ForYou בשבילך

זקנה וגיל שלישיעודכן: 26.10.2026

מבקר המדינה בדוח בינלאומי: בכל תשע המדינות שנבדקו, כולל ישראל, יש פער בין הצהרות על זקנה לביצוע

ביקורת מקבילה שיזם והוביל מבקר המדינה הישראלי מול שמונה מדינות נוספות מצאה פער עקבי בין מדיניות מוצהרת לזקנה לבין יישום בפועל: תקציבים לא ברורים, מחסור בכוח אדם בטיפול בקהילה, ובדידות שמוכרת אך לא מטופלת באופן יזום.

עובדות מהירות

  • בנובמבר 2024 יזם משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור של ישראל ביקורת מקבילה בינלאומית, בשיתוף שמונה גופי ביקורת מדינתיים נוספים: אלבניה, ליטא, מלטה, צפון מקדוניה, פרגוואי, פולין, פורטוגל וסלובקיה, לבחינת מידת ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה, כאשר אוסטריה והרפובליקה הצ'כית השתתפו כמשקיפות בלבד (עמוד 355 בדוח, באנגלית, וכן עמוד 3).
  • הממצא המרכזי של הביקורת המשותפת: בכל המדינות שנבדקו נמצא פער משמעותי בין מדיניות מוצהרת לבין יישום אפקטיבי בפועל. תוכניות מקיפות חסרות לעיתים קרובות תוכניות עבודה מאושרות, יעדים מדידים, או הגדרה ברורה של אחריות, מה שמוביל ליישום מקוטע, כפילויות, וחוסר יכולת לתת מענה כולל לצרכים המגוונים של האוכלוסייה המבוגרת (עמוד 355 בדוח).
  • פער היישום בולט בשירותי בריאות מבוססי קהילה, שסובלים מתקצוב לא ספציפי ומחסור בכוח אדם מטפל, ומהמעבר האיטי ממודל טיפול מוסדי למודל טיפול מבוסס קהילה, חרף מחויבויות אסטרטגיות מוצהרות. בתחום הרווחה, נמצא פער עקבי בין הכרה בבדידות כבעיה משמעותית לבין היעדר מנגנונים לאומיים יזומים לאיתור קשישים בודדים ולסייע להם (עמוד 355 בדוח).
  • הביקורת מציגה שלוש המלצות מרכזיות למדינות, ובהן ישראל: ראשית, לעבור ממדיניות הצהרתית לאסטרטגיות לאומיות מתוקצבות ומעשיות, עם גוף מתכלל בעל סמכות לאכוף שיתוף פעולה בין-משרדי. שנית, לחזק תכנון מבוסס נתונים ולטפל במחסור בכוח אדם בתחום הבריאות והרווחה הקהילתית. שלישית, ליישם ניהול סיכונים יזום ומנגנונים אדפטיביים, כמו מנגנוני איזון אוטומטיים (עמוד 355 בדוח).

כל המדינות מכריזות שהן לוקחות ברצינות את הזדקנות האוכלוסייה. דוח ביקורת בינלאומי, שיזם והוביל משרד מבקר המדינה הישראלי מול שמונה מדינות נוספות, בודק אם ההצהרות האלה באמת מתורגמות לפעולה, ומגיע למסקנה דומה כמעט בכל מקום: לא מספיק.

תשע מדינות, גוף אחד שהוביל

בנובמבר 2024 יזם משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור של ישראל ביקורת מקבילה בינלאומית, שבה השתתפו גם גופי הביקורת הממלכתיים של אלבניה, ליטא, מלטה, צפון מקדוניה, פרגוואי, פולין, פורטוגל וסלובקיה, לבחינת מידת ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה. אוסטריה והרפובליקה הצ'כית השתתפו בתהליך כמשקיפות בלבד, ללא דוח לאומי משלהן.

הפער שחוזר בכל המדינות

הממצא המרכזי של הביקורת המשותפת הוא שבכל המדינות שנבדקו, ללא יוצא מהכלל, קיים פער משמעותי בין מדיניות מוצהרת לבין יישום אפקטיבי. תוכניות מקיפות חסרות לעיתים קרובות תוכניות עבודה מאושרות, יעדים מדידים, או הגדרה ברורה של מי אחראי על מה, מה שמוביל ליישום מקוטע וכפילויות בין גופים ממשלתיים שונים.

בריאות קהילתית ובדידות

הביקורת מצביעה במיוחד על שני תחומים בעייתיים. הראשון, שירותי בריאות מבוססי קהילה, שסובלים מתקצוב לא ספציפי ומחסור בכוח אדם מטפל, ומהעובדה שהמעבר ממודל טיפול מוסדי למודל קהילתי נותר איטי חרף הצהרות אסטרטגיות. השני, בדידות בגיל מבוגר: הדוח מצא פער עקבי בין הכרה רשמית בבדידות כבעיה משמעותית לבין היעדר מנגנונים לאומיים יזומים שמאתרים קשישים בודדים ומסייעים להם, לא רק מגיבים לפניות.

שלוש המלצות לכל המדינות

הדוח מציג שלוש המלצות מרכזיות: לעבור ממדיניות הצהרתית לאסטרטגיות לאומיות מתוקצבות היטב, עם גוף מתכלל בעל סמכות לאכוף שיתוף פעולה בין-משרדי. לחזק תכנון מבוסס נתונים ולטפל במחסור בכוח אדם בתחום הבריאות והרווחה הקהילתית. וליישם ניהול סיכונים יזום ומנגנונים אדפטיביים, כמו מנגנוני איזון אוטומטיים שמקשרים גיל פרישה לתוחלת חיים.

מה זה אומר עבורכם

אם אתם מטפלים בהורה מבוגר או עובדים בארגון שמסייע לקשישים, הממצא הזה הוא תזכורת שהקושי במעבר בין שירותי הבריאות השונים, או ההמתנה לטיפול קהילתי, אינו ייחודי לישראל, אלא דפוס שחוזר במדינות רבות. זה לא פותר את הבעיה בפועל, אבל יכול לחזק טיעון מול גורמים ממשלתיים שמדובר בכשל מערכתי מוכר, לא בתקלה מקומית.

שאלות נפוצות

אילו מדינות השתתפו בביקורת?
ישראל יזמה את הביקורת מול אלבניה, ליטא, מלטה, צפון מקדוניה, פרגוואי, פולין, פורטוגל וסלובקיה, עם אוסטריה והרפובליקה הצ'כית כמשקיפות בלבד.

מה הממצא המרכזי המשותף לכולן?
פער עקבי בין מדיניות מוצהרת לבין יישום בפועל, במיוחד בשירותי בריאות קהילתיים ובטיפול בבדידות.

מה שלוש ההמלצות המרכזיות?
אסטרטגיות מתוקצבות עם גוף מתכלל, תכנון מבוסס נתונים וטיפול במחסור כוח אדם, וניהול סיכונים יזום עם מנגנונים אוטומטיים.

אם אתם זקוקים לליווי במיצוי זכויות עבורכם או עבור קרוב משפחה מבוגר, שירות For You כאן כדי לעזור, ללא עלות, בטלפון 03-382-5888.

שאלות נפוצות

אילו מדינות השתתפו בביקורת הבינלאומית שיזם מבקר המדינה הישראלי?

ישראל יזמה את הביקורת בנובמבר 2024 בשיתוף אלבניה, ליטא, מלטה, צפון מקדוניה, פרגוואי, פולין, פורטוגל וסלובקיה, כשאוסטריה והרפובליקה הצ'כית השתתפו כמשקיפות בלבד (עמוד 355 בדוח, וכן עמוד 3).

מה הממצא המרכזי המשותף לכל המדינות שנבדקו, כולל ישראל?

פער עקבי בין מדיניות מוצהרת להזדקנות האוכלוסייה לבין יישום אפקטיבי בפועל: תוכניות ללא יעדים מדידים או הגדרת אחריות ברורה, מחסור בכוח אדם בטיפול בקהילה, מעבר איטי מטיפול מוסדי לקהילתי, ובדידות שמוכרת כבעיה אך לא מטופלת באופן יזום (עמוד 355 בדוח).

מה שלוש ההמלצות המרכזיות של הביקורת הבינלאומית?

לעבור ממדיניות הצהרתית לאסטרטגיות מתוקצבות עם גוף מתכלל בעל סמכות אכיפה, לחזק תכנון מבוסס נתונים ולטפל במחסור בכוח אדם, וליישם ניהול סיכונים יזום ומנגנוני איזון אוטומטיים כמו קישור גיל פרישה לתוחלת חיים (עמוד 355 בדוח).

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888