חטוף או נעדר: איך ממשיכות ההפקדות לקופת הגמל לפנסיה שלו בזמן השבי, על חשבון המדינה
עובד או עצמאי שהוא חטוף או נעדר בפעולת איבה או מלחמה: החוק דואג שההפקדות לקופת הגמל לקצבה שלו ימשיכו, על חשבון אוצר המדינה, כדי לשמור על זכויותיו הפנסיוניות.
עובדות מהירות
- פרק י"ג2 סימן א׳ לחוק הביטוח הלאומי (סעיפים 295ד עד 295י), שנוסף בעקבות מלחמת חרבות ברזל, דואג להמשך הפקדות לקופת גמל לקצבה של חטוף או נעדר.
- עובד שכיר: מעסיק שנהג להפקיד לקופת הגמל לקצבה של העובד ממשיך להפקיד את חלקו ואת חלק העובד גם בתקופת החטיפה או ההיעדרות, לפי השכר שהיה משולם לו אילו המשיך לעבוד, ואוצר המדינה משפה את המעסיק על כך.
- מי שהעסקתו הסתיימה סמוך למועד החטיפה או ההיעדרות, וכן עצמאי שהפקיד לקופת גמל, זכאים אף הם להמשך הפקדות מטעם אוצר המדינה, כדי לשמור על זכויותיהם הפנסיוניות.
- ההפקדות לפי המסלול הזה לא נחשבות הכנסה לצורכי מס הכנסה בידי החטוף או הנעדר.
- המסלול הוא הוראת שעה: תוקפו המקורי היה שנתיים מ-7 באוקטובר 2023, והשר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להאריכו בצווים נוספים שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים, כך שכדאי לבדוק את מצב התוקף העדכני מול הביטוח הלאומי.
מעבר לפגיעה האנושה שבחטיפה או בהיעדרות ממושכת בעקבות פעולות איבה או מלחמה, יש גם נזק כלכלי שקטן, אבל צובר משמעות עם הזמן: בלי משכורת שוטפת, אין הפקדות לקופת הגמל לקצבה, והזכויות הפנסיוניות שנצברו במשך שנים עלולות להיפגע. בעקבות מלחמת חרבות ברזל נוסף לחוק הביטוח הלאומי פרק י"ג2, שסימן א׳ שלו נותן מענה ישיר לבעיה הזו.
עובד שכיר שהמעסיק ממשיך להפקיד עבורו
סעיף 295ה לחוק קובע: מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בעצמו או הוא והעובד יחד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ממשיך לשלם את התשלומים שעליו לשלם, וכן את אלה שעל העובד לשלם, לאותה קופת גמל, בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר. הכל נעשה בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לעובד אילו המשיך לעבוד באותה תקופה. המעסיק מדווח למוסד לביטוח לאומי על התשלומים שביצע, ואוצר המדינה, באמצעות המוסד, משפה אותו על כך, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים האלה ממקור אחר.
מי שההעסקה שלו הסתיימה סמוך לחטיפה
מה קורה למי שכבר לא היה מועסק בזמן החטיפה? סעיף 295ו נותן מענה גם לזה: חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או תחילת ההיעדרות, או שהעסקתו הסתיימה אחרי אותו מועד, מקבל אף הוא המשך הפקדות לקופת הגמל שלו, הפעם ישירות מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, לפי השכר האחרון ששולם לו לפני סיום העסקתו.
עצמאים
המסלול לא מוגבל לשכירים. לפי סעיף 295ז, עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו הפך לחטוף או לנעדר, זכאי אף הוא להמשך הפקדות מטעם אוצר המדינה, באמצעות המוסד, לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או תחילת ההיעדרות.
מתי המסלול לא חל
סעיף 295ט קובע סייג חשוב: הוראות המשך ההפקדות לא יחולו על מי שכבר חל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר ומיטיב, לפי דין או הסכם, שממשיך לשמור על אותן זכויות פנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו המשיך לעבוד. במילים אחרות, המנגנון נועד למלא פער, לא לכפול הסדר שכבר קיים ומיטיב באותה מידה.
כדאי לדעת גם שאם שולם תשלום לקופת הגמל ולאחר מכן התברר שחל מקרה ביטוח (למשל, החטוף אותר או שוחרר) לפני המועד שבו היה צריך לבצע את התשלום, קופת הגמל משיבה את הסכום למוסד. ולעניין מס הכנסה, התשלומים לפי המסלול הזה, שמופקדים על שם החטוף או הנעדר, אינם נחשבים הכנסה בידיו.
הוראת שעה, לא הוראה קבועה
חשוב לזכור שמדובר בהוראת שעה. תוקפו המקורי של סימן א׳ בפרק י"ג2 היה שנתיים מיום 7 באוקטובר 2023, והחוק מאפשר לשר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להאריך את התוקף בצווים נוספים, בתקופות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים. מי שנוגע לו הנושא, בין אם כעובד, כעצמאי או כמעסיק, כדאי שיבדוק מול המוסד לביטוח לאומי מהו מצב התוקף העדכני של המסלול במועד הרלוונטי.
שורה תחתונה
המסלול הזה לא מוחזר ישירות לחטוף או לנעדר עצמו, אלא פועל "מאחורי הקלעים", דרך המעסיק או ישירות מול קופת הגמל, כדי שהזכויות הפנסיוניות ימשיכו להצטבר כאילו דבר לא קרה. משפחות של חטופים ונעדרים, וכן מעסיקים שלהם, כדאי שיוודאו מול המוסד לביטוח לאומי שההפקדות אכן ממשיכות כסדרן.
שאלות נפוצות
למה בכלל צריך מסלול כזה?
חטיפה או היעדרות ממושכת עלולה לפגוע קשות בזכויות הפנסיוניות של אדם, כי בלי משכורת אין הפקדות שוטפות לקופת הגמל לקצבה. פרק י"ג2 סימן א׳ לחוק הביטוח הלאומי נועד למנוע את הפגיעה הזו, על ידי המשך ההפקדות מטעם אוצר המדינה, כדי שהזכויות הפנסיוניות ימשיכו להצטבר כאילו האדם המשיך לעבוד.
איך זה עובד לגבי עובד שכיר?
אם מעסיק של עובד חטוף או נעדר נהג להפקיד עבורו לקופת גמל לקצבה, הוא ממשיך לשלם את התשלומים שעליו לשלם וגם את אלה שעל העובד לשלם, לפי השכר שהיה משתלם לעובד אילו המשיך לעבוד. אוצר המדינה, באמצעות הביטוח הלאומי, משפה את המעסיק על התשלומים האלה, ובלבד שלא ניתן מימון להם ממקור אחר.
ומה אם ההעסקה שלי הסתיימה ממש לפני החטיפה?
מי שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או תחילת ההיעדרות, או שהעסקתו הסתיימה אחרי אותו מועד, עדיין מקבל המשך הפקדות לקופת הגמל שלו, הפעם ישירות מאוצר המדינה באמצעות הביטוח הלאומי, לפי השכר האחרון ששולם לו.
זה חל גם על עצמאים?
כן. עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו הפך לחטוף או לנעדר, זכאי אף הוא להמשך הפקדות מטעם אוצר המדינה, לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם לחטיפה או להיעדרות.
אם כבר יש לי הסדר פנסיוני מיטיב שממשיך לשמור על הזכויות שלי, המסלול הזה עדיין חל?
לא. החוק קובע סייג מפורש: הוראות המשך ההפקדות לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר ומיטיב, לפי דין או הסכם, שממשיך לשמור על אותן זכויות פנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו המשיך לעבוד.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888