בן משפחה משתחרר מהכלא עם מוגבלות נפשית: מדריך לזכויות ולצעדים הראשונים
מדריך למשפחות: מה מגלה דוח מבקר המדינה על שיקום אסירים משוחררים עם מוגבלות נפשית, ואילו צעדים אפשר לנקוט כדי לגשת לסל שיקום.
עובדות מהירות
- מבקר המדינה מצא כי כ-10% בממוצע מהאסירים שמשתחררים מדי שנה הם בעלי מוגבלות נפשית, ובלי מענה טיפולי מותאם שיעור המועדות בקרבם מגיע ל-70%, לעומת 39.3% בממוצע הארצי (עמוד 461, עמוד 470, עמוד 532).
- לרש"א אין מסגרת שיקום ייעודית לאוכלוסייה זו, כך שהצעד המעשי הראשון הוא לפנות למוסד לביטוח לאומי לבירור זכאות לקביעת נכות של 40% לפחות, כתנאי לסל שיקום (עמוד 532).
- אחרי קביעת הנכות, פונים לוועדת השיקום האזורית של משרד הבריאות, שמאשרת את התוכנית האישית וההפניה לשירותים, לרבות דיור בהוסטל במקרים המתאימים (עמוד 532).
- מבקר המדינה מצא כי בישראל אין מוסד שיקום ייעודי לאסירים משוחררים עם מוגבלות, למעט מסגרת אחת לעברייני מין עם הנמכה קוגניטיבית, כך שרוב המשפחות נדרשות לפנות למסגרות הטיפול הכלליות הפתוחות לכלל הציבור (עמוד 532).
לקראת שחרור של בן משפחה מהכלא, כשידוע שיש לו מוגבלות נפשית, עולות המון שאלות: מי אחראי על השיקום שלו, לאן פונים, ומה אפשר לצפות. דוח מבקר המדינה על שיקום אסירים בישראל חושף תמונה לא פשוטה, שחשוב להכיר לפני שמתחילים בתהליך.
למה חשוב לפעול מוקדם
מבקר המדינה מצא כי כ-10% בממוצע מהאסירים שמשתחררים מדי שנה הם בעלי מוגבלות נפשית. בלי מענה טיפולי מותאם, שיעור המועדות בקרבם מגיע ל-70%, לעומת 39.3% בממוצע הארצי לכלל האסירים המשוחררים. הפער הזה ממחיש למה חשוב להתחיל להסדיר תמיכה ומעקב עוד לפני יום השחרור, ולא להמתין שמישהו יפנה אליכם.
צעד ראשון: בירור זכאות מול הביטוח הלאומי
הרשות לשיקום האסיר (רש"א) אינה מפעילה מסגרת שיקום ייעודית לאסירים עם מוגבלות נפשית. כדי לקבל מענה מובנה, הצעד הראשון הוא לפנות למוסד לביטוח לאומי ולברר זכאות לקביעת נכות של 40% לפחות. קביעה כזו היא תנאי הכרחי לכל שלב הבא בתהליך.
צעד שני: הוועדה האזורית וסל השיקום
אחרי שנקבעה נכות של 40% לפחות, פונים לוועדת השיקום האזורית של משרד הבריאות. הוועדה מאשרת תוכנית אישית ומפנה לשירותים הרלוונטיים, ובהם דיור בהוסטל במקרים המתאימים, תעסוקה, השלמת השכלה וחונכות. אפשר לפנות באופן עצמאי, בעזרת בן משפחה, או עם ליווי של עובד סוציאלי.
למה כדאי להיות מוכנים למאבק בירוקרטי
מבקר המדינה מצא שבישראל אין מוסד שיקום ייעודי לאסירים משוחררים עם מוגבלות, פרט למסגרת אחת שמיועדת לעברייני מין עם הנמכה קוגניטיבית. המשמעות היא שרוב המשפחות פונות למסגרות הטיפול הכלליות, הפתוחות לכלל הציבור, ולא למסגרת שנבנתה במיוחד למי שיוצא מהכלא. כדאי לדעת זאת מראש, כדי לא להתאכזב או להתייאש אם התהליך לוקח זמן, ולהמשיך לפנות לגורמים המקצועיים הרלוונטיים עד לקבלת מענה.
שאלות נפוצות
בן משפחתי משתחרר מהכלא ויש לו מוגבלות נפשית. מאיפה מתחילים?
כדאי לפנות למוסד לביטוח לאומי לבירור זכאות לקביעת נכות של 40% לפחות. קביעה כזו היא התנאי לפנייה לוועדת השיקום האזורית ולקבלת סל שיקום ממשרד הבריאות.
האם רש"א תיצור קשר איתנו באופן יזום?
לא בהכרח. לפי דוח מבקר המדינה, רש"א מטפלת בפחות משליש מהאסירים המשוחררים, ואין לה מסגרת ייעודית לאסירים עם מוגבלות נפשית, כך שלעיתים נדרשת פנייה יזומה של המשפחה לגורמים המתאימים.
יש מוסד שיקום שמתמחה באסירים משוחררים עם מוגבלות?
לפי הממצאים, לא, מלבד מסגרת אחת לעברייני מין עם הנמכה קוגניטיבית. רוב האסירים המשוחררים עם מוגבלות מופנים למסגרות הטיפול הכלליות של משרד הרווחה ומשרד הבריאות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888