה ולטעון את טענותיהם (סעיף 17(ב) ו-(ד) לחוק).
- על החלטת ועדת העררים אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום מיום מתן ההחלטה (או מיום מסירתה למערער אם ניתנה שלא בנוכחותו), ושוב רק בנקודה משפטית. ערעור נוסף על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אפשרי לבית המשפט העליון רק ברשות שופט של בית המשפט העליון (סעיף 17(ח) עד (י) לחוק).
חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, שלפיו פועלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, אינו מגדיר מסלול ערר אחד, אלא שניים נפרדים לגמרי, עם גופים שונים, הרכבים שונים, וסמכויות שונות. ניצול שואה שמקבל החלטה שהוא חולק עליה צריך קודם כול להבין לאיזה משני המסלולים היא שייכת, כי זה קובע לאן לפנות ובאילו תנאים.
מסלול ראשון: ערר על דרגת הנכות
כשוועדה רפואית קובעת לניצול שואה דרגת נכות, והוא או הרשות המוסמכת חולקים על הקביעה, סעיף 9 לחוק מאפשר לערור על ההחלטה בפני ועדה רפואית עליונה, שמתמנה לפי סעיף 12א לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954. יש להגיש את הערר בתוך 60 יום מיום שנמסרה החלטת הוועדה הרפואית. אם גם החלטת הוועדה הרפואית העליונה אינה מקובלת, אפשר לערער עליה הלאה, לבית המשפט המחוזי, אך רק בנקודה משפטית בלבד, ולא לגבי עצם דרגת הנכות שנקבעה. גם לערעור הזה יש 60 יום מיום מסירת ההחלטה, לפי סעיף 9א לחוק.
מסלול שני: ערר על כל החלטה אחרת של הרשות
לא כל החלטה של הרשות לזכויות ניצולי השואה נוגעת לדרגת נכות. חלק מההחלטות עוסקות בשאלות אחרות: האם מתקיימים תנאי הזכאות לפי החוק, לאיזה סוג תגמול זכאי הניצול, או מה גובה הסכום שנקבע לו. על החלטות מהסוג הזה חל מסלול שני, נפרד לגמרי, שמוסדר בסעיפים 16 ו-17 לחוק: ערר בפני ועדת עררים, שממונה בידי שר המשפטים, מורכבת משלושה חברים, כשיושב הראש שלה הוא שופט.
את הערר למסלול הזה יש להגיש בתוך 60 יום מיום שהגיעה ההודעה על ההחלטה, אך בניגוד למסלול הראשון, לוועדת העררים יש סמכות מפורשת להאריך את המועד הזה בעד 30 יום נוספים, אם היא משתכנעת שיש סיבה לכך. הערר מוגש בכתב, בשני עותקים, כאשר אחד מהם נשלח על ידי הוועדה לרשות המוסמכת. המערער, או מי שמייצג אותו, רשאי להופיע בפני הוועדה ולטעון את טענותיו, וועדת העררים מחויבת לנמק את החלטתה בכתב ולשלוח אותה בדואר רשום הן למערער והן לרשות.
מה קורה אחרי ועדת העררים
ועדת העררים רשאית לאשר את החלטת הרשות המוסמכת, או לשנות אותה. אם ההחלטה שלה עדיין אינה מקובלת, אפשר לערער עליה הלאה לבית המשפט המחוזי, שוב בתוך 60 יום, אם ההחלטה ניתנה בנוכחות המערער מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה שלא בנוכחותו, מיום שנמסרה לו. גם כאן, הערעור מוגבל לנקודה משפטית בלבד. בית המשפט המחוזי דן בהרכב של שלושה שופטים, ורשאי לאשר את החלטת ועדת העררים, לשנות אותה, לבטל אותה או להחזיר אותה לוועדה להכרעה מחדש. מעבר לכך, ניתן לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, אך רק אם שופט של בית המשפט העליון נותן רשות מפורשת לכך.
למה חשוב להבדיל בין שני המסלולים
הטעות הנפוצה ביותר היא לפנות לגוף הלא נכון: לנסות לערער על דרגת נכות בפני ועדת העררים הכללית, או להיפך, לנסות לתקוף החלטה על סוג תגמול בפני הוועדה הרפואית העליונה. שני הגופים שונים בהרכב, בסמכות ובסדרי הדין שלהם, ופנייה לגוף הלא מתאים עלולה לעכב את הטיפול ולבזבז זמן יקר מתוך 60 הימים העומדים לרשות הניצול. מכתב ההחלטה שמקבלים מהרשות לזכויות ניצולי השואה אמור לציין על בסיס איזה סעיף היא ניתנה, ושווה לבדוק זאת בעיון לפני שמגישים ערר.
מה כדאי לעשות אם קיבלתם החלטה שאינה לרוחכם
ראשית, לקרוא את מכתב ההחלטה בעיון ולזהות אם מדובר בקביעת דרגת נכות של ועדה רפואית, או בהחלטה אחרת של הרשות. שנית, לשים לב לתאריך שבו נמסרה או נשלחה ההודעה, כי ממנו נספרים 60 הימים. שלישית, אם מדובר בערר בפני ועדת העררים ויש חשש שהמועד עומד לחלוף, אפשר לפנות ולבקש הארכה, ולא להניח מראש שהדלת נסגרה. ברוב המקרים מומלץ להיעזר בגורם מקצועי, מכיוון שהערר בבית המשפט המחוזי מוגבל לטענות משפטיות בלבד, ולא לעובדות המקרה מחדש.
שאלות נפוצות
יש הבדל בין ערר על דרגת הנכות שלי לבין ערר על כל דבר אחר שקבעה הרשות?
כן, אלה שני מסלולים נפרדים לגמרי באותו חוק. על דרגת הנכות עוררים בפני ועדה רפואית עליונה. על כל החלטה אחרת, כמו סוג התגמול או הסכום שנקבע, עוררים בפני ועדת עררים נפרדת, שמורכבת משלושה אנשים בראשות שופט. שני המסלולים נותנים 60 יום לערור, אך רק מסלול ועדת העררים מאפשר הארכה נוספת של עד 30 יום.
איחרתי את מועד 60 הימים, יש סיכוי שעדיין אפשר לערור?
תלוי במסלול. אם מדובר בערר על החלטה של הרשות (לא על דרגת נכות) לפני ועדת העררים, יש לה סמכות מפורשת בחוק להאריך את המועד בעד 30 יום נוספים, כך שכדאי לפנות ולבקש זאת גם אם חלפו 60 הימים. לגבי ערר על דרגת נכות בפני הוועדה הרפואית העליונה, מומלץ לפנות בכל מקרה ולברר, ורצוי בליווי מקצועי.
אם ועדת העררים דוחה אותי, זה סוף הדרך?
לא בהכרח. על החלטת ועדת העררים אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום, אך רק בטענה משפטית (למשל טעות בפרשנות החוק או בהליך), ולא כדי לשכנע מחדש בעובדות. בית המשפט המחוזי רשאי לאשר, לשנות, לבטל את ההחלטה או להחזיר אותה לוועדה. מעבר לכך, ערעור נוסף לבית המשפט העליון אפשרי רק אם שופט עליון נותן רשות לכך.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888