עבודה ופרנסהעודכן: 20.08.2026

בעל שליטה בחברה שלכם: למה אתם לא מבוטחים לא בדמי אבטלה ולא בביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל

סעיף 6ב: בעל שליטה בחברת מעטים, בעל עסק שמעסיק את עצמו דרך החברה שלו, אינו מבוטח בפרק ז (אבטלה) ובפרק ח (חדלות פירעון), ולא משלם דמי ביטוח עליהם.

בעלי עסקים רבים שמעסיקים את עצמם כשכירים דרך חברה בבעלותם, מניחים שהם מבוטחים בביטוח הלאומי בדיוק כמו כל עובד אחר, כולל דמי אבטלה והגנה מפני חדלות פירעון של המעסיק. סעיף קצר וחד בחוק הביטוח הלאומי קובע אחרת, וכדאי שכל בעל עסק כזה יכיר אותו לפני שהוא נופל על הפתעה בדיוק ברגע שהוא הכי צריך את ההגנה.

מה קובע החוק

סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, שכותרתו "מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים", קובע בשורה אחת קצרה וברורה: הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים. פרק ז' הוא פרק ביטוח האבטלה, ופרק ח' הוא פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון, שכולל את ההגנה על חוב שכר עבודה, פיצויי פיטורים והפרשות פנסיוניות כשמעסיק פושט רגל. שני הפרקים האלה, יחד, פשוט לא חלים על מי שהחוק מגדיר אותו כבעל שליטה בחברת מעטים.

למה זה קורה

ההיגיון מאחורי ההוראה נובע מהמהות של שני הענפים האלה: הם נועדו להגן על עובדים שאינם שולטים בגורל התעסוקה שלהם, שמישהו אחר מחליט אם לפטר אותם ומישהו אחר קובע אם משלמים להם שכר. בעל שליטה בחברת מעטים נמצא במצב שונה במהותו: הוא, במידה רבה, שולט בעצמו בהחלטות האלה, גם אם פורמלית הוא מוגדר כעובד שכיר של החברה שבבעלותו. המחוקק לא רצה לאפשר מצב שבו אדם כזה "יפטר את עצמו" ויתבע דמי אבטלה, או "לא ישלם לעצמו שכר" ויתבע מהמוסד לביטוח לאומי גמלה שנועדה למקרה של מעסיק חדל פירעון אמיתי ובלתי תלוי.

גם לא משלמים על זה דמי ביטוח

ההוראה הזאת לא נשארת רק בהצהרה כללית: היא באה לידי ביטוי גם בגביית דמי הביטוח בפועל. סעיף 335(ה) לחוק קובע שדמי ביטוח אבטלה לא משתלמים בעד בעל שליטה בחברת מעטים, וסעיף 335(ו) קובע את אותו הדבר לגבי דמי הביטוח המיועדים למימון ביטוח זכויות העובדים בהליכי חדלות פירעון. במילים אחרות, מכיוון שאין זכאות לגמלאות האלה, גם לא נגבים עליהן דמי ביטוח מהמשכורת של בעל השליטה. כדאי לבדוק בתלוש השכר שלכם, אם אתם בעלי שליטה בחברת מעטים, שהניכוי לרכיבים האלה אכן לא מופיע, או שהוא מחושב נכון בהתאם.

ההוראה אינה חדשה

סעיף 6ב נוסף לחוק בתיקון 61, שנכנס לתוקף ביום 1.1.2004, כך שמדובר בכלל ותיק ומבוסס במערכת, לא בהוראה חדשה או זמנית. עם זאת, בעלי עסקים רבים, במיוחד כאלה שהקימו חברה בשנים האחרונות, עדיין אינם מודעים לו, וגם רואי חשבון ומנהלי שכר לא תמיד מסבים את תשומת ליבם אליו באופן יזום.

מי בדיוק נחשב "בעל שליטה בחברת מעטים"

סעיף 6ב עצמו אינו מגדיר את המונחים, אלא שואב אותם בעיקר מהמשמעות שלהם בפקודת מס הכנסה. באופן כללי, "חברת מעטים" היא חברה שהשליטה בה מרוכזת בידי מספר מצומצם של בעלי מניות, ו"בעל שליטה" הוא מי שמחזיק, לבדו או יחד עם קרוביו, בשיעור משמעותי מהון המניות, מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים באותה חברה. מדובר במבחן שיכול להיות פשוט ברוב המקרים, אך מורכב יותר במקרים גבוליים, למשל כשהבעלות מתחלקת בין כמה שותפים או קרובי משפחה.

מה כדאי לעשות אם אתם בעלי עסק

• אם אתם בעל שליטה בחברת מעטים ומעסיקים את עצמכם כשכיר דרך החברה, אל תניחו שאתם מבוטחים בדמי אבטלה או בהגנת חדלות פירעון: בררו את הסיווג המדויק שלכם מול המוסד לביטוח לאומי או מול יועץ מקצועי.
• בדקו את תלוש השכר שלכם, ודאו שלא נגבים מכם דמי ביטוח מיותרים על רכיבים שאינכם מבוטחים בהם ממילא.
• אם אתם מתכננים כיסוי ביטוחי למקרה של הפסקת פעילות העסק, זכרו שהמנגנון הציבורי של דמי אבטלה וביטוח זכויות עובדים בחדלות פירעון לא זמין לכם, ולכן כדאי לבחון חלופות פרטיות, כמו חיסכון עצמאי או ביטוח מתאים.

שורה תחתונה

סעיף 6ב הוא דוגמה טובה לפער בין המעמד הפורמלי, "עובד שכיר" בתלוש השכר, לבין ההגנה בפועל שהחוק מעניק. בעלי שליטה בחברות מעטים משלמים לרוב דמי ביטוח לאומי כמו כל שכיר, אבל ברכיבי האבטלה וחדלות הפירעון, החוק פשוט לא רואה אותם כמי שזכאי להגנה, וגם לא גובה מהם עליה. כדאי לדעת את זה מראש, ולא לגלות זאת רק ברגע שהעסק נקלע לקשיים.