18 שעות בשבוע דרך הביטוח הלאומי, השאר על חשבון המשפחה: כך מתחלק בפועל התשלום למטפלת הזרה
מבקר המדינה: כשקשיש מעסיק מטפלת זרה 24 שעות ביממה, חברת הסיעוד משלמת לה רק על עד 18 שעות בשבוע, והמשפחה היא המעסיקה הישירה על שאר השעות.
עובדות מהירות
- את שירותי הטיפול הביתי במסגרת גמלת הסיעוד מספקות עבור הביטוח הלאומי 116 חברות סיעוד ומוסדות ללא כוונת רווח. בדצמבר 2015 העסיקו חברות הסיעוד כ-80,000 מטפלות ישראליות, ונוסף על כך כ-37,000 מקבלי גמלת סיעוד העסיקו מטפלות זרות (מבקר המדינה, טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, 2017, עמ' 25).
- כאשר עובדת זרה מטפלת בקשיש, יש לה בפועל שני מעסיקים: חברת הסיעוד והקשיש עצמו. חברת הסיעוד מעסיקה את המטפלת בהיקף שעות הזכאות שקבע הביטוח הלאומי לקשיש, עד 18 שעות בשבוע, והקשיש מעסיק אותה בעצמו בשאר השעות (שם, עמ' 25).
- בהתאם לחלוקה הזאת, התשלום למטפלות זרות משולם הן על ידי חברת הסיעוד, שמקבלת מהביטוח הלאומי תשלום עבור אותן 18 שעות, והן על ידי הקשיש עצמו עבור יתר שעות הטיפול שהוא מקבל ממנה במהלך היממה (שם, עמ' 25).
- בשנת 2016 שילם הביטוח הלאומי כ-5.2 מיליארד שקל לחברות הסיעוד עבור טיפול ביתי לזכאי גמלת סיעוד, סכום שמכסה רק את חלקו של המוסד לביטוח לאומי, בעוד חלק ניכר מעלות הטיפול הצמוד עובר ישירות מכיסם של הקשישים ובני משפחותיהם (שם, עמ' 25).
משפחות רבות שמעסיקות מטפלת זרה עבור קרוב סיעודי מניחות, בטעות, שברגע שאושרה גמלת הסיעוד, הביטוח הלאומי הוא זה שמשלם על כל שעות הטיפול, כולל הלינה בבית. דוח מבקר המדינה משנת 2017 מסביר בדיוק איך מתחלק בפועל התשלום, ולמה חלק ניכר ממנו נופל על המשפחה עצמה.
שני מעסיקים לאותה מטפלת
לפי הדוח, כאשר עובדת זרה מטפלת בקשיש בביתו, יש לה למעשה שני מעסיקים במקביל: חברת הסיעוד שאיתה התקשר הביטוח הלאומי, והקשיש עצמו. חברת הסיעוד מעסיקה את המטפלת רק בהיקף שעות הזכאות שקבע הביטוח הלאומי לאותו קשיש, עד 18 שעות בשבוע. את כל שאר שעות היממה, כולל הלינה בבית והזמינות המתמשכת שמאפיינת מטפלת זרה, הקשיש עצמו הוא זה שמעסיק אותה.
בהתאם לחלוקה הזאת, גם התשלום מתחלק בין שני גורמים: חברת הסיעוד משלמת למטפלת עבור השעות שהביטוח הלאומי מממן, והקשיש או בני משפחתו משלמים לה ישירות עבור כל יתר השעות. בפועל, זו הסיבה המרכזית לכך שהעסקת מטפלת זרה, גם כשמקבלים גמלת סיעוד ברמה גבוהה, כרוכה בהוצאה חודשית משמעותית מכיסה של המשפחה.
5.2 מיליארד שקל, אבל לא הכל
הדוח מציין שבשנת 2016 שילם הביטוח הלאומי כ-5.2 מיליארד שקל לחברות הסיעוד עבור טיפול ביתי לכלל הזכאים. זהו סכום עתק, אבל הוא משקף רק את חלקה של המדינה במימון הטיפול, המוגבל כאמור למכסת השעות שנקבעה בזכאות. כל מה שמעבר לכך, ובמיוחד ההפרש העצום שבין 18 שעות שבועיות למעטפת טיפול של 24 שעות ביממה, נופל על כתפי הקשיש ובני משפחתו.
למעשה מדובר בשני יחסי העסקה שונים לחלוטין, עם חובות שונות: כלפי חברת הסיעוד המשפחה כמעט ואינה צד בהעסקה, אבל כלפי החלק שהמשפחה עצמה מעסיקה בו את המטפלת, חלות עליה חובות מעסיק מלאות, כולל תשלומי ביטוח לאומי ותנאים נלווים. משפחה שמתכננת להעסיק מטפלת זרה כדאי שתבין מראש את שתי החזיתות הכספיות הללו, ולא רק את גובה הגמלה שאושרה לה.
שאלות נפוצות
אם אני מעסיק/ה מטפלת זרה שגרה איתי בבית וזמינה 24 שעות ביממה, האם הביטוח הלאומי משלם לה על כל השעות?
לא. לפי מבקר המדינה, הביטוח הלאומי, דרך חברת הסיעוד, משלם רק על היקף השעות שנקבע לזכאות שלכם, עד 18 שעות בשבוע. על כל שאר שעות היממה, כולל הלינה בבית, אתם המעסיק הישיר של המטפלת ואתם משלמים לה בעצמכם.
מי בעצם המעסיק החוקי של המטפלת הזרה שלי?
לפי הדוח יש שני מעסיקים במקביל: חברת הסיעוד, עבור השעות הממומנות בגמלה, והקשיש או בן המשפחה, עבור שאר השעות. המשמעות המעשית היא שגם למשפחה יש חובות מעסיק אמיתיות, כולל תשלומי ביטוח לאומי, על אותן שעות נוספות. כדאי לבדוק את פירוט החובות באתר הביטוח הלאומי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888