חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל: לאיזה חשבון בנק מעביר הביטוח הלאומי את התגמול המיוחד
סעיף 295י.5 לחוק הביטוח הלאומי קובע כלל מיוחד להעברת התגמול המיוחד חלף שכר כשהחטוף או הנעדר אינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק פעיל בארץ: סדר עדיפות לבני המשפחה, וכלל נפרד לעובד זר.
עובדות מהירות
- התגמול המיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר, הקבוע בסימן ב׳ לפרק י"ג2 לחוק הביטוח הלאומי, מועבר אחת לחודש לחשבון הבנק שפקיד התביעות של הביטוח הלאומי מזהה כחשבון פעיל של החטוף או הנעדר, בהתבסס בין השאר על החשבון שקיבל ממנו גמלאות ב-12 החודשים שקדמו לחטיפה או על מידע מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר על חשבון המשכורת או ההוצאות השוטפות שלו (סעיף 295י.5(א)).
- כאשר החטוף או הנעדר אינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק פעיל כאמור, קובע סעיף 295י.5(ב) כלל חלופי: אם אינו עובד זר, התגמול מועבר לחשבון הבנק של בן או בת הזוג, ובהעדר בן זוג - לילדים בחלקים שווים, ובהעדר ילדים - להורים בחלקים שווים.
- אם החטוף או הנעדר שאינו תושב ישראל הוא עובד זר, כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ("עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה"), התגמול מועבר דווקא לחשבון הבנק שאליו העביר לו המעסיק את המשכורת סמוך לפני החטיפה או תחילת ההיעדרות, ורק בהעדר חשבון כזה חל סדר העדיפות של בן זוג, ילדים והורים.
- לפי סעיף 295י.5(ג), התגמול המיוחד נחשב, לכל דבר ועניין, כתגמול הניתן לנפגע לפי חוק נפגעי פעולות איבה, ואינו נחשב הכנסה, גם כשהוא מועבר בפועל לחשבון של בן משפחה ולא לחשבון של החטוף או הנעדר עצמו.
- הכלל המיוחד הזה של סעיף 295י.5 חל רק על התגמול המיוחד חלף שכר (סימן ב׳, סעיפים 295י.1 עד 295י.6); הוא נפרד לגמרי ממסלול המשך ההפקדות לקרן הפנסיה לפי סימן א׳ של אותו פרק (סעיפים 295ה עד 295י), שאינו כולל כלל דומה של העברה לחשבון בן משפחה.
פרק י"ג2 לחוק הביטוח הלאומי קובע, בין היתר, תגמול חודשי מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר, במקום המשכורת שהפסיק לקבל. אבל התגמול הזה צריך להגיע לחשבון בנק כלשהו, ולא תמיד מדובר במצב הפשוט של תושב ישראל עם חשבון בנק מוכר שמקושר לתיק שלו בביטוח הלאומי. בין החטופים והנעדרים בעקבות מלחמת חרבות ברזל היו גם עובדים זרים ואזרחים זרים שאינם תושבי ישראל, ולכן החוק מקדיש סעיף שלם, 295י.5, לשאלה לאיזה חשבון מועבר הכסף במצבים כאלה.
הכלל הבסיסי: חשבון שפקיד התביעות מזהה כפעיל
הכלל הרגיל, בסעיף 295י.5(א), הוא שהתגמול המיוחד מועבר אחת לחודש, בתקופת הזכאות, לחשבון הבנק שפקיד התביעות של הביטוח הלאומי סבור שהוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר. הפקיד מתחשב, בין השאר, בשני סימנים: האם מדובר בחשבון שאליו שילם הביטוח הלאומי עצמו גמלאות ב-12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות, או שמא קיבל הביטוח הלאומי מידע מתאגיד בנקאי (בנק בעל רישיון) או מבנק הדואר לפיו זהו החשבון שאליו שולמה המשכורת של אותו אדם, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו.
מי שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק פעיל
הכלל הבסיסי מניח שיש חשבון בנק ישראלי שאפשר לזהות כפעיל. סעיף 295י.5(ב) מתייחס במפורש למצב שבו אין חשבון כזה, ונקבע רק למי שאינו תושב ישראל: אם החטוף או הנעדר שאינו תושב ישראל אינו עובד זר, התגמול המיוחד מועבר לחשבון הבנק של בן או בת הזוג שלו. אם אין לו בן זוג, התגמול מועבר לילדיו, בחלקים שווים ביניהם. ואם אין גם ילדים, התגמול מועבר להוריו, שוב בחלקים שווים.
כלל נפרד לעובד זר
לעובד זר יש לרוב נקודת התייחסות אחרת: חשבון הבנק שאליו המעסיק היה מעביר לו את המשכורת. לכן קובע סעיף 295י.5(ב)(2) שאם החטוף או הנעדר שאינו תושב ישראל הוא עובד זר, התגמול המיוחד מועבר דווקא לחשבון הבנק שאליו העביר לו המעסיק את המשכורת סמוך לפני מועד החטיפה או תחילת ההיעדרות. רק אם אין חשבון כזה, חוזר החוק לסדר העדיפות הרגיל של בן זוג, ילדים והורים, שתואר למעלה.
מי נחשב "עובד זר" לצורך הכלל הזה
הסעיף מפנה במפורש להגדרה בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, שם מוגדר "עובד זר" כ"עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה". זו הגדרה רחבה יחסית, שלא תלויה בסוג האשרה או במעמד הספציפי של העובד בארץ, אלא רק בשאלה האם הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל.
הכסף עדיין נחשב תגמול נפגעי פעולות איבה, לא הכנסה
נקודה חשובה שעלולה להישאר בצל: גם כשהתגמול המיוחד מועבר בפועל לחשבון של בן זוג, ילד או הורה, ולא לחשבון של החטוף או הנעדר עצמו, סעיף 295י.5(ג) קובע שלכל דבר ועניין רואים אותו כתגמול הניתן לנפגע לפי חוק נפגעי פעולות איבה, ולא רואים אותו כהכנסה. המשמעות המעשית היא שההגנות וההתייחסות המשפטית שחלות על תגמול כזה ממשיכות לחול, גם כשהוא מגיע בפועל לחשבון של בן משפחה.
חשוב להבחין: זה חל רק על התגמול המיוחד, לא על הפקדות הפנסיה
פרק י"ג2 כולל שני מסלולים נפרדים: המשך הפקדות לקרן הפנסיה (סימן א׳, סעיפים 295ה עד 295י), והתגמול המיוחד חלף שכר (סימן ב׳, סעיפים 295י.1 עד 295י.6). כלל הניתוב לחשבון בנק של סעיף 295י.5 שייך לסימן ב׳ בלבד, ועוסק רק בתגמול המיוחד. הוא אינו חל על מסלול הפקדות הפנסיה, שמוסדר בנפרד ואינו כולל הוראה דומה.
מה כדאי לעשות בפועל
- בן משפחה (בן זוג, ילד או הורה) של חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל, שמבקש לברר אם התגמול המיוחד מועבר אליו כראוי, צריך לפנות ישירות לביטוח הלאומי כדי לברר את הפרטים המדויקים של המקרה.
- מעסיק של עובד זר שנחטף או נעדר, ושמחזיק מידע על חשבון הבנק שאליו שולמה המשכורת לפני האירוע, יכול לסייע למשפחה או לביטוח הלאומי בזיהוי החשבון הרלוונטי לפי סעיף 295י.5(ב)(2).
- כדאי לזכור שסדר העדיפות (בן זוג, ואז ילדים, ואז הורים) חל רק כשאין חשבון מזוהה אחר, ולכן אם כבר קיים חשבון שהביטוח הלאומי מזהה כפעיל של החטוף או הנעדר עצמו, התגמול ימשיך להיות מועבר אליו.
שורה תחתונה
החוק לא מסתפק בקביעת זכאות לתגמול המיוחד, אלא קובע גם לאיזה חשבון בנק הוא מגיע בפועל, כולל במקרים המורכבים יותר של חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל, עם התייחסות נפרדת לעובדים זרים. מי שנוגע לו הדבר, בין אם כבן משפחה ובין אם כמעסיק, יכול לפנות לביטוח הלאומי לבירור הפרטים המדויקים של המקרה.
שאלות נפוצות
לאיזה חשבון בנק מועבר התגמול המיוחד, במקרה הרגיל?
ככלל, התגמול מועבר אחת לחודש לחשבון הבנק שפקיד התביעות של הביטוח הלאומי סבור שהוא חשבון פעיל של החטוף או הנעדר, בהתחשב בין השאר בחשבון שאליו שולמו לו גמלאות ב-12 החודשים שקדמו לחטיפה או להיעדרות, ובמידע שמתקבל מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר על חשבון המשכורת או ההוצאות השוטפות שלו.
מה קורה אם החטוף או הנעדר אינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כזה?
סעיף 295י.5(ב) קובע כלל חלופי: אם הוא אינו עובד זר, התגמול מועבר לחשבון הבנק של בן או בת הזוג, ובהעדר בן זוג - לילדים בחלקים שווים, ובהעדר ילדים - להורים בחלקים שווים. אם הוא עובד זר, התגמול מועבר קודם כל לחשבון הבנק שאליו העביר לו המעסיק את המשכורת סמוך לפני החטיפה או ההיעדרות, ורק בהעדרו חל אותו סדר עדיפות של בן זוג, ילדים והורים.
למה יש כלל שונה דווקא לעובד זר?
כי לעובד זר שאינו תושב ישראל יש לרוב חשבון בנק בישראל שדרכו המעסיק שילם לו את המשכורת לפני החטיפה או ההיעדרות. החוק קובע שבמצב כזה התגמול יועבר קודם כל לאותו חשבון מוכר, ורק אם אין חשבון כזה, עובר לסדר העדיפות של בן זוג, ילדים והורים שחל על מי שאינו עובד זר.
הכסף שמגיע לבן הזוג, לילדים או להורים נחשב הכנסה שלהם?
לא. סעיף 295י.5(ג) קובע שלכל דבר ועניין רואים את התגמול המיוחד כתגמול הניתן לנפגע לפי חוק נפגעי פעולות איבה, ולא כהכנסה, גם כשהוא מועבר בפועל לחשבון של בן משפחה ולא לחשבון של החטוף או הנעדר עצמו.
הכלל הזה חל גם על המשך ההפקדות לקרן הפנסיה של חטוף או נעדר?
לא. סעיף 295י.5 שייך לסימן ב׳ של פרק י"ג2 ועוסק רק בתגמול המיוחד חלף שכר. מסלול המשך ההפקדות לקרן הפנסיה, לפי סימן א׳ של אותו פרק (סעיפים 295ה עד 295י), מוסדר בנפרד ואינו כולל כלל דומה של העברה לחשבון בן משפחה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888