קשישה כבת 90 הוחתמה על חוזה שהעביר לבית אבות את כל כספה, ובית המשפט העליון ביטל את החוזה וקבע שמדובר בעושק
פסיקה אמיתית מבית המשפט העליון, שניתנה ב-2014 על רקע אירועים מהעשור הקודם, הראתה איך קשישה שחיה בבית אבות בנהריה הוחתמה על חוזה שהעביר למוסד את כל כספה הנזיל, ואיך ילדיה הצליחו לבטל את החוזה בטענת עושק.
עובדות מהירות
- קרולה גרזון, אלמנה כבת 90 שהתגוררה בבית האבות "עדן" בנהריה יחד עם בעלה המנוח במשך כחמש שנים, הוחתמה כשנה אחרי מותו על חוזה חדש. לפי החוזה קיבלה זכות מגורים "לכל החיים" תמורת העברת כל הכסף הנזיל שהיה לה בבנק, יותר מחצי מיליון שקל.
- החוזה גם פטר את בית האבות מהחובה להחזיר ליורשיה כל כסף שיישאר אם תלך לעולמה בשלב מוקדם. את החוזה ניסח עורך דין מטעם בית האבות בלבד, והוא מעולם לא תורגם לשפת אמה של הקשישה, גרמנית. חמישה שבועות אחרי החתימה היא נפטרה.
- כשיורשיה, בתה המאומצת ובעלה, התוודעו לתנאי החוזה, הם הגישו תביעה לביטולו. בית משפט השלום בחדרה דחה את התביעה, אך בערעור קבע בית המשפט המחוזי בחיפה ב-17.12.2007 שמדובר בחוזה עושק בלתי סביר בעליל שיש לבטלו. בית האבות סירב לוותר וביקש רשות ערעור לעליון.
- בית המשפט העליון נתן את פסק דינו ב-21.9.2014 (רע"א 617/08). השופט חנן מלצר, בהסכמת השופטים סלים ג'ובראן ועדנה ארבל (בדימוס), דחה את הערעור וקבע שהמנוחה הייתה "דיירת שבויה" שהוחתמה מתוך מצוקה ותלות: "רק פתי יאמין כי חוזה שכזה... נחתם מתוך בחירה חופשית".
- פסק הדין הורה על השבת הכספים ליורשים, בניכוי סכום ראוי עבור תקופת מגוריה של המנוחה עד יום מותה, וחייב את בית האבות בהוצאות משפט בסך 30,000 שקל. בית המשפט ציין שבעלי בית האבות נהגו "לרכוש את אמונן" של דיירות קשישות ועריריות ולהחתימן על חוזים חריגים.
קרולה גרזון, אלמנה כבת 90 שהתגוררה בבית האבות עדן בנהריה, הוחתמה כשנה אחרי מות בעלה על חוזה שהעביר למוסד את כל כספה הנזיל תמורת מגורים לכל החיים. בית המשפט העליון ביטל את החוזה וקבע שמדובר בעושק. חשוב לדעת: פסק הדין ניתן ב-2014 על רקע אירועים מהעשור הקודם, אך הוא עדיין מהווה תקדים מנחה.
מה קרה
גרזון התגוררה בבית האבות עדן בנהריה יחד עם בעלה המנוח כחמש שנים. כשנה אחרי מותו הוחתמה על חוזה חדש, שונה לגמרי מהחוזה הקודם: בתמורה למגורים לכל החיים היא העבירה לבית האבות יותר מחצי מיליון שקל, כל הכסף הנזיל שהיה לה בבנק, ופטרה אותו מהחזר כספים ליורשיה אם תלך לעולמה מוקדם. החוזה לא תורגם לגרמנית, שפת אמה, וחמישה שבועות אחרי החתימה היא נפטרה.
הדרך מבית משפט השלום ועד העליון
יורשיה, בתה המאומצת ובעלה, הגישו תביעה לביטול החוזה. בית משפט השלום בחדרה דחה אותה, אך בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את הערעור ב-17.12.2007 וקבע שמדובר בחוזה עושק. בית האבות לא ויתר והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שדחה אותה לבסוף ב-21.9.2014.
מה קבע השופט מלצר
השופט חנן מלצר כתב שהמנוחה הייתה "דיירת שבויה" שהוחתמה על החוזה מתוך מצוקה, בדידות ותלות מוחלטת בבית האבות, וכי "רק פתי יאמין כי חוזה שכזה נחתם מתוך בחירה חופשית". הוא הורה על השבת הכספים ליורשים, בניכוי סכום ראוי עבור תקופת מגוריה, וחייב את בית האבות בהוצאות משפט.
מה המשמעות עבורכם
אם קרוב משפחה מבוגר שלכם עומד לחתום על חוזה דיור מוגן או בית אבות, כדאי לבדוק את תנאיו בעין ביקורתית במיוחד בתקופות של אבל ובדידות. לעזרה בבדיקת הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מהי "דוקטרינת העושק" שעליה מבוסס פסק הדין?
דיני העושק מאפשרים לבטל חוזה כשצד אחד ניצל את מצוקתו, חולשתו או חוסר ניסיונו של הצד השני כדי להכתיב לו תנאים גרועים במיוחד. בית המשפט העליון קבע בפסק הדין הזה שחוזה דיור מוגן עם מוסד סיעודי הוא חוזה צרכני מיוחד שיש לבחון אותו בדיוק דרך העיניים האלה, כי לעסק יש יתרון מובנה על הדייר המוחלש והתלותי.
האם צריך להוכיח פגיעה שכלית או קוגניטיבית כדי לטעון לעושק?
לא. בית המשפט הדגיש שמצוקה לצורך טענת עושק אינה חייבת להיות שכלית או גופנית, והיא יכולה לנבוע גם מעצם הנסיבות: בדידות לאחר מות בן זוג, תלות מוחלטת במוסד, וחוסר יכולת לקרוא ולהבין חוזה שלא תורגם לשפת האם של הקשיש.
מי יכול לתבוע ביטול של חוזה כזה אחרי שהקשיש כבר נפטר?
במקרה הזה היורשים עצמם הגישו את התביעה לאחר שגילו את תנאי החוזה. הזכות לתבוע ביטול חוזה מחמת עושק אינה נעלמת עם מותו של הצד המקופח, והיא עוברת ליורשיו, שיכולים לדרוש השבת כספים שהועברו למוסד שלא כדין.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888