ביטוח לאומי לא יכול לחייב אתכם בבדיקה פולשנית: מה מותר ומה אסור לדרוש בבדיקת נכות כללית
תדריך רופאי הביטוח הלאומי אוסר לדרוש בדיקות פולשניות כמו צנתור, ואוסר בדיקות לצורך אבחנה או טיפול, רק לצורך קביעת תפקוד.
עובדות מהירות
- לפי תדריך לרופא בנכות כללית של הלשכה הרפואית בביטוח לאומי, מותר לרופא מוסמך או לוועדת עררים בנכות כללית לבקש בדיקות מעבדה והדמיה הדרושות לקביעת דרגת הנכות ורמת התפקוד, אך אסור לדרוש בדיקות פולשניות כגון צנתור או בדיקה אורודינמית (עמוד 46 בתדריך).
- התדריך קובע כעיקרון יסוד שאסור לבצע בדיקות לצורך אבחנה או טיפול, מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי אינו גוף טיפולי, ושתפקיד הוועדה הוא לקבוע תפקוד ולא לאבחן את המחלה עצמה (עמוד 46 בתדריך).
- אם המבטח של התובע, קופת חולים או חברת ביטוח, אינו מבצע את הבדיקה הנדרשת, התדריך קובע שעלות הבדיקה תחול על הביטוח הלאומי עצמו (עמוד 46 בתדריך).
- לפי התדריך, אסור לחייב תובע לבצע בדיקה שאינו מעוניין בה, וכאשר בדיקה כזו לא בוצעה, אחוזי הנכות ייקבעו על פי שיקול דעתו הקליני של רופא הוועדה (עמוד 46 בתדריך).
מי שעובר תהליך של קביעת נכות כללית נתקל לפעמים בבקשה מהוועדה או מהרופא המוסמך לבצע בדיקה נוספת לפני שאפשר להכריע באחוזי הנכות. השאלה שעולה כמעט תמיד היא עד כמה חובה להיענות לבקשה הזו, ובמיוחד כשמדובר בבדיקה פולשנית ולא נעימה. תדריך לרופא בנכות כללית שפרסמה הלשכה הרפואית של הביטוח הלאומי במאי 2026 משרטט גבולות ברורים בעניין הזה, גם לרופאים וגם, בעקיפין, לתובעים עצמם.
בדיקות שכן מותר לדרוש
לפי התדריך, רופא מוסמך או ועדת עררים בנכות כללית רשאים לבקש בדיקות מעבדה והדמיה כאשר הן חיוניות לקביעת ההיבט התפקודי, כלומר להערכת חומרת הליקוי או לקביעת מצבו העדכני. ההנחיה היא להסתמך ככל האפשר על בדיקות שכבר בוצעו עד למועד הוועדה, ורק אם חסר מידע חיוני, לבקש בדיקה נוספת ומוגדרת.
בדיקות שאסור לדרוש
לצד זה, התדריך אוסר במפורש על דרישת בדיקות פולשניות, ונותן כדוגמאות צנתור ובדיקה אורודינמית. מעבר לכך, הוא קובע עיקרון יסוד רחב יותר: אין לבצע בדיקות לצורך אבחנה או טיפול, מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי אינו גוף טיפולי. במילים אחרות, מטרת הוועדה היא לקבוע תפקוד, לא לאבחן את המחלה עצמה או לטפל בה. אם רופא ועדה חושב שנדרשת בדיקה שחורגת מהגבולות האלה, התדריך מנחה אותו לפנות למנהל הרפואי לפני שהוא דורש אותה.
מי משלם על הבדיקה
נקודה מעשית חשובה: אם הבדיקה שהוועדה ביקשה לא מתבצעת על ידי המבטח של התובע, כלומר קופת החולים או חברת הביטוח שלו, התדריך קובע שהעלות תחול על הביטוח הלאומי עצמו. כך שהתובע לא אמור למצוא את עצמו נדרש לממן מכיסו בדיקה שהוועדה דרשה כדי להכריע בתביעתו.
מה קורה אם מסרבים לבדיקה
התדריך קובע גם שאסור לחייב תובע לבצע בדיקה שאינו מעוניין בה. במקרה שבו התובע מסרב, או שהבדיקה פשוט לא בוצעה מסיבה כלשהי, ההנחיה לרופא היא לקבוע את אחוזי הנכות על פי שיקול דעתו הקליני, בהתבסס על שאר החומר הרפואי הקיים בתיק. משמעות הדבר היא שסירוב לבדיקה לא פולשנית וסבירה עלול להשפיע על התוצאה, אבל התובע תמיד שומר על הזכות לסרב, ואף פעם לא ניתן לכפות עליו הליך פולשני.
שאלות נפוצות
הוועדה ביקשה ממני לעבור צנתור כדי לקבוע את אחוזי הנכות שלי. האם אני חייב או חייבת לעשות את זה?
לפי תדריך רופאי הביטוח הלאומי, לא. התדריך אוסר במפורש על הוועדה או על הרופא המוסמך לדרוש בדיקות פולשניות כמו צנתור או בדיקה אורודינמית. מותר לבקש בדיקות מעבדה והדמיה שאינן פולשניות, אבל לא הליכים פולשניים.
מי משלם אם קופת החולים שלי מסרבת לבצע את הבדיקה שהוועדה ביקשה?
לפי התדריך, אם המבטח של התובע (קופת החולים או חברת הביטוח) אינו מבצע את הבדיקה, עלות הבדיקה חלה על הביטוח הלאומי עצמו, ולא על התובע.
אם אני מסרב או מסרבת לבדיקה שהוועדה ביקשה, האם התביעה שלי תידחה אוטומטית?
לא בהכרח. התדריך קובע שאסור לחייב תובע לבצע בדיקה שאינו מעוניין בה. במקרה כזה, אחוזי הנכות ייקבעו על פי שיקול הדעת הקליני של רופא הוועדה על סמך המידע שכבר קיים בתיק, ולא בהכרח לרעת התובע, אך כמובן שהיעדר בדיקה מסוימת עלול להשפיע על יכולת הוועדה להעריך את חומרת הליקוי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888